ביאור:מלכים א יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




האם אפשר לשנות את גזירות ה'[עריכה]

בנו של ירבעם חלה, ואשת ירבעם באה אל הנביא אחיה כדי לשאול אותו אם הילד יחיה מחוליו. אחיה אמר לה, בין השאר (מלכים א יד יב): " "... כבואה רגלייך העירה ומת הילד" ".

למה אשת ירבעם באה העירה? הרי אם היא לא היתה באה העירה - הילד שלה היה ניצל!

1. תשובה פשוטה[עריכה]

המשפט הזה הוא לא תנאי אלא תיאור זמן. אחיה ידע ברוה"ק מתי הילד אמור למות, והוא ידע בערך באיזה קצב הולכת אשת ירבעם (הוא שמע את "קול רגליה" - מלכים א יד ו), והוא גם העריך שהיא תלך מייד הביתה (כמו שאמר לה "ואת קומי לכי לביתך..." ), ולפי זה הוא העריך שהילד ימות כשהיא תיכנס לעיר (באותה מידה הוא יכל להגיד "בעוד שעה ו19 דקות ימות הילד", אבל אז לא דיברו בצורה כזאת כי לא היו שעוני-יד.

גם בגמרא נזכרים זמנים הלכתיים הנמדדים ע"פ הזמן שלוקח לאדם ממוצע לעבור 'מיל' (קילומטר).

בסוף ההערכה שלו לא היתה לגמרי מדוייקת, כי "היא באה בסף הבית והנער מת" – כנראה שהיא הלכה מהר יותר ממה שחשב הנביא ולכן הספיקה לא רק להיכנס לעיר אלא גם להגיע הביתה.

לפי זה, אם היא לא היתה באה לעיר - הילד היה מת באותו זמן שנקבע מראש.

2. תשובה פילוסופית[עריכה]

המשפט " "בבואה רגלייך העירה ומת הילד" " כולל שתי נבואות – נבואה שהאישה תבוא העירה ונבואה שהנער ימות. עכשיו נשאלת השאלה - האם האישה היתה חייבת להתנהג לפי הנבואה? נשים לב שהשאלה הזאת שונה מהשאלה הידועה של הרמב"ם על הידיעה והבחירה, כי בשאלה ההיא מדובר על ידיעה מופשטת של ה' שלא נמסרה לאדם, וכאן מדובר על נבואה שנמסרה לאישה.

בשאלה הרגילה (של הרמב"ם) אפשר לתרץ שהידיעה לא משפיעה על הבחירה אלא להפך: הבחירה החופשית של האדם משפיעה למפרע על הידיעה של ה'. (אמנם אנחנו לא רגילים לכך שההווה משפיע על העבר, אבל זה ייתכן, כי אצל ה' אין הבדל בין עבר הווה ועתיד).
במקרה שלנו (אשת ירבעם) אפשר לפרש שהידיעה מבטלת את הבחירה: כשאדם שומע נבואה שמנבאת שהוא יעשה משהו – הנבואה הזאת משפיעה עליו השפעה היפנוטית והוא חייב לעשות את מה שהנבואה אומרת.

תשובה 1 לא מתאימה למקרה של אשת ירבעם. אי אפשר לתרץ שהבחירה של אשת ירבעם משפיעה למפרע על הנבואה, כי אשת ירבעם שמעה את הנבואה ולכן הנבואה משפיעה עליה ויש כאן מעגליות. נניח, למשל, שאשת ירבעם רוצה לעשות 'דווקא' ההפך מהנבואה. במקרה זה נוצר פרדוקס, כי אם היא לא תלך לעיר – הנבואה תגיד שלא תלך לעיר, אבל אז היא 'דווקא' כן תלך לעיר, ואז הנבואה תגיד שכן תלך לעיר, וכו'... תשובה 1 תקפה רק במקרה שבו האדם לא יודע על הנבואה שנאמרה עליו, או שהנבואה בכלל לא נאמרה אלא זו רק 'ידיעה' מופשטת של ה'. (במקרה זה הנבואה לא משפיעה עליו ואין מעגליות).

תשובה 2 לא מתאימה לשאלה של הרמב"ם, כי אם הידיעה מבטלת את הבחירה גם כשהנבואה לא נמסרה לאדם – אז בעצם אין בכלל בחירה וזה מנוגד לעיקרון בסיסי באמונה. תשובה 2 תקפה רק במקרים נדירים, כאשר אדם שומע נבואה שמנבאת לו שהוא יעשה משהו.

לפי תשובה זו נפתור פרדוקס ידוע: נניח שאתה מחזיק ביד שטר של 100 ש"ח ועומד ליד הבאר. פתאום בא נביא ואומר לך: " או שתזרוק את השטר לבאר או שלא. אני כבר יודע באיזו משתי האפשרויות תבחר. ולפני חצי שעה, כשקיבלתי את הנבואה, הלכתי לבנק ועשיתי משהו בהתאם לנבואה: אם הנבואה היתה שתזרוק את השטר לבאר - הפקדתי לך בחשבון 1000 ש"ח. ואם הנבואה היתה שלא תזרוק את השטר לבאר - לא הפקדתי כלום ". השאלה היא: מה כדאי לך לעשות? מצד אחד – לא כדאי לזרוק את השטר, כי מה שיש בחשבון שלך כבר לא ישתנה, אז למה להפסיד 100 ש"ח? מצד שני - אם לא תזרוק - אז הנבואה בוודאי ידעה את זה מראש, ולכן הנביא לא שם לך כלום בחשבון והפסדת 1000 ש"ח! לפי תשובה א עדיף לזרוק כי הבחירה משפיעה על העבר.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:האם אפשר לשנות את גזירות ה'

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/gzrot