ביאור:האסונות בספירת העומר ומקורן בגרמניה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בימי ספירת העומר נוהגים אבילות על תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת.

בגמרא לא מוזכר שבעקבות זה נהגו מנהגי אבילות. כנראה שבתחילה היה זה מנהג של יחידים ולכן זה לא הובא בפוסקים.

מנהי האבלות התחזקו בעקבות מסעי הצלב שאירעו כולם בתקופה זו, אם בגלל הפסחא (היהודים הואשמו בצליבת אותו האיש), עלילות הדם שכביכול יועד למצות הפסח, או בגלל מזג האויר הנוח ליציאה לדרך ולפוגרומים בפרט.

מסעי הצלב החלו בגרמניה, ובדורינו מקבלים ימים אלו משנה תוקף, עקב השואה שיצאה גם היא מגרמניה. (אמנם כ"ז בניסן נקבע בימי הספירה מסיבות אחרות, אך בדיעבד יש לראות בכך כוונת מכוון).

ישנה השערה המקשרת את מגפתם של תלמידי ר' עקיבא עם נפילתם בקרבות בימי מרד בר כוכבא. אם היא נכונה, הרי ששורש האלימות הגרמנית נגד היהודים מקורו באותו מרד שדוכא באכזריות נוראה ע"י גדודי צבא שהובאו ע"י אדריאנוס במיוחד מגרמניה, כי היו ידועים באכזריותם .

מקורות

הרב יעקב אריאל בעלון ארגמן