ביאור:הל"מ ברכות נט א
רק בבלי רק רי"ף רק רא"ש רי"ף\בבלי ראש\בבלי רי"ף\רא"ש בבלי\ריף\ראש (לחץ לפתיחה)
כטרפא דטריף והאי דאזלא בתרה דאמרה לה הב לי בני שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה וליהדר לה אין הבור מתמלא מחוליתו אי נמי אין קטיגור נעשה סניגור וליברי לה תרי ככבי אחריני (קהלת א, ט) אין כל חדש תחת השמש א"ר נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל° עתיד הקב"ה להחזירן לה שנאמר (איוב לח, לב) ועיש על בניה תנחם:
ועל הזועות:
א§מאי זועות א"ר קטינארב קטינא אמורא בבל · דור ב׳רב קטינא° גוהא רב קטינארב קטינא אמורא בבל · דור ב׳רב קטינא° הוה קאזיל באורחא כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא גנח גוהא אמר מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו רמא ליה קלא קטינא קטינא אמאי לא ידענא בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו והיינו גוהא א"ר קטינא אובא טמיא כדיב הוא ומיליה כדיבין אי הכי גוהא גוהא מיבעי ליה ולא היא גוהא גוהא עביד והאי דלא אודי ליה כי היכי דלא ליטעי כולי עלמא אבתריה ורב קטינא דידיה אמר סופק כפיו שנאמר (יחזקאל כא, כב) וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן אומר אנחה מתאנח שנאמר (יחזקאל ה, יג) והניחותי חמתי בם והנחמתי ורבנן אמרי בועט ברקיע שנאמר (ירמיהו כה, ל) הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ רב אחא בר יעקברב אחא בר יעקב אמורא בבל · דור ג׳רב אחא בר יעקברב הונא° אמר דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד שנאמר (ישעיהו סו, א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי:
ועל הרעמים:
ב§מאי רעמים אמר שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° ענני בגלגלא שנאמר (תהלים עז, יט) קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ ורבנן אמרי ענני דשפכי מיא להדדי שנאמר (ירמיהו י, יג) לקול תתו המון מים בשמים רב אחא בר יעקברב אחא בר יעקב אמורא בבל · דור ג׳רב אחא בר יעקברב הונא° אמר ברקא תקיפא דבריק בעננא ומתבר גזיזי דברזא רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא° אמר ענני חלחולי מחלחלי ואתי זיקא ומנשב אפומייהו ודמי כזיקא על פום דני ומסתברא כרב אחא בר יעקב דבריק ברקא ומנהמי ענני ואתי מטרא:
ועל הרוחות:
ג§מאי רוחות אמר אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא° זעפא ואמר אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא° גמירי דזעפא בליליא לא הוי והא קא חזינן דהוי ההוא דאתחולי ביממא ואמר אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא° גמירי דזעפא תרתי שעי לא קאי לקיים מה שנאמר (נחום א, ט) לא תקום פעמים צרה והא קא חזינן דקאי דמפסיק ביני ביני:
ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם:
ד§מאי ברקים אמר רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע° ברקא ואמר רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע° ברקא יחידאה וברקא חיורא וברקא ירוקתא וענני דסלקן בקרן מערבית ואתיין מקרן דרומית ותרתי ענני דסלקן חדא לאפי חברתה כולהו קשיין למאי נפקא מינה למבעי רחמי והני מילי בליליא אבל בצפרא לית בהו מששא אמר רבי שמואל בר יצחקרב שמואל בר יצחק אמורא א״י · דור ג׳רב שמואל בר יצחק° הני ענני דצפרא לית בהו מששא דכתיב (הושע ו, ד) וחסדכם כענן בקר וגו' א"ל רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי° לאבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא° הא אמרי אינשי כד מפתח בבי מיטרא בר חמרא מוך שקיך וגני לא קשיא הא דקטר בעיבא הא דקטר בענני אמר ר' אלכסנדרירבי אלכסנדרי אמורא א״י · דור ב׳רבי אלכסנדרי° אמר ר' יהושע בן לוירבי יהושע בן לוי אמורא א״י · דור א׳רבי יהושע בן לויבר קפרארבי שמעון בן פזי° לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנאמר (קהלת ג, יד) והאלהים עשה שייראו מלפניו וא"ר אלכסנדרי אמר ריב"לרבי יהושע בן לוי אמורא א״י · דור א׳רבי יהושע בן לויבר קפרארבי שמעון בן פזי° הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו שנאמר (יחזקאל א, כח) כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא אבל ברוכי ודאי מברך מאי מברך ברוך זוכר הברית במתניתא תנא °ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקארבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא תנא · דור ד׳רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו א"ר פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי° הלכך נימרינהו לתרוייהו ה§ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו:
על ההרים ועל הגבעות:
אטו כל הני דאמרן עד השתא לאו מעשה בראשית נינהו והכתיב (תהלים קלה, ז) ברקים למטר עשה אמר אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא° כרוך ותני רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע° אמר ו§התם מברך תרתי ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית הכא עושה מעשה בראשית איכא שכחו מלא עולם ליכא אריב"לרבי יהושע בן לוי אמורא א״י · דור א׳רבי יהושע בן לויבר קפרארבי שמעון בן פזי° הרואה רקיע בטהרתה אומר ברוך עושה בראשית אימתי אמר אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא° כי אתא מטרא כולי ליליא ובצפרא אתא אסתנא ומגליא להו לשמיא ופליגי דרפרם בר פפארפרם בר פפא אמורא בבל · דור ד׳רפרם בר פפא° א"ר חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב° דאמר רפרם בר פפארפרם בר פפא אמורא בבל · דור ד׳רפרם בר פפא° א"ר חסדא מיום שחרב בהמ"ק לא נראית רקיע בטהרתה שנאמר (ישעיהו נ, ג) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם:
רש"י
[עריכה]
כטרפא דטריף - דבר שהוא חסר וסתמוהו מגופו שעשאוהו כנוס ומתחזי כמכה בקורנס טרפא דטריף מוכה בהכאות כמו ביצה טרופה. ל"א דמתחזיא כדטרפא מטרף נדבק יחד ועשאו סניפין כמין חיבור:
והאי דאזלא - עיש אחר כימה:
דאמרה לה הב לי בני - שני כוכבים שלי:
וליהדר - לכימה אותן כוכבים עצמן שנטל הימנה:
גוהא - בלשונם קורין רעידת הארץ גוהא:
אובא טמיא - בעל אוב של עצמות שעושה כשוף בעצמות המת. טמיא עצמות ודומה לו במסכת כלים בית מלא טמיא ופי' רב האי מלא טמיא בית שהוא מלא עצמות והביא ראיה על זה מבראשית רבה דקתני אדרינוס שחיק טמיא דהיינו שחיק עצמות ואין לפרש אוב טמא שאין זה הלשון:
גנח גוהא - ותגעש ותרעש כלומר נזדעזעת הארץ מאד מאד. גנח גוהא חדא מילתא היא וכן הלשון:
גוהא גוהא מיבעי ליה - שני פעמים היה לו להזדעזע כנגד שתי דמעות:
סופק כפיו - ומאותו קול מזדעזעת הארץ שמצינו שכפיו סופק שנאמר גם אני אכה כפי אל כפי (יחזקאל כא):
אנחה מתאנח - ומאותה אנחה מרעיד הקרקע ומצינו שמתאנח שנאמר והניחותי חמתי בם (יחזקאל ה) כביכול כאדם שיש לו חימה ומתאנח ומתנחם דעתו ועושה לו נחת רוח:
והנחמתי - אנחם על הרעה שעשיתי להן:
הידד כדורכים יענה - שדורך ובועט ברקיע:
והארץ הדום רגלי - כגון שדחה תחת כסא הכבוד ומגיע בעוטו עד לארץ שהיא הדום רגליו:
ענני בגלגלא - עננים מתחופפין ומתחככין ונשמע הקול לשון אחר העננים פוגעין בגלגל ומתגלגלות עם הגלגל בעל כרחם ואותו הקול היינו רעמים:
ברקא - ברקים של אש:
ומתבר גזיזי דברזא - ואותו הקול היינו רעמים: גזיזי גלציי"ש (גלצונ"ש: חתיכות קרח) חתיכות של ברד:
חלחולי מחלחלי - ענני ומנשב זיקא עלייהו והיינו רעמים:
מנהמי ענני - הומות העננים:
זעפא - סופטורביי"ל ((סופת) נחשול) :
ברקא - אישלוזיר"א (אישלויד"א: ברק) לשון מבריק נהר:
ברקא יחידאה - שלא הבריק אלא פעם אחד:
וברקא חיורא וברקא ירוקתא כולהו קשיין - שאינם של ברכה:
דסלקן חדא לאפי חברתה - ששני עננים פוגעים זה את זה:
ענן בקר - לא קבוע:
כד מפתח בבי מטרא בר חמרא מוך שקיך וגני - אם כשתפתח דלתיך בבקר ירד לך מטר לך אני אומר חמר ההולך ממקום למקום להביא תבואה מוך שקיך וגני כפול שקך תחתיך ותישן עליו ולא תלך אנה ואנה להביא תבואה לפי שיהיו החטים בזול בשביל הגשם:
ה"ג הא דקטר בעיבא - נתקשרו השמים בעב עבה אז טוב כי ירד גשם רב:
הא דקטיר בעננא - ענן קלוש הוא ענן בקר שאין בו ממש:
צריך שיפול על פניו - לפי שהוא מראה כבוד ה':
כרוך ותני - בכולהו ברוך עושה בראשית וברוך שכחו מלא עולם כרוך ותני לכולהו בחדא בבא ועל כולם שתי ברכות הללו:
על ההרים - לא מצי לברוכי מלא עולם שאינן במקום אחד אלא כל אחד ואחד במקומו:
אומר ברוך עושה בראשית - שכך היתה ברייתו ואחר כך כסוהו עננים:
אסתנא - רוח צפונית:
תוספות
[עריכה]על הרוחות אומר שכחו וגבורתו מלא עולם. ירושלמי מתני' כשבאים בזעם אבל כשבאין בנחת אומר ברוך עושה בראשית:
הלכך נימרינהו לתרוייהו. אומר ר"י דאין חותמין בברוך בברכה זו והיכי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית:
רבא אמר התם מברך שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית. פי' אומר או האי או האי איזה שירצה וכן פירש רב אלפס:
הלכך נימרינהו לתרוייהו. רוב ההודאות ואל ההודאות. לפיכך תקנו בישתבח אחר סיום הברכה ברוך אתה ה' אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות:
- ^ על הרוחות אומר שכחו וגבורתו מלא עולם. המשנה אומרת על הרוחות אומר שכחו וגבורתו מלא עולם. אומרת התוספות שבירושלמי כתוב ירושלמי מתני' כשבאים בזעם כלומר שכשהם באים בזעם אומר שכחו וגבורתו מלא עולם, אבל כשבאין בנחת אומר ברוך עושה בראשית: אז השאלה איך זה יכול להיות? זאת אומרת, הרי כזו רוח שבאה בנחת יש תמיד, אז לא נשמע הגיוני שיברכו כל הזמן. אז באמת יש אומרים, המהרש"א אומר שהכוונה שזה אחרי הרבה זמן שלא הייתה רוח בכלל, אז אפילו על רוח חלשה מברכים. ההסבר השני, של המגן אברהם, הוא אומר שבעצם היא כן חזקה אבל היא לא נשמעת, כלומר שנשמע מרחוק — זה בעצם ההבדל. כלומר אם באה בזעם, מה שנשמע ונשמע מרחוק, אז בעצם שכחו וגבורתו מלא עולם, אבל אם היא חזקה — לא רוח רגילה — אבל הקול שלה לא נשמע מרחוק, אז זה עושה בראשית.
- ^ הגמרא אומרת, כאשר אדם רואה את הקשת בענן, צריך שיפול על פניו, שנאמר "כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנָי". והגמרא אומרת שבמערב, כלומר בארץ ישראל, קיללו מי שנופל על פניו כאשר רואה את הקשת. למה? משום דמיחזי כמאן דסגיד לקשת, שנראה כמי שמשתחווה ועובד את הקשת. אבל לברך ודאי צריך לברך. מה מברך? במתניתא תנא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, "נאמן בבריתו וקיים במאמרו". ואמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו — נגיד את שתי הברכות, "ברוך זוכר הברית" ו"נאמן בבריתו וקיים במאמרו". אז אומרים התוספות, לכאורה כיוון שאומרים את שתי הברכות יחד נעשית ברכה ארוכה, ואם זו ברכה ארוכה אמרנו שהיא גם פותחת בברוך וגם חותמת בברוך. אומר ר"י דאין חותמין בברוך בברכה זו — כלומר אף שאומרים את שתי הברכות יחד, מברכים רק בפתיחה בלי חתימה, והיכי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית — וכך היא הנוסחה, פותחת בברוך ואינה חותמת בברוך.
- ^ רבא אמר - הגמרא מביאה את הקטע, משנה שאומרת על ההרים ועל הגבעות אומר עושה מעשה בראשית. ואומרת הגמרא, על כל אלה מברך עושה מעשה בראשית, דהיינו, "והכתיב ברקים למטר עשה", זאת אומרת גם הברקים זה מעשה בראשית. אז למה מברכים על זה רק שכחו וגבורתו מלא עולם? ובאמת על כולם צריך לברך את שתי הברכות, שכחו וגבורתו מלא עולם וגם עושה מעשה בראשית. רבא אמר התם מברך שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית - כלומר, ההרים הם מקומות, לכן זה עושה מעשה בראשית, אבל לא שכחו וגבורתו מלא עולם. הברקים והרעמים וכו' אלה דברים שהם גם מעשה בראשית וגם שכחו וגבורתו מלא עולם. ואומר תוספות שלא זו הכוונה. מה שכתוב שלפי רבא, אין הכוונה שהם מברכים את שתיהם. אלא הכוונה: פי' אומר או האי או האי איזה שירצה - הוא יכול לברך איזו ברכה שהוא מרגיש, שהוא רוצה, לפי ההתרשמות של האדם, אבל לא את שתיהם. וכן פירש רב אלפס - כך גם פסק הרי"ף.
- ^ אנחנו בתוספות מסכת ברכות, בדיבור המתחיל הלכך נימרינהו לתרוייהו. רוב ההודאות ואל ההודאות. זה בעצם שייך לדף הבא, לעמוד הבא, ששם הגמרא אומרת שאדם מברך על ירידת הגשמים, אמר רבי יהודה: מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו. ורבי יוחנן מסיים בה: אילו פינו מלא שירה כים וכו', אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלוהינו וכו' עד תשתחוה וכו', ברוך אתה ה' רוב ההודאות. ושואלת הגמרא: מאי רוב ההודאות ולא כל ההודאות? אמר רבא: אימא האל ההודאות. אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו – רוב ההודאות ואל ההודאות. אז מה העניין שנאמר את שניהם? מסביר תוספות שבעצם המילה רוב ההודאות זה לא מלשון רוב, כאילו כביכול יש איזה מיעוט שנשאר בצד שאותו לא אומרים, אלא רוב מלשון הרבה. אז כשאנחנו אומרים רוב ההודאות, הכוונה האל שהרבה הודאות צריך להודות לו. אבל אם היינו כותבים רק רוב ההודאות, הייתי יכול להיות מפרש רוב מלשון רוב, ואז בעצם יש מיעוט שלא מודים לו. לכן כתוב האל ההודאות – שכל ההודאות שלו. ואילו היה כתוב רק אל ההודאות, הייתי חושב שאל ההודאות הכוונה שקצת מההודאות שלו, שצריך להודות לו בקצת. לכן צריך את רוב ההודאות. ושניהם ביחד מודיעים לנו שהמילה רוב ההודאות זה לא רוב מלשון רוב, אלא הכוונה מלשון הרבה, כלומר האל שצריך להודות לו הרבה. ואותו דבר גם בישתבח, כמו שאומר התוספות: לפיכך תקנו בישתבח אחר סיום הברכה ברוך אתה ה' אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות. בישתבח אנחנו גם כן אומרים אותו סגנון. מה הרעיון? הגדול זה מקביל לרוב כאן – רוב, הרבה, גדול זה גם כן מלשון גדול, בתשבחות זה הרבה תשבחות יש לו, ואחרי זה אומרים אל ההודאות. הרד"ק מסביר שבעצם, כיוון שאנחנו אומרים בישתבח חמש עשרה תשבחות, ולאחר מכן מסיימים את זה במלך גדול ומהולל בתשבחות, לכן מוסיפים אל ההודאות להגיד שזה לא בא למעט שאר התשבחות – כל התשבחות ראויות לקדוש ברוך הוא, רק אין לנו את היכולת לשבח. אנחנו מסכמים עם חמש עשרה ומלך גדול בתשבחות, ולאחר מכן מוסיפים אל ההודאות, שבעצם על כל ההודאות אנחנו צריכים להודות לו.
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט (עריכה)
מ א ב ג ד מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ד, סמ"ג עשין כז, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף א':
מא ה מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט"ז, סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ט סעיף א':
מב ו מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ד והלכה טו, וסמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף א':
ראשונים נוספים
רבא אמר התם מברך תרתי; הכא עושה מעשה בראשית איכא, שכוחו מלא עולם ליכא: פירש רב האיי גאון ז"ל "מברך תרתי" - "אחד" מתרתי קאמר, או "שכוחו מלא עולם" או "עושה מעשה בראשית"; אבל על ההרים לא מצי מברך "שכחו מלא עולם". וכן כתב הרמב"ם ז"ל. ובתוספות נמי כן פירש. ומיהו לישנא דגמרא לכאורה הוה משמע דתרוייהו מברך ממש.
על הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים וכו' אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם: איתמר בירושלמי אם בטורדים דיו בפעם אחת אם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם וגמר לה מחנותו של בשם. וא"ת והא ברואה את הים הגדול בעינן הפסק ל' יום, התם הוא שרואה פעם ראשונה הוא שרואה עכשו אבל הכא דבר מחודש הוא וכל אחד בפני עצמו. וא"ת והא חנותו של בשם הוא הוא שמריח פעם ראשונה וחוזר ומברך התם על הנאתו שהיא עכשו מתחדשת הוא מברך וטורדין היינו שלא נתפזרו העבים מפסיקין שנתפזרו העבים בינתים (בתוספות) [ברא"ש עיי"ש]:
אמר אביי כרוך ותני נמי הכא ברקים: פירוש ושתי הברכות הן לכל אחד ותנא חדא בכל חדא וה"ה לאידך ורבא אמר התם מצי מברך תרתי ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם מצי מברך עושה בראשית מצי מברך אבל גבי הרים. וימים וכו' ברוך עושה בראשית מצי מברך ברוך שכחו לא. ויש גרסאות שנראה מהם ששתים מברך בברקים ורוחות וקמא עיקר והיא גרסת הגאונים ז"ל. ירושלמי דוקא תוך כדי דיבור. ואסיקנא דלא מברך אנהרות עושה בראשית אלא במה שידוע שלא נשתנה מברייתו:
הילכך נימרינהו לכולהו: בא"י אמ"ה זוכר הברית ונאמן בבריתו וקים במאמרו. ואין לה שום חתימה: (כוכבים במשמרותם ומזלות בעתם והראב"ד ז"ל גריס כוכבים כסדרן ומזלות) במסלותם:
הרואה שמים בטהרתם אומר ברוך עושה בראשית: ודוקא בהפסקת ל' יום הראב"ד ז"ל. ובירושלמי הדא דתימר בימות הגשמים ובלבד לאחר ג' ימים:
על הברקים ועל הרעמים ברוך שכחו וגבורתו מ"ע. ירושלמי ר' ירמי' ור' זירא בשם ר"ח דיו פע"א בכל יום א"ר יוסי במה אנן קיימי אי בטורדין דיו פעם א' ואי במופסקין מברך על כל פעם ופע' פי' טורדין שלא נתפזרו עבים בנתי' מופסקי' שנתפזרו עבים בנתים חיליה דר"י מן הדא הי' יושב בחנותו של בושם כל היום אינו מבר' אלא אחת נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם היה יושב בבית הכסא או באספקולרין אם היה יכול לצאת ולברך אם תוך כדי דבור יצא ואם לאו לא יצא ר' ירמיה בעי היה יושב במגדל עצים מהו שיעשה כמו מלבוש ויוציא ראש חוץ לחלון ויברך. מספקא ליה אם לבו רואה את הערוה מותר או אסור.
אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו. ברכה זו אינה חותמת בברוך אלא הכי מברך בא"י אמ"ה נאמן בבריתו וקים במאמרו וזוכר הברית.
רבא אמר התם מברך תרתי שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית. פי' או האי או האי וכן פסק רב אלפס דאיזה מהם שירצה יברך אבל תרווייהו לא.
מתוך: מאירי על הש"ס/ברכות/פרק ט (עריכה)
ועל הזוועות ופירשו בגמ' גואה, וענינו האור הפתאומים היוצא מן הענן ונקרא לנציא"ר וי"מ קול בקיעת הארץ, ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים והוא הנקרא לאמ"ף על כל אלו אומר ברוך שכחו מלא עולם מפני שענינם של אלו להתפשט רחוק מאוד, ופי' בגמ' שאף על אלו אם רצה לברך ברוך עושה בראשית דיו, ובתלמוד המערב פרשו על הרוחות דוקא כשבאים בזעף אבל אינם באים בזעף ברוך עושה בראשית, על ההרים ועל הגבעות וכו' אומר ברוך עושה בראשית שדברים אלו אין זזין ממקומן כדי לברך עליהם שכחו מלא עולם, ודברים אלו אינן אומרים אלא במי שרואה אותם לפרקים, ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה הים הגדול, שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו, ודוקא בזמן שרואהו לפרקים וכבר פירשנו על הפרקים שהם מל' לל':
זהו ביאור המשנה ופי' בתלמוד המערב שלא נאמרו פרקים הללו אלא על ההרים והשנויים עמהם אבל על הזיקים ועל השנויים עמהם אם בטורדין ר"ל שאין בהם הפסק, ופי' בו רבים כל זמן שלא נתפזרו העבים אינו מברך עליהם אלא פעם אחת ביום, ואם יש בהם הפסק והוא שנתפזרו העבים ואחר כך באו עבים פעם אחרת מברך על כך פעם ופעם והרי דבר זה כמי שיושב בחנותו של בשם שאם ישב לו כל היום אינו מברך אלא פעם אחת ואם נכנס ויצא כל היום מברך על כל פעם ופעם, ודברים שנכנסו תחת משנה זו בגמ' אלו הן:
הרואה קשת בענן מברך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו:
הרואה שמים בטהרה והוא אחר שנפל הגשם ובא רוח צפוני ופזר את העבים ונזדכך האויר אומר ברוך עושה בראשית, ובתלמוד המערב פרשוה בימות הגשמים ובלבד לאחר ג' ימים:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/ברכות/פרק ט (עריכה)
הילכך נימרינהו לכולהו. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקים במאמרו - ואין לה שום חתימה:
אמר אביי כרוך ותני נמי הכא ברקים - פירוש ושתי הברכות הן לכל אחד ותנא חדא בכל חדא והוא הדין לאידך:
ורבא אמר התם מצי מברך תרתי ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם מצי מברך עושה בראשית מצי מברך. אבל גבי הרים וימים וכו' ברוך עושה בראשית מצי מברך ברוך שכחו לא – ויש גרסאות שנראה מהם ששתים מברך בברקים ורוחות. וקמא עיקר והיא גרסת הגאונים ז"ל. ירושלמי דוקא תוך כדי דיבור:
הרואה שמים בטהרתם אומר ברוך עושה בראשית - ודוקא בהפסקת שלשים יום. הראב"ד ז"ל. ובירושלמי הדא דתימר בימות הגשמים ובלבד לאחר שלושה ימים:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה • שיעורים ב"קול הלשון"
- רב נחמן
- רב קטינא
- רב אחא בר יעקב
- שמואל (אמורא)
- רב אשי
- אביי
- רבא
- רב פפא
- רבי אלכסנדרי
- רבי יהושע בן לוי
- רבי ירמיה
- רב חסדא
- רפרם בר פפא
- קהלת א ט
- איוב לח לב
- יחזקאל כא כב
- רבי נתן
- יחזקאל ה יג
- ירמיהו כה ל
- ישעיהו סו א
- תהלים עז יט
- ירמיהו י יג
- נחום א ט
- רב שמואל בר יצחק
- הושע ו ד
- קהלת ג יד
- יחזקאל א כח
- רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא
- תהלים קלה ז
- ישעיהו נ ג
- בבלי מסכת ברכות