ביאור:חג'

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חג / חג' = מועד שבו רוקדים במעגל, או - מועד שמגיע כל שנה באופן מחזורי[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חג'

תגובה ל: חגג שנכתבה ב11:47:24  03.03.2005 חג / חג'

המלה 'חג' מופיעה מספר פעמים במקרא, בהקשר של שלשת הרגלים (לדוגמא: 'שלש רגלים תחג... את חג המצות... וחג הקציר... וחג האסף...' (שמות כג, יד - טז) ובעוד מקומות).

ידוע, ששרשים קרובים בעברית משמעותם קרובה ואף כי שתי מלים מאותו שרש.

אם כן, יש לשאול: מה הקשר בין הפעל 'חג' במשמעות 'חגג' לבין 'חג' במשמעות 'סב' (כמו: 'תסוב על צירה')?

יותר מכך, בלשון חזל המילה 'חג' משויכת בעיקר לחג הסכות. מדוע?

שתי השאלות כרוכות זו בזו.

אחת הדרכים למצוא פתרון לשאלות שרשיות היא להשוות שרש משפה אחת למשנהו בשפה אחות. במקרה דנן, העברית שפה שמית והשפה הקרובה אליה ביותר אחרי הארמית היא הערבית. השרש ח.ג'.ג'. קים בערבית.

המשמעות היסודית של השרש ח.ג'.ג'. בערבית היא 'עלה לרגל לחג' '. מכאן, שאם נבדוק מה עיקר ענינו של החג' נוכל להקיש ממנו על השרש ח.ג.ג. בעברית.

הפעולה המרכזית בחג', אותה שואף כל מוסלמי לבצע, היא הקפת הכעבה. כלומר, גרעין השרש ח.ג'.ג'. הוא ההקפה.

מכאן נקיש לעברית: בכל אחד משלשת הרגלים עולים לרגל, מכאן שמם. אחד ממוקדי העליה לרגל והוא מצות עשה - 'ושמחת בחגך'. חלק מטקסי הרגל הוא הרקוד, שמטבעו נע במעגלים. מכאן נבין את קריאת השם 'חג' לשלשת הרגלים וכן את הקשר בין 'חג' (= רגל) ל'חג' (= סב).

לגבי לשון חזל, שייחדו את המלה 'חג' סתם לחג הסכות, כעת גם זה מובן, שהרי לב לבו של חג הסכות הוא ההקפות עם ארבעת המינים.

סכום:

א. יסוד שרש ח.ג.ג. בתנועה המעגלית האנושית.

ב. הקשר בין 'חג' (= רגל) ל'חג' (= סב), מקורו

ברקודים שהם יסוד מרכזי בשמחת החג.

ג. חזל יחדו את השם 'חג' בעיקר לסכות, כי לב לבו

של חג הסכות הוא ההקפות (= תנועה מעגלית

אנושית).

מלים נוספות קשורות:

חוג (חוג הארץ), חוגה, מחוגה, עג / עוגה (חלופי ח' - ע') ועוד.

תגובות[עריכה]

מאת: צחור

שמעתי פעם ואני לא זוכרת ממי:

חג מלשון לחוג - סיבוב. כי הוא נמצא במעגל השנה.

מאת: רפאל שחורי
יפה מאד.
ההשואה הבין-לשונית מאפשרת לנו לעמוד על יסוד המלה. כשהיסוד בידיך, כל הבנין קם ועומד כמעט מעצמו.
מאת: אביתר כהן
תגובה ל: חג / חג שנכתבה ב18:10:06  03.03.2005
גם רש"י וראב"ע כותבים כך
במדבר כב כח: ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים: (=פעמים)
פעם (מס' פעמים) = רגל, ורגל (foot) = פעם
שמות כה יב: ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו.. (= רגליו)
ישעיה כו ו: תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים:
ויש כמובן עוד דוגמאות..
בעניין חג (חגיגה) ברור שיש קשר לחוג (סיבוב) היות שבמקור החגים היו חגים חקלאים
קציר שעורים (פסח, מצות) קציר חיטים (שבועות) אסיף (סוכות)
והם תלויים וקשורים בתקופות (הקפה, סיבוב, חג) השנה
מאת: רפאל שחורי
אכן, הכל נכון וקשור אחד לשני.
יוער, שגם פעם = צעד: 'מה יפו פעמיך...', אם כי מאמרי לא התיחס למלה 'רגל', אלא למלה 'חג'.
אני קשרתי את 'חג' לסבוב האנושי במעגלים ולאו דוקא לתקופת השנה, זאת משום ש'תקופה' שיכת יותר להקפה שהיא לאו דוקא אנושית ומצינת השלמת מעגל, בנגוד ל'חג' שמצין יותר הקפה אנושית (עי' גם בתרגומי הר' קאפח').


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חג / חג' - מועד שבו רוקדים במעגל, או - מועד שמגיע כל שנה באופן מחזורי

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של רפאל שחורי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-02-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_xgg_0