ביאור:העם מכפר על עוון המלך

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"ויאמר דוד אל ה' בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי" (שמואל ב', כד', 17).

כאן אנו רואים את גדולתו של דוד, שתמיד ידע לתלות את האשם בו ולהודות בחטא מיד, וזו אולי הסיבה לכך שלא ניטלה מלכותו ממנו לאחר חטאו כמו שניטלה משאול, מלבד עובדת ההבטחה שהוא קיבל. אך מלבד זאת ראוי לשים לב, כי כאן העם הוא זה המכפר על עוון המלך, וזאת צד שני למה שאנו יודעים, שצדיק מכפר את עוון הדור, למשל - בישעיה נג'. אם כך, שתי האפשרויות תיתכנה, לעיתים היחיד הנבחר מכפר על הרבים ולעיתים הרבים מכפרים על היחיד הנבחר. זוהי הערבות ההדדית שבישראל.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-07-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t08b24_2