ביאור:דניאל יא - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור:כותרת עליונה דניאל - מעומד

המשך המראה הרביעי של דניאל, המראה כתוב כולו בעברית. רבים מפרשים ומפענחים את 'המראה' הזה של דניאל כתיאור מלכי הממלכה היוונית-מקדונית בעקבות אלכסנדר מוקדון וביניהם כנראה יוסף בן מתתיהו בסוף ימי בית שני, וחוקרי העת העתיקה עד ימינו אלה. וראו בהרחבה בהמשך

מלך פרס הרביעי - המשך המראה הרביעי של דניאל

...וַאֲנִי המשך דברי גבריאל המלאך מהפרק הקודם המספר לדניאל ש- בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי, עָמְדִי לְמַחֲזִיק עמדתי להחזיק, לתמוך וּלְמָעוֹז ולחוזק לוֹ למיכאל שרכם לבקש מה' שלא יכבידו עליכם.

נצחון יוון והתפרקות ממלכתם

וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ:
הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים לפי חז"ל: הכוונה לשלושת המלכים הראשונים: כורש, אחשורוש ודריוש המדי עֹמְדִים לְפָרַס, וְהָרְבִיעִי - יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל, וּכְחֶזְקָתוֹ וכאשר הוא יתחזק בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל יעורר את כולם להלחם אֵת עִם מַלְכוּת יָוָן.
וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר ממלכת יון, אלכסנדר מוקדון, וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב שילטון גדול (על הרבה ארצות ולאורך זמן רב) וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ בדריוש (יהרוג אותו ויכבוש את הפרסים).
וּכְעָמְדוֹ - תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם,
וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ לזרעו, אלא לזרים. משחק מלים עם 'אחרים',
וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל הם לא יהיו חזקים כמוהו - כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ, וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וְיֶחֱזַק ויתגבר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּמִן שָׂרָיו מלך הנגב, שהוא מהשרים של מלך יוון, וְיֶחֱזַק עָלָיו, וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב - מֶמְשַׁלְתּוֹ.

מלך צפון ובת מלך הנגב

וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ.
וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים, וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ - וְלֹא יַעֲמֹד, וּזְרֹעוֹ,
וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ והאומן שלה וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים היועץ שלה.
וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ מצאצאי אביה כַּנּוֹ על כסא מלכותו, וְיָבֹא אֶל הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְעָשָׂה בָהֶם - וְהֶחֱזִיק.
וְגַם אֱ‍לֹהֵיהֶם עִם נְסִכֵיהֶם כלי הניסוך או כדי היין והשמן, עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב, בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם למצרים,
וְהוּא - שָׁנִים יַעֲמֹד במנוחה מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן.
וּבָא - בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וְשָׁב - אֶל אַדְמָתוֹ.

מרד בני מלך הנגב ונצחון מלך הצפון עד סופו המר

וּבָנָו יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים - וּבָא בוֹא וְשָׁטַף וְעָבָר, וְיָשֹׁב וְיִתְגָּרֶו מָעֻזֹּה.
וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ, עִם מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, - וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רָב? וְנִתַּן הֶהָמוֹן בְּיָדוֹ.
וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן ירום קרי: וְרָם לְבָבוֹ, וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת וְלֹא יָעוֹז.
וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב מִן הָרִאשׁוֹן, וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים שנים רבות יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב.
וּבָעִתִּים הָהֵם - רַבִּים יַעַמְדוּ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ, לְהַעֲמִיד חָזוֹן - וְנִכְשָׁלוּ.
וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת,
וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב - לֹא יַעֲמֹדוּ, וְעַם מִבְחָרָיו? - וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד.
וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו,
וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי לפי חכמינו: ארץ ישראל, ומסתבר - וְכָלָה מלשון כליון, ואולי כלי המשמש לשריפה או כמאפרה בְיָדוֹ.
וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ, וִישָׁרִים והצעות פישור עִמּוֹ - וְעָשָׂה:
וּבַת הַנָּשִׁים בת אחת מנשותיו יִתֶּן לוֹ מלך הנגב לְהַשְׁחִיתָהּ את ארץ הצבי, כנדוניה - וְלֹא תַעֲמֹד, וְלֹא לוֹ תִהְיֶה.
וְיָשֵׂבם פָּנָיו לְאִיִּים - וְלָכַד רַבִּים,
וְהִשְׁבִּית קָצִין: חֶרְפָּתוֹ לוֹ? - בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ! אין חרפה שספג בלי להחזיר.
וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ - וְנִכְשַׁל נתקל בדבר על הארץ ונפל, או: נפל מסוסו, וְנָפַל, וְלֹא יִמָּצֵא!

הנבזה

וְעָמַד עַל כַּנּוֹ הֶדֶר מַלְכוּת, וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר - וְלֹא בְאַפַּיִם חרי אף - כעס, כלומר לא בעקבות מרד, וְלֹא בְמִלְחָמָה.
וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה - וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.
וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף - יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ, וְגַם נְגִיד בְּרִית.
וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה, וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט גּוֹי עם התמעטות העם, או: באופן שאינו ניכר.
בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה עיר חשובה, מקום בית הדין יָבוֹא,
וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו -
בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם - יִבְזוֹר יבזוז, ישלול, וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו רישום חישובי חשבונות המיסים שלו
וְעַד עֵת עד המועד, כלומר: המסים יגיעו תמיד לפני מועד התשלום.

הקרב וההסכם עם מלך הנגב

וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל,
וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גָּדוֹל וְעָצוּם עַד מְאֹד, - וְלֹא יַעֲמֹד מלך מצרים לא יחזיק מעמד,
כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת תכניות או שוחד. ומשחק מלים עם חישובי המס לעיל.
וְאֹכְלֵי פַת בָּגוֹ בג - בפרסית פת, ומקורה מצליל הפלאץ' של העיסה המוטחת על תנור המתכת, ודומות לה המלים "ספינג'" וגם "פאדג'" בצרפתית-מרוקאית ובאנגלית. ואולי: הפת שאחרי - כלומר ארוחת הצהריים יִשְׁבְּרוּהוּ יתנו לו מזון (כלומר ישחדוהו) - וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף, וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים.
וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים - לְבָבָם לְמֵרָע, וְעַל שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ, וְלֹא תִצְלָח...
כִּי עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד עדיין לא הגיעה הקביעה של הזמן. כלומר: חכו חכו....
וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שלקח במלחמה - וּלְבָבוֹ עַל בְּרִית קֹדֶשׁ, וְעָשָׂה לפי חז"ל וכנראה גם לפי יוסיפוס, הכוונה שהוא חושב רעה על היהודים והרג בהם - וְשָׁב לְאַרְצוֹ.

כשלון הקרב השלישי ותוצאתו

אחרי חורבן בית שני, חכמינו ראו בנבואה זו את התגשמות הדברים כשמדובר בקציני וקיסרי רומא אספסינוס, וטיטוס ובהקמת מרכז החכמים ביבנה, בידי רבן יוחנן בן זכאי, ובהמשך את מרד בר כוכבא (עזר מעט... בחלקלקות...) והמשכילים לפי פענוח נבואי זה היו חכמי ישראל ובראשם רבי עקיבא שתמך במרד, ואכן היה בעל שכל, אך לדבריהם, כשל בהבנתו.

לַמּוֹעֵד - יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב, וְלֹא תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה.
וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים ציי אוניות או קבוצות חיילים של עם הכּיתּי - מכרתים ואיי יוון, ולפי חכמינו, ודעת מרבית ההיסטוריונים: הכוונה לרומאים וְנִכְאָה והוכה.

השלטת אלהי הנכר

וְשָׁב וְזָעַם ושוב זעם, או: ולפי חכמינו: וכששב ממצרים, זעם... עַל בְּרִית קוֹדֶשׁ וְעָשָׂה לפי חכמינו - גזר גזירות נגד הברית בין היהודים לקב"ה,
וְשָׁב וְיָבֵן ושוב התבונן עַל עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ.
וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ, וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז, וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד, וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ - מְשׁוֹמֵם שאינה יכולה לדבר
וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית - יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת, וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו - יַחֲזִקוּ, וְעָשׂוּ.
וּמַשְׂכִּילֵי עָם בדרך כלל שָׂכַל בעברית מקראית משמעותה טיפש או מטעה יָבִינוּ יַראו את התבוננותם, או את הבנתם לָרַבִּים, וְנִכְשְׁלוּ והטועים השומעים למשכילים יכשלו. משחק מלים עם משכיל בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה - יָמִים תקופה ארוכה.
וּבְהִכָּשְׁלָם - יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעט, וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת בתעלות סביב החומה, המשוחים בשמן, ונועדו למנוע גישה.
וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים עצמם יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף פעולת נקיון ובידוד מתכות יקרות בשריפה עזה בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן על שם חימום המתכת עד שמוציא אור לבן וניתן להיתוך. כלומר: לא יוכלו לברר מי בעדם ומי נגדם עַד עֵת קֵץ עד שיגיע הזמן הנקבע. מלשון קיצוב וקיצוץ. ומקורו בתקופת הקיץ, ובצליל הקציצה של התאנים (או צליל קצקוץ הקוצים כשעוברים בהם), כִּי עוֹד הרבה זמן עד שנגיע לַמּוֹעֵד הגאולה.
וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ, וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל, וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת,
וְהִצְלִיחַ - עַד כָּלָה זַעַם!
כִּי נֶחֱרָצָה - נֶעֱשָׂתָה!
וְעַל אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין לא יתבונן - כלומר לא יתחשב, וְעַל חֶמְדַּת נָשִׁים, וְעַל כָּל אֱלוֹהַּ לֹא יָבִין,
כִּי עַל כֹּל יִתְגַּדָּל יחשוב שהוא יכול להתגדל על הכל בלא עזרה של אלהים.
וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל כַּנּוֹ? - יְכַבֵּד,
וְלֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו? - יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת ובדברים שאנשים חומדים - תכשיטים או בדים רכים.
וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים...
עִם אֱלוֹהַּ נֵכָר אֲשֶׁר היַכִּיר? יַרְבֶּה לו כָבוֹד,
וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר.

מלחמת עת קץ

וּבְעֵת קֵץ, יִתְנַגַּח עִמּוֹ מֶלֶךְ הַנֶּגֶב -
וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת, וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר.
וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי...
וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ הרבה ארצות יפלו מפניו, וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ:
אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן.
וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם - לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה.
וּמָשַׁל ושלט בְּמִכְמַנֵּי באוצרות הנסתרים של הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם, וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו יהיו רמוסים תחת כפות רגליו, או: באצעדות - הנקראים כך עקב צלילי הצידצוד המצלצל עם כל צעד.
וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ מלשון מהירות, כלומר: יגרמו לו לצאת בבהילות לקרב, ומקורו מצליל הההלחטה והנשיפה המהירה מן הפה. מִמִּזְרָח וּמִצָּפוֹן, וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים.
וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנוֹ אהל הארמון הצבאי, וראו בלוחות לכיש מארמון סנחריב בֵּין יַמִּים - לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ,
וּבָא עַד קִצּוֹ - וְאֵין עוֹזֵר לוֹ.