ביאור:הנס העיקרי בחנוכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון.

שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד

נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים

לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה

שבת כא, ע"ב

לפי זה הנס היה שהצליחו לקיים את מצוות הדלקת המנורה. ויש לשאול:

  • ביתר החגים אנחנו חוגגים הצלה או שמירה?
  • הרי ניצחנו את היוונים – למה את זה לא מציינים?


תשובות

  • מטרת היונים היתה לאבד את התורה והקדושה, והניצחון החומרי עליהם במלחמה הוא רק מישני. הנר מיצג את התורה "כי נר מצווה ותורה אור", והמנורה שנמצאת בבית המקדש מיצגת את הקדושה.
  • הנצחון במלחמה היה נס נסתר, ויתכן היה לחשוב שהם ניצחו בזכות "כוחי ועוצם ידי". לכן בא נס המנורה, להעיד שגם הנצחון במלחמה היה ניסי.

מקורות[עריכה]

נר מצוה למהר"ל