ביאור:השורש רג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: השורש רג

נראה שיש קשר בין השורש רג לכעס

רג-ז

רג-ן

רג-ע

רג-ש

היום רגע משמש בעיקר במשמעות של להירגע (ורגע - דקה..)

אבל למעשה יש לו משמעות נוספת : רגע = כועס / סוער / גועש

ישעיהו נא טו: "ואנכי ה' אלהיך רגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו" (רגע מקביל ליהמו גליו)

ורגש משמעותו גם להתרגש / להיות נסער , וכך זה במצב של כעס

תהלים ב א: "למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק"

--

רגיעה     : רג-ע

זמן         : רג-ע (דקה) , רג-ל (פעם/פעמים)

חלק גוף  : רג-ל (פעם)  (פעם = גם רגל , וגם פעם/פעמים )

אבן        : רג-ב (גוש חול) , רג-ם (אבן , רגימת אבנים)

ועוד ...

--

אגב , בעניין אלוף = אהוב

לדעתי יש קשר :

בין פיל (אהוב) פילו-סופיה (אוהב חכמה)

לבין פיל = אלפ-נט (Elephant) = אלוף = אהוב

במצרית פיל = הב = (או)הב?.. א' בעברית היא אמת קריאה

שנהב = שן פיל

(הובי = תחביב = אהוב..)

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-01-09.

תגובות

מאת: מלכיאור

אמנם, "אי הפילים" (וביוונית; אלפנטינה), הלוא הוא אי בדרום נהר הנילוס, נקרא במצרית (היראטית ודמוטית)שהיא שפה אפרו-אסיאתית, בשם "יב" שפירושו פיל. זאת לפי הסחר בשנהב שנעשה באי.

המילה חדרה לעברית ונעשתה ל"הב", ככל הנראה בשל תקשורת מתמדת של יהודי המקום עם קהילת יהודי ארץ ישראל בתקופת בית ראשון (עדויות לכך ניתן למצוא ב"מכתבי יב" שכתובים בארמית דרומית הייחודית לאי). לפיכך; שנהב, הוא שן של הב, כלומר שן של פיל.

אך טעות מרה היא לאמר כי "אלוף" הריהו פיל, שכן מקור המילה, עוד עם התפתחות השפה הכנענית האלפביתית, נעוץ באותיות עצמן שהיו מיוצגות באמצעות אי-אילו סימנים. לאות א' ניתן הסימן "אלוף", היינו: שור, שהוא סמל לכח ועצמה (ללא מנוס, נהיר הדמיון בין השם למשמעותה).

"אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד, נמגו כל ישבי כנען. תפל עליהם אימתה ופחד" (שירת הים, שמות טו, יד-טז),

"שגר אלפיך ועשתרת צאנך" (דברים ז', י"ג),

"צאננו מאליפות מרובבות בחוצותינו אלופינו מסובלים" (תהלים קמד, יג'-יד').

הצטוטים כולם מתייחסים למשמעות המילה כ"שוורים".

מאת: אביתר כהן

כמו שפירשו כבר כמה ממפרשי ומתרגמי המקרא

למרות שלדעתי לאלוף יכול להיות גם משמעות של איל

על פי ההקבלה "אלופי אדום" "אילי מואב"

כנ"ל לגבי האות אלף שידוע שקושרים אותה לשור

אבל לדעתי גם לה יתכן קשר לאיל (מזל טלה – הראשון)

כמו כן האות אלף מקבילה לאות למד – אילוף / לימוד

אלף זה גם משפחה (לא במובן של היום אלא במובן של פעם , במקרא)

זאת אומרת תת שבט

שופטים ו טו: "ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי"

שבט (מטה) –> משפחה (ענף , אלף) –> בית –> גבר -> (יהושע ז יד)

משפחה – שפח (ספח) - יתר (יתרים לחים / ענפים) – שימש להלקאה – חינוך – אילוף - אלף

ראה מה שכתבתי פה :

http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_ytr_0.html  

בענין אלף = פיל – זאת סתם תוספת / מדרש

וזה לא סותר את שכתבת ומה שעניתי..

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ktuv_mjly_nrgn_0