ביאור:המפגש בין יעקב לפרעה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

במפגש בין הנציגים של התרבויות הגדולות בזמנו, היינו מצפים לדברים יותר נעלים מאשר השאלה: "כמה ימי שני חייך?" כמו כן תשובת יעקב מוזרה: "מעט ורעים היו ימי חיי, ולא השיגו..."

שואל הרד"ק: היאך ידע עדיין כמה יחיה? (הוא מתרץ שיעקב הרגיש חולשה, וידע שלא יאריך ימים). לפי הרשב"ם והרמב"ן יעקב לא אמר שהוא הולך למות אלא רק אמר לפרעה שזה שהוא נראה מבוגר, זה עוד כלום לעומת אבותיו שהיו זקנים בהרבה ממנו, אבל לו היו חיים קשים ולכן נזרקה בו שיבה.

יעקב לימד את פרעה על משמעות החיים

התרגום יונתן מוסיף שחייו של יעקב בארץ ישראל היו קצרים משל אבותיו שהרי 20 שנה חי אצל לבן ועכשיו בגיל 120 שנה הוא ירד למצריים ולא יזכה עוד לעלות לא"י. אברהם ויצחק חיו בא"י יותר ממנו. כלומר, חיי האדם אינם נחשבים כשהוא חי בחו"ל. יעקב הסביר לפרעה שאין חשיבות לחיים סתם, כך כמו שפרעה חושב, אלא אם כן ממלאים אותם בתוכן רוחני, דבר הקיים רק בארץ.

פרעה חשש שיעקב ימות והרעב יחזור

פרעה ראה שבזכות יעקב הופסקו שנות הרעב (תוספתא סוטה י, ג), אבל כשראה שהוא נראה זקן חשש שימות והרעב יתחדש ולכן שאל בן כמה הוא. יעקב השיב שהוא בן 130 אבל עדיין לא הגיע לשנות אבותיו, והסיבה שהוא נראה זקן הוא שחייו היו קשים ורעים. (ואכן יעקב חי במצריים עוד 17 שנה).

מקורות

• שיחה מאת הרב רבינוביץ, ראש ישיבה ברכת משה
• תורת הפרשה