ביאור:קטניות בפסח - חמץ וכימיה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערה: כבר בתחילת מאמר זה ובכל המאמרים האחרים, ברצוני לציין, שלא באתי להתיר או לאסור דבר, שאינו בכוחי כמובן, אלא רק להאיר דברי חכמים.

בכל שנה עם הגיע תקופת הפסח אנו עסוקים בקניות לפסח, על מוצרים לא מעטים מופיעה התווית "כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד".

רבים שואלים[עריכה]

מה קורה כאן ? קטניות כשרים לפסח לספרדים - ומאידך חמץ לאשכנזים ? איך זה יכול להיות ? ננסה להבהיר את הנושא.

באופן כללי ישנם ארבעה סוגי מזון הקשורים לחמץ:

  1. חמץ גמור - זהו קמח של אחד מחמשת מיני דגן, כגון: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון שנילושו במים או במשקים אחרים שדינם כמים ושהו מספיק זמן עד שהחמיצו. חמץ זה אסור מהתורה, הן באכילה והן בהנאה, חמץ זה אסור בבל יראה ובבל ימצא. זו ההתייחסות החמורה ביותר.
  2. חמץ נוקשה - זהו חמץ רגיל, אלא שמתחילתו אינו ראוי לאכילה. לחלק מהפוסקים חמץ כזה אינו אסור מהתורה אלא מדרבנן.
  3. תערובת חמץ - מאכל שרובו כשר ומעורב בו חמץ, הרי שאם שיעור החמץ שבמאכל פחות משיעור "כזית בכדי אכילת פרס", דינו כ"תערובת חמץ" האסור באכילה בפסח (שכן חמץ בפסח לעניין אכילה שיעורו במשהו), אולם מותר בהנאה ואין בו משום "בל ייראה ובל יימצא". (שיעור כזית בכדי אכילת פרס, למיטב ידיעתי, הוא 12.5%).
  4. קטניות - כגון אורז, דוחן, בוטנים, גרעינים, כותנה ועוד. גם אם נוסף מים חמים ונלוש, לא יהיה כאן חימוץ! גם לא לאחר זמן רב, אלא לכל היותר נקבל סרחון. ולכן מותר באכילה , כך מופיע בגמרא (בפסחים דף ל"ה עמוד א') ואכן כך פוסק הרמב"ם וכן בעל המאור, הרי"ף, הרא"ש והריטב"א. ישנה בגמרא דעת יחיד מנוגדת של רבי יוחנן בן נורי.

אם כן אנו רואים שלמעשה קטניות אינן חמץ , אם כך מדוע לאשכנזים הם אסורים?

התשובה היא[עריכה]

האיסור הוא מטעם גזירה, היות וחכמים בקהילות אשכנז גזרו לא לאכול קטניות, מחשש שמא יבואו לידי ערבוביה עם חמץ גמור, מפני שהם מוצרים דומים ומשניהם אפשר לעשות "מעשה קדירה".

ראש וראשון לאוסרים הוא הסמ"ק וכן הצטרף אליו הריטב"א, למרות שהסכים שלקטניות אין כלל דין חמץ, גם הוא חשש "לאתי לאחלופי" ולכן גזר על קטניות בפסח שהם – חמץ.

בעקבות כך קבלו עליהם קהילות אשכנז להחמיר מטעם גזירת חכמים ואין לשנות וכן פוסק ערוך השולחן "... שהמקל בזה מעיד על עצמו שאין בו יראת שמים ויראת חטא...",

אבל מאידך ברור כשמש בצוהרי היום , שאין הקטניות אסורים בפסח מטעם חמץ ממש שהרי אינם יכולים להחמיץ כלל.

מדוע קטניות אינן יכולות להחמיץ?[עריכה]

בבדיקה כימית של קטניות וחמשת מיני דגן התברר שהם כולם מורכבים מעמילן, חלבונים (פרוטאינים) וחומרי תסיסה (אנזימים). ישנם ארבע סוגי אנזימים:

  • אנזים 1 - בטא עמילוזה .
  • אנזים 2
  • אנזים 3
  • אנזים 4 - פרוטאינזה

בתוספת מים יתקפו אנזימים 1, 2 ו-3 את העמילן ואילו אנזים 4 יתקוף את החלבון.

אנזים 1 - הבטא עמילוזה, הוא המהיר והחזק ביותר וכאשר הוא תוקף את העמילן , הוא גורם לשחרור גז ( CO2 ) ולהופעת אלכוהול - וזהו החימוץ!

הדבר המדהים הוא , שהתברר ע"י בדיקות כימיות, שבקטניות: אנזים- 1 הבטא עמילוזה חסר !!! ולכן אין מי שיגרום לתופעת החימוץ. אמנם אנזים 2 ו- 3 קיימים, אבל הם איטיים מאד וגורמים לחימוץ שולי שבשולי, בינתיים אנזים - 4 תוקף את החלבונים וגורם לסרחון.

מכאן: שבקטניות תופעת החימוץ כלל אינה יכולה להתקיים !

מכאן גם, שאי אפשר לצאת ידי חובת מצה בפסח על ידי קטניות, כגון: אם אדם אפה מצה העשויה מקמח אורז או מקמח תפוחי אדמה, לא יצא ידי חובת מצה בפסח! שהרי מצה כשרה רק אם היא כן יכולה לבוא לידי חימוץ.

יתרה מכך, אם בעתיד תמצא דרך לפרק מתוך הקמח את אנזים 1 (הבטא עמילוזה), הרי לכאורה נוכל להכין עוגות מקמח חיטה גם בפסח. לפי אותה סברא, הרי שמצות מקמח כזה תהיינה כשרות רק לשאר ימות הפסח אולם לא למצות בהן מקיימים את המצוות של ליל הסדר, שכן דינן יהיה כקטניות.

מכל האמור כאן רואים ההפך ממה שאנשים נוטים לחשוב, רואים שקטניות כלל אינן יכולות להיות חמץ ונאסרו רק מטעם גזירה . כלומר האיסור אינו מדאורייתא אלא מדרבנן ולכן קטניות גם לאשכנזים מותרים בבל יראה ובבל ימצא ולכן אף מותרים בהנאה. מכאן שמותר לאשכנזים להתארח בפסח אצל ספרדים האוכלים קטניות (אך לכאורה יש לאסור להם לאכול אצלם, שכן לאשכנזים נגזר לנהוג בקטניות כבחמץ גמור האוסר גם הכלים, ויש לעיין).

אולם החידוש הגדול הוא : היות והגזירה היא רק על הקטניות עצמם שהרי סיבת האיסור נבעה מחשש ל- "ערבוביה", יוצא אם כן, שתוצרי הקטניות (לא הקטניות עצמם), כגון: אבקת סויה המשמשת כחומר מייצב בהרבה מאוד מוצרים ובתנאי שהוכנו לפני הפסח , יהיו מותרים אף לאשכנזים ללא שום חשש של "לעבור על גזירת חכמים", שהרי לא מדובר על הקטניות עצמם אלא על תוצר שלהם , שלגביהם ודאי שאין משמעות לחשש של "אתי לאחלופי".

ואכן רוב הפוסקים לא גזרו כלל על שמן קטניות (שהוא תוצר הקטניות), שאם הכינו אותו לפני הפסח (וזה בדרך כלל מה שקורה) הרי לא עברו כלל על דין "הגזירה" והוא יהיה מותר לכלל ישראל.

ומאותה סיבה יהיו מותרים גם: שמן סויה, שמן כותנה, שמן חמניות. וכן כל תערובת קטניות הנמצאים במאכלים רבים, כגון בשוקולד, בתנאי שהוכנו לפני הפסח ובתהליך שהוא כשר לפסח .

נראה אם כן שבתנאים אלו , הרי לדעת רוב הפוסקים יהיו מותרים לאכילה מוצרים המכילים תערובת קטניות – ובתנאי שהקטניות מועטות במידה כזו שאין בהן כשיעור "כזית בכדי אכילת פרס" – גם לאשכנזים! אם כי יש המחמירים חומרא דחומרא ואינם אוכלים מוצרים המכילים תוצרי קטניות ותערובת קטניות גם אם הוכנו לפני הפסח, והוא מטעם מנהג אבות, וכמו שכתוב בגמרא: דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור, אי אתה רשאי להתירם בפניהם. ויש הרבה קהילות, בעיקר בחסידויות השונות, כל אחת עם חומרות נוספות הנהוגות באותה קהילה. וכל חומרות אלו דינם כ"מנהג אבותינו" לאותה קהילה, אמנם אין איסורם מעיקר הדין.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03 08:00:24.

תגובות[עריכה]

מאת: שמרים

שלום, האנזים בטא עמילז לא גורם באופן ישיר לשחרור הגז, הוא הופך את העמילן לחד-סוכרים, אלו משמשים למזון לשמרים. השמרים משחררים את הגז (פחמן דו-חמצני) בתהליך הנשימה שלהם. (ברגע שיש להם מזון - סוכרים, הם יכולים לחיות+לנשום ולהתרבות.)ואז מתרחשת התפיחה...

פסח שמח וכשר

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/01

מאת מנחם הכהן הקטן המשנה ברורה (תנג, יא) כותב דשמן שומשמין אסור באכילה בפסח גם אם נעשה קודם פסח