ביאור:דיני עבודה זרה/פרק רביעי
לא בדוק
הדינים העולים מעבודה זרה פרק רביעי
[עריכה]דף עבודה שנוצר אוטומטית: הדינים שסומנו בעין משפט, מנוסחים כדרישות. הניסוח וההכרעה נוצרו בסיוע מחשב ודורשים בדיקה תורנית.
דף מט ב
[עריכה]- מקור: "מתני נטל ממנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה בהנאה נתערבה באחרות כולן אסורות בהנאה ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים: נטל ה" (עבודה זרה מט ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה יג · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמב · שו"ע יו"ד סימן קמב סעיף ד
- מצב: נפסק
- מחלוקת: ר' אליעזר ~ חכמים: ר' אליעזר סובר שיוליך הנאה לים המלח (יש פדיון לתערובת), וחכמים אומרים אין פדיון לעבודת כוכבים
- הכרעה: נפסק כחכמים שאין פדיון לעבודת כוכבים, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע שכל הנתערב אסור בהנאה לגמרי ללא אפשרות פדיון
חוט (כרכור) של עבודה זרה שנארג בבגד ונתערב באחרים - דינו כדין הפדיון של איסורי עבודה זרה שנתערבו
- מקור: "נטל הימנה כרכור אסור בהנאה ארג בו את הבגד אסור בהנאה נתערב באחרים ואחרים באחרים כולן אסורין בהנאה ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים: גמ וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בהא קאמר ר " (עבודה זרה מט ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה יג · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמב · שו"ע יו"ד סימן קמב סעיף ד · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה יד · שו"ע יו"ד סימן קמב סעיף ג
- חכמים בסוגיה: רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רבי אליעזר ~ חכמים: ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח (יש פדיון לתערובת עבודה זרה), וחכמים אומרים אין פדיון לעבודת כוכבים והכל אסור בהנאה
- הכרעה: נפסק כרבי אליעזר, כדאמר רב חסדא אמר זעירי הלכה כר"א, וכך פסקו הרמב"ם (פ"ז הי"ג-יד) והשו"ע (יו"ד קמב, ג-ד)
יין נסך שנתערב בחבית יינו של ישראל, נוטל דמי החבית ומשליכם לנהר ומותר לו שאר היין
- מקור: "ההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיין נסך בחמריה אתא לקמיה דרב חסדא אמר שקול ארבע זוזי ושדי בנהרא ונשתרי לך: מתני כיצד מבטלה קירסם וזירד נטל ממנה מקל או שרביט אפי עלה ה"ז בטלה שיפה לצרכה אסורה שלא לצרכה מו" (עבודה זרה מט ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק טז, הלכה כט · סמ"ג לאו קלד · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלד · שו"ע יו"ד סימן קלד סעיף ב
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — חבית של יין נסך שנתערבה בין חביות יין כשר - כיצד מוכרים את התערובת לנכרי
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי ערלה — בגד שנצבע בקליפי ערלה אסור כולו בהנאה ואינו נמכר אף בניכוי דמי הצבע
- חכמים בסוגיה: רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°, רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: נפסק
- מחלוקת: רב אדא בר אהבה ~ רב חסדא: רב אדא בר אהבה סבר דין זה (נטילת דמים והשלכה לנהר) נאמר רק בפת ולא בחבית של יין, ואילו רב חסדא סבר שאף חבית מותרת בכך
- הכרעה: נפסק כרב חסדא, כמוכח מהמעשה בגברא שאיתערב ליה חביתא דיין נסך שהורה לו רב חסדא לשקול ארבע זוזי ולשדות בנהרא ונשתרי ליה, וכן פסקו רמב"ם וטור ושו"ע יו"ד קלד,ב
שבבים שגוי גילח מעבודה זרה, בין לצורכו ובין לצורכה, מותרים; אם ישראל גילחם - אסורים
- מקור: "מתני כיצד מבטלה קירסם וזירד נטל ממנה מקל או שרביט אפי עלה ה"ז בטלה שיפה לצרכה אסורה שלא לצרכה מותרת: גמ אותן שפאין מה תהא עליהן פליגי בה רב הונא (ור חייא) בר רב חד אמר אסורין וחד אמר מותרין תניא כמ"ד " (עבודה זרה מט ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה יב · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ו
- חכמים בסוגיה: רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°, רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב הונא ~ רב חייא בר רב: חד אמר שפאי גילוח עבודה זרה אסורים וחד אמר מותרים
- הכרעה: נפסק כמאן דאמר מותרים, שכן מייתי ברייתא כוותיה: עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים בין לצרכו בין לצרכה - שפאיה מותרין, וכן פסקו רמב"ם וטור ושו"ע.
שפאין שנשפו מעבודה זרה בידי עובד כוכבים מותרין, ובידי ישראל אסורין
- מקור: "גמ אותן שפאין מה תהא עליהן פליגי בה רב הונא (ור חייא) בר רב חד אמר אסורין וחד אמר מותרין תניא כמ"ד מותרין דתניא עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים לצרכו היא ושפאיה מותרין לצרכה היא אסורה ושפאיה מותרין ויש" (עבודה זרה מט ב אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה יב · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ו
- חכמים בסוגיה: רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°, רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב הונא ~ ר' חייא בר רב: חד אמר השפאין (שיירי השיוף) אסורים, וחד אמר מותרים
- הכרעה: נפסק כמ"ד מותרים, שהרי הביאו תניא כוותיה - עובד כוכבים ששיפה עבודת זרה, לצרכה או לצרכו, השפאים מותרים; אך ישראל ששיפה, בין לצרכה בין לצרכו, השפאים אסורים - כפסק הרמב"ם והשו"ע יו"ד קמו,ו.
- מקור: "שנשתברה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם ושמואל אמר עבודת כוכבים אינה בטלה אלא דרך גדילתה אדרבה דרך גדילתה מי מבטלא אלא ה"ק אין עבודת כוכבים צריכה לבטל אלא דרך גדילתה לימא בהא קמיפלגי דמ"ס עובדין לשברין" (עבודה זרה מט ב אות ו)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה יא · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף יא
- חכמים בסוגיה: רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב ~ שמואל: רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם, ושמואל אמר אין עבודה זרה בטלה אלא דרך גדילתה (ולפי הביאור השני נחלקו בעבודה זרה של חליות בהדיוט שיכול להחזירה)
- הכרעה: נפסק כשמואל בביאורו השני, שבעבודה זרה של חליות שהדיוט יכול להחזירה צריך לבטל כל קיסם וקיסם, הואיל ואין זה דרך גדילתה ואינה בטלה מאליה
- מקור: "של חליות ובהדיוט שיכול להחזירה קמיפלגי מ"ס כיון דהדיוט יכול להחזירה לא בטלה ומ"ס אין עבודת כוכבים בטלה אלא דרך גדילתה דהיינו אורחיה הא לאו גדילתה היא ואין צריכה לבטל: פרק רביעי - רבי ישמעאל מתני רבי י" (עבודה זרה מט ב אות ז)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה יא · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף יא
- חכמים בסוגיה: רב יצחק בר יוסףרב יצחק בר יוסף אמורא, אמוראים — דור רביעירב יצחק בר יוסף°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: לישנא קמא ~ לישנא בתרא: לפי חד לישנא נחלקו אם כיון שהדיוט יכול להחזירה לא בטלה בשבירה, ולפי לישנא אחרינא אין מחלוקת בזה אלא שעבודת כוכבים אינה בטלה אלא בדרך גדילתה (שבירה שאינה כדרך גדילתה אינה מבטלת)
- הכרעה: נפסק כלישנא בתרא שאין עבודת כוכבים בטלה אלא דרך גדילתה, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע (יו"ד קמו יא) שאם שברה בסתם ואפשר להחזיר החליות למקומן אינה בטלה עד שישברנה שבר שאינו יכול להחזירה כדרך גדילתה
אבנים שנמצאות בצד מרקוליס בסתמא - אם נראות עמו כאבן אחת אסורות, ואם אינן נראות עמו מותרות
- מקור: "מתני רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות ושתים מותרות וחכ"א שנראות עמו אסורות ושאין נראות עמו מותרות: גמ בשלמא רבנן קסברי עובדין לשברים נראות עמו דאיכא למימר מיניה נפל אסורות שאין נ" (עבודה זרה מט ב אות ח)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טז · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קלט
- חכמים בסוגיה: רב יצחק בר יוסףרב יצחק בר יוסף אמורא, אמוראים — דור רביעירב יצחק בר יוסף°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רבי ישמעאל ~ חכמים: ר' ישמעאל סובר ג' אבנים בצד מרקוליס אסורות ושתיים מותרות (תלוי במניין), וחכמים סוברים שהקריטריון הוא אם נראות עמו כמכלול אחד או לא
- הכרעה: נפסק כחכמים (רמב"ם ז,טז; טור יו"ד קלט), שהקריטריון הוא אם נראות עמו - שכן חוששים שנפלו ממנו ומשמשות אותו, ולא כר' ישמעאל שקבע מניין דווקני
דף נ א
[עריכה]תקרובת עבודה זרה אין לה ביטול לעולם
- מקור: "דמאן דפריש סבר לה כי הא דאמר רב גידל א"ר חייא בר יוסף א"ר מנין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטילה עולמית שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אין לו בטילה לעולם אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה " (עבודה זרה נ א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה ט · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ב
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רב גידלרב גידל אמורא בבל · דור ב׳רב גידל°, רב יוסף בר אבארב יוסף בר אבא אמורא בבל · דור ג׳רב יוסף בר אבא°, רבה בר ירמיהרבה בר ירמיה אמורא בבל · דור ג׳רבה בר ירמיה°
- מצב: דאורייתא
- הכרעה: נלמד מדרשת הפסוק "ויאכלו זבחי מתים" - מה מת אין לו בטילה אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה בטילה; דין זה מוסכם ואינו במחלוקת, שהמחלוקת בסוגיה (רבנן דפרשי ורבנן דלא פרשי) היא רק אם אבני המרקוליס הוגדרו כתקרובת ממש (בעינא כעין פנים), ונפסק כרמב"ם וטור ושו"ע יו"ד קלט,ב.
דף נ ב
[עריכה]מתליעין ומזהמין את האילנות (להצילם מתולעים) מותר בשביעית ובמועד, אך במועד עצמו הדבר אסור
- מקור: "אמר רב יוסף בר אבא איקלע רבה בר ירמיה לאתרין ואתא ואייתי מתניתא בידיה מתליעין ומזהמין בשביעית ואין מתליעין ומזהמין במועד כאן וכאן אין מגזמין וסכין שמן לגזום בין במועד בין בשביעית ולית נגר ולא בר נגר ד" (עבודה זרה נ ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, שביתת יום טוב, פרק ח, הלכה י · סמ"ג לאו עה · טור אורח חיים סימן תקלז · שו"ע או"ח סימן תקלז סעיף יב
- חכמים בסוגיה: רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת°, רב יוסף בר אבארב יוסף בר אבא אמורא בבל · דור ג׳רב יוסף בר אבא°, רבה בר ירמיהרבה בר ירמיה אמורא בבל · דור ג׳רבה בר ירמיה°, רבינארבינא אמורא בבל · דור ו׳רבינא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: הלכה זו נלמדת מהברייתא שהביא רבה בר ירמיה ולא נחלק בה איש, ונפסקה כלשונה ברמב"ם ובשו"ע.
אסור לגזום אילנות ולסוך עליהם שמן לצורך גיזום, בין במועד ובין בשביעית
- מקור: "כאן וכאן אין מגזמין וסכין שמן לגזום בין במועד בין בשביעית ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה אמר רבינא אנא לא נגר אנא ולא בר נגר אנא ומפרקינא לה מאי קא קשיא ליה אילימא מועד אשביעית קא קשיא ליה מאי שנא שביעי" (עבודה זרה נ ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, שביתת יום טוב, פרק ח, הלכה י · רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק א, הלכה ה · סמ"ג עשה קמח · טור אורח חיים סימן תקלז · שו"ע או"ח סימן תקלז סעיף יא · סמ"ג לאו עה · שו"ע או"ח סימן תקלז סעיף יב
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — מותר לזבל, לעדר, ליבל, לפרק, לאבק ולעשן במוקשאות ובבית השלחים עד ראש השנה, וכן מותר להסיר
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — מותר לסקל אבנים, לקרסם ולזרד ולפסל אילנות עד ראש השנה של שביעית מכוח תוספת שביעית
- חכמים בסוגיה: רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת°, רב יוסף בר אבארב יוסף בר אבא אמורא בבל · דור ג׳רב יוסף בר אבא°, רבה בר ירמיהרבה בר ירמיה אמורא בבל · דור ג׳רבה בר ירמיה°, רבינארבינא אמורא בבל · דור ו׳רבינא°
- מצב: דרבנן
- הכרעה: נפסק כפשט הברייתא "כאן וכאן אין מגזמין" - שגיזום אסור תמיד משום שהוא "אברויי אילנא" (תוספת חנטה וגידול), בשונה מזיהום (הברחת תולעים) המותר בשניהם משום שהוא רק "אוקומי אילנא" (שימור מהיזק), וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע.
זיהום נטיעות המיועד לקיים את האילן מותר בשביעית, וזיהום המיועד להברות ולהגדיל את האילן אסור בשביעית
- מקור: "ואלא זיהום אזיהום קא קשיא ליה דקתני מתליעין ומזהמין בשביעית ורמינהי מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים ומשקין אותן עד ר"ה עד ר"ה אין בשביעית לא ודלמא כדרב עוקבא בר חמא דאמר רב" (עבודה זרה נ ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק ג, הלכה ט · רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק א, הלכה ה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — מותר לזבל, לעדר, ליבל, לפרק, לאבק ולעשן במוקשאות ובבית השלחים עד ראש השנה, וכן מותר להסיר
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — מותר לסקל אבנים, לקרסם ולזרד ולפסל אילנות עד ראש השנה של שביעית מכוח תוספת שביעית
- חכמים בסוגיה: רבינארבינא אמורא בבל · דור ו׳רבינא°, רב עוקבא בר חמארב עוקבא בר חמא אמורא בבל · דור ד׳רב עוקבא בר חמא°
- מצב: דרבנן
- הכרעה: אין מחלוקת בסוגיה - הגמרא מיישבת את הסתירה בין הברייתות בחילוק בין שני סוגי זיהום, וכך נפסק ברמב"ם (שמיטה ויובל פ"א ה"ה, פ"ג ה"ט) שהיתר הזיהום בשביעית הוא דווקא כשמטרתו לקיים את האילן ולא להברותו.
- מקור: "ואלא סיכה אסיכה קא קשיא ליה דקתני סכין שמן לגזום בין במועד ובין בשביעית ורמינהי סכין את הפגין ומנקבין ומפטמין אותן עד ר"ה עד ר"ה אין בשביעית לא מי דמי הכא אוקומי אילנא ושרי התם פטומי פירא ואסור א"ל רב" (עבודה זרה נ ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק א, הלכה ז · רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק ג, הלכה ט · רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק א, הלכה ה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — אין להשביח את האילן בסקילה באבנים ובצביעה בסקרא בשביעית, אך מותר לסקור ולהטעין אבנים כדי ל
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — מותר לזבל, לעדר, ליבל, לפרק, לאבק ולעשן במוקשאות ובבית השלחים עד ראש השנה, וכן מותר להסיר
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — מותר לסקל אבנים, לקרסם ולזרד ולפסל אילנות עד ראש השנה של שביעית מכוח תוספת שביעית
- חכמים בסוגיה: רב עוקבא בר חמארב עוקבא בר חמא אמורא בבל · דור ד׳רב עוקבא בר חמא°, רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: הסוגיה עצמה מתרצת את הסתירה בין המשניות בחילוק זה, וכך נפסק ברמב"ם (שמיטה ויובל א,ה; א,ז; ג,ט) שמלאכה לקיום העץ מותרת ומלאכה לפיטום הפרי אסורה.
- מקור: "איתיביה ספת לה צואה או שנסך לפניה עביט של מימי רגלים" (עבודה זרה נ ב אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ד
- חכמים בסוגיה: רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב יהודה אמר רב שכל פעולה כדרך עבודתה חייבת, וכך הובאה הלכה זו להלכה ברמב"ם
דף נא א
[עריכה]העובד עבודה זרה חייב רק אם עבד בה כדרך עבודתה (כעין פנים), ולא צריך שתהא כעין עבודת זביחה במקדש
- מקור: "לימא כתנאי שחט לה חגב ר יהודה מחייב וחכמים פוטרים מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר אמרינן כעין זביחה ומר סבר לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים לא דכ"ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן ושאני חגב הו" (עבודה זרה נא א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ד · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ד
- חכמים בסוגיה: ר"נרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, רבה בר אבוהרבה בר אבוה אמורא בבל · דור ב׳רבה בר אבוה°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°
- מצב: נפסק
- הכרעה: הגמרא עצמה קובעת שאין מחלוקת בעיקר הדין - "דכולי עלמא לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן", ומחלוקת ר' יהודה וחכמים בחגב היא רק אם דמיון הצואר מספיק ולא בעיקרון; הרמב"ם, הסמ"ג, הטור והשו"ע פסקו כעיקרון זה שהעובד כדרך עבודתה חייב.
- מקור: "מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר אמרינן כעין זביחה ומר סבר לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים לא דכ"ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן ושאני חגב הואיל וצוארו דומה לצואר בהמה אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה" (עבודה זרה נא א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ג · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ד · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ג
- חכמים בסוגיה: ר"נרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, רבה בר אבוהרבה בר אבוה אמורא בבל · דור ב׳רבה בר אבוה°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב נחמן ~ רבא: רב נחמן סבר דבעינן זריקה משתברת שהמקל יישבר מכח הזריקה כדי שיאסר; רבא הקשה שגם זריקה גרידא דומה לעבודה ותאסור בלא שבירה
- הכרעה: נפסק כדברי רב (במסורת ר"נ בר"ב בר"ח בר"ר) שהזורק ואינו משתבר אינו נאסר אלא נעשה כמגדל עבודת כוכבים, וכך פסקו הרמב"ם (ג,ג-ד) והשו"ע (קלט,ג) שבעינן זריקה משתברת דווקא
הזורק מקל לפני עבודה זרה שדרכה בכך חייב ואינה נאסרת, שאין זריקה אוסרת אלא כשמשתברת
- מקור: "אמר רבה בר אבוה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל שבר מקל בפניה חייב ונאסרת זרק מקל לפניה חייב ואינה נאסרת א"ל רבא לר"נ מאי שנא שבר דהויא ליה כעין זביחה זרק נמי הויא ליה כעין זריקה א"ל בעינן זריקה" (עבודה זרה נא א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ג · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ד · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ג
- חכמים בסוגיה: ר"נרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, רבה בר אבוהרבה בר אבוה אמורא בבל · דור ב׳רבה בר אבוה°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב, שכן כך פסקו הרמב"ם והשו"ע בפירוש
אבני בית מרקוליס הנזרקות בפניו כל אחת נאסרת, שכל אבן נעשית תקרובת לעצמה ולחברותיה
- מקור: "מאי שנא שבר דהויא ליה כעין זביחה זרק נמי הויא ליה כעין זריקה א"ל בעינן זריקה משתברת וליכא אלא מעתה אבני בית מרקוליס במה יאסרו א"ל אף לדידי קשיא לי ושאלתיה לרבה בר אבוה ורבה בר אבוה לחייא בר רב וחייא ב" (עבודה זרה נא א אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ג · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ד · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ג
- חכמים בסוגיה: ר"נרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, רבה בר אבוהרבה בר אבוה אמורא בבל · דור ב׳רבה בר אבוה°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: תשובת רב (באמצעות חייא בר רב) ~ רב אשי: לדעת רב כל אבן נעשית עבודת כוכבים ותקרובת לחברתה בלבד, ולכן האבן האחרונה תישאר מותרת אם יודעים לזהותה; רב אשי חולק וסובר שכל אבן נעשית תקרובת גם לעצמה וגם לחברתה, ולכן אף האחרונה נאסרת
- הכרעה: נפסק כרב אשי, שכל אבן ואבן נעשית תקרובת לעצמה ולחברתה ואוסרת את כולן, כפי שהובא ברמב"ם (עבודה זרה ג, ג-ד) ובשו"ע יו"ד קלט, ג בעניין אבני מרקוליס
הזורק אבן על מרקוליס - כל אבן ואבן שנזרקה נאסרת גם היא עצמה כתקרובת, ואף האחרונה אינה ניתרת
- מקור: "עד שתעבד תישתרי דהא לא פלחה א"ל כל אחת ואחת נעשית עבודת כוכבים ותקרובת לחברתה א"ה בתרייתא מיהא תשתרי אמר ליה אי ידעת לה זיל שקלה רב אשי אמר כל אחת ואחת נעשית תקרובת לעצמה ותקרובת לחברתה תנן מצא בראשו " (עבודה זרה נא א אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ד · סמ"ג לאו מה
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, ר"נרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, עולאעולא אמורא א״י · דור ג׳עולארבי יוחנן°, אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: לישנא קמא (רב): כל אחת נעשית עבודת כוכבים ותקרובת לחברתה בלבד, ולכן האחרונה שאין לה חברתה מותרת אם ידועה ~ רב אשי: כל אחת נעשית תקרובת לעצמה ותקרובת לחברתה, ולכן גם האחרונה אסורה
- הכרעה: נפסק כרב אשי, כדמוכח מהרמב"ם (פרק ג הלכה ד) שפסק שכל אבן נאסרת מדין תקרובת לעצמה ולחברתה, וכללא הוא שרב אשי בתרא ופסיקתא כוותיה
מחוסר אבר אסור באכילה לבני נח, נלמד מ"ומכל החי"
- מקור: "אלא במחוסר אבר וכדרבי אלעזר דאמר ר אלעזר מנין למחוסר אבר שהוא אסור לבני נח שנאמר ומכל החי מכל בשר שנים מכל אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי אברין שלה האי ומכל החי מיבעי ליה למעוטי טריפה מלהח" (עבודה זרה נא א אות ו)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ד · סמ"ג לאו מה
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, עולאעולא אמורא א״י · דור ג׳עולארבי יוחנן°, אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: דאורייתא
- הכרעה: נפסק כרבי אלעזר שמחוסר אבר אסור לבני נח, כפי שהביאו הרמב"ם והסמ"ג להלכה
השוחט בהמה לעבודת מרקוליס (עבודה שדרכה בכך היא שלא כדרכה) חייב
- מקור: "אלעזר מנין לשוחט בהמה למרקוליס שהוא חייב שנאמר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם תנהו ענין לשלא כדרכה והא להכי הוא דאתא האי מיבעי לי" (עבודה זרה נא א אות ז)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג, הלכה ג
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרבי אלעזר שלמד זאת מ"ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים", דכתוב זה אינו עניינו לכדרכה (שנלמד מפסוק אחר) אלא לשלא כדרכה.
דף נא ב
[עריכה]המעלה קרבן חוץ למקומו (בזמן איסור הבמות) עובר בלאו
- מקור: "ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל פן תעלה עולותיך וכדר אבין א"ר אילא דאמר ר אבין א"ר אילא כל מקום שנאמר השמר ופן ואל אינו אלא בלא תעשה מכאן ואילך הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת הית" (עבודה זרה נא ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מעשה הקרבנות, פרק יח, הלכה ב · סמ"ג עשה קפט
- חכמים בסוגיה: אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן°
- מצב: דאורייתא
- הכרעה: לא נפסק כמחלוקת - הדין נלמד מדרשת "פן תעלה עולותיך" עצמה, ונפסק ברמב"ם (מעה"ק יח, ב) וסמ"ג (עשה קפט) כפשוטו
- מקור: "מתני מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו מותרין פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ויינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח אסור: גמ מנהני מילי א"ר חייא בר יוסף א"ר אושעיא כתוב אחד אומר ותראו את" (עבודה זרה נא ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טז · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ז · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ג
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמשנה וכפי שלמדוה מדרשת הכתובים "עמהם" דומיא ד"עליהם" (רמב"ם עבודה זרה ז, טז; שו"ע יו"ד קלט, ג וז).
מעות הקשורות בכיס ותלויות בצוארו של עבודה זרה נחשבות דבר של נוי ואסורות בהנאה
- מקור: "עליהם מה עליהם דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר אף עמהם דבר של נוי אסור ושאינו של נוי מותר ואימא עליהם דומיא דעמהם מה עמהם כל מה שעמהם אף עליהם כל שעליהם א"כ לא יאמר עליהם מעות דבר של נוי הוא אמרי דב" (עבודה זרה נא ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טז · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ז
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, יוסי בר חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: כמסקנת הגמרא (אמרי דבי רבי ינאי) שמעות בכיס קשור ותלוי לצוארו הוי דבר של נוי ואסור, וכן נפסק ברמב"ם (עבודה זרה ז, טז) ובשו"ע (יו"ד קלט, ז).
- מקור: "מעות דבר של נוי הוא אמרי דבי ר ינאי בכיס קשור ותלוי לו בצוארו כסות דבר של נוי הוא אמרי דבי ר ינאי בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו כלי דבר של נוי הוא אמר רב פפא דסחיפא ליה משכילתא ארישיה אמר רב אסי בר ח" (עבודה זרה נא ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טז · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ז
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, יוסי בר חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כפשט הגמרא שדברי נוי אסורים, כדין "לא תחמוד כסף וזהב עליהם"
- מקור: "כסות דבר של נוי הוא אמרי דבי ר ינאי בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו כלי דבר של נוי הוא אמר רב פפא דסחיפא ליה משכילתא ארישיה אמר רב אסי בר חייא כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי מים ומלח אסור חוץ לקלקלין דבר" (עבודה זרה נא ב אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טז · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ז
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, יוסי בר חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב אסי בר חייא, וכפי שהובהר בדעת ר' יוסי בר חנינא שאין חילוק בין פנים לחוץ לגבי עבודה זרה שאין לה קלקלין (כגון פעור), שדינה כפנים לגמרי ואסור אף שאינו של נוי
- מקור: "אמר רב אסי בר חייא כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי מים ומלח אסור חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור שאינו של נוי מותר א"ר יוסי בר חנינא נקטינן אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס למאי אילימא דאפי פנים כחוץ דמי ושר" (עבודה זרה נא ב אות ו)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טו · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טז · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ה
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, יוסי בר חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב אסי בר חייא ורבי יוסי בר חנינא, ואין מחלוקת החולקת עליהם בסוגיה.
- מקור: "פנים כחוץ דמי ושרי השתא פעורי מפערין קמיה מים ומלח לא מקרבין ליה אלא אפי חוץ כבפנים דמי ואסור: מתני עבודת כוכבים שהיה לה גינה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה היה שלה ושל אחרים נהנין מ" (עבודה זרה נא ב אות ז)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טו · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה טז · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף ה
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, יוסי בר חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמשנה כלשונה, וכך פסקו הרמב"ם (עבודה זרה ז,טו-טז) והשו"ע (יו"ד קלט,ה)
- מקור: "שהיה לה גינה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בין בטובה (ובין) שלא בטובה עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבד: גמ אמר אביי בט" (עבודה זרה נא ב אות ח)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה יז · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמג · שו"ע יו"ד סימן קמג סעיף ג · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה ד · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף א
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, יוסי בר חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא
- מצב: נפסק
- מחלוקת: רישא ~ סיפא: לישנא קמא (אביי ארישא) - "בטובה" האמור במשנה הוא בטובת כומרים, ולאפוקי טובת עובדיה דשרי; לישנא אחרינא (איכא דמתני אסיפא) - "בטובה" מתייחס לסיפא (שיש לה שותפים) ופירושו טובת אחרים, ומאן דמתני אסיפא כל שכן ארישא
- הכרעה: נפסק כמסקנת שני הלישנות המתלכדת: אסור להיטיב עמה בטובת כומרים, ומותר בטובת עובדיה, כפי שהביאו הרמב"ם (פ"ז ה"ד, הי"ז) והשו"ע (יו"ד קלט,א; קמג,ג), שכן שתי הלישנות מודות לעצם החילוק בין טובת כומרים לטובת עובדים
עבודה זרה שהייתה של ישראל ושל אחרים בשותפות - מותר ליהנות ממנה אפילו בטובת כומרים
- מקור: "איכא דמתני לה אסיפא היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בטובה ושלא בטובה אמר אביי בטובה בטובת אחרים שלא בטובה שלא בטובת כומרין מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא ומאן דמתני ארישא אבל אסיפא כיון דאיכא אחרים בהדה אפי בט" (עבודה זרה נא ב אות ט)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה יז · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמג · שו"ע יו"ד סימן קמג סעיף ג
- חכמים בסוגיה: אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא
- מצב: נפסק
- הכרעה: הלכה כשתי הלישנות המסכימות לדין זה, שכן גם למ"ד דמתני ארישא מודה שבסיפא כיון דאיכא אחרים בהדה שפיר דמי אפילו בטובת כומרין, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע.
דף נב א
[עריכה]המעמיד דיין שאינו הגון עובר על איסור נטיעת אשרה, ובמקום תלמידי חכמים כאילו נטעה אצל המזבח
- מקור: "כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ אמר רב אשי ובמקום תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח בעי רב המנונא רי" (עבודה זרה נב א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ג, הלכה ח · סמ"ג לאו קצח
- חכמים בסוגיה: א"ר יצחקרבי יצחק אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחקרבי יוחנן°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°, ר"לריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב המנונארב המנונא אמורא בבל · דור ב׳רב המנונא°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרשב"ל וכרב אשי, כפשט הסוגיה ללא חולק, וכן פסקו הרמב"ם והסמ"ג
המעמיד דיין שאינו הגון במקום שיש תלמידי חכמים - כאילו נטע אשרה אצל המזבח (חטא כפול וחמור יותר)
- מקור: "אמר רב אשי ובמקום תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח בעי רב המנונא ריתך כלי לעבודת כוכבים מהו עבודת כוכבים דמאן אילימא עבודת כוכבים דעובד כוכבים בין לר ישמעאל ובין לר"ע משמשי עבודת כוכבים" (עבודה זרה נב א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ג, הלכה ח · סמ"ג לאו קצח
- חכמים בסוגיה: רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°, ר"לריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב המנונארב המנונא אמורא בבל · דור ב׳רב המנונא°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב אשי המוסיף על דרשת ריש לקיש, וכך הובא ברמב"ם (הל' סנהדרין ג, ח) ובסמ"ג (לאו קצח) להחמיר במעמיד דיין שאינו הגון במקום תלמידי חכמים.
ריתוך כלי לצורך עבודה זרה של ישראל קודם שנעבדה - האם נאסר הכלי
- מקור: "בעי רב המנונא ריתך כלי לעבודת כוכבים מהו עבודת כוכבים דמאן אילימא עבודת כוכבים דעובד כוכבים בין לר ישמעאל ובין לר"ע משמשי עבודת כוכבים הן ומשמשי עבודת כוכבים אין אסורין עד שיעבדו ואלא עבודת כוכבים דיש" (עבודה זרה נב א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה ד · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קלט · שו"ע יו"ד סימן קלט סעיף א
- חכמים בסוגיה: ר"לריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב המנונארב המנונא אמורא בבל · דור ב׳רב המנונא°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא
- מצב: לא נפסק
- מחלוקת: ר' עקיבא ~ ר' ישמעאל: לר"ע עבודה זרה של ישראל אינה נאסרת עד שתיעבד, ולר' ישמעאל נאסרת מיד; ומכאן נסתפק רב המנונא במשמשיה
- הכרעה: הבעיא נשארה בתיקו ולא נפשטה, ולכן פסקו הרמב"ם והשו"ע להחמיר מספק ולאסור את הכלי, כדין ספק איסור דאורייתא.
- בעץ המחלוקות: רב ~ רבי יצחק
כלי מתכות טמאים שנשברו וטהרו, וחזר ועשאן כלים - חוזרים לטומאתן הישנה
- מקור: "רב המנונא משום טומאה ישנה קמיבעיא ליה דתנן כלי מתכות פשוטיהן ומקבליהן טמאין נשתברו טהרו חזר ועשאן כלים יחזרו לטומאה ישנה והכי קמיבעיא ליה כי הדרא טומאה ה"מ לטומאה דאורייתא אבל טומאה דרבנן לא או דלמא ל" (עבודה זרה נב א אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, כלים, פרק א, הלכה ט · סמ"ג עשה רמו · רמב"ם, כלים, פרק ו, הלכה א · רמב"ם, כלים, פרק יא, הלכה א · רמב"ם, כלים, פרק יב, הלכה א
- חכמים בסוגיה: °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא, רב המנונארב המנונא אמורא בבל · דור ב׳רב המנונא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: כך היא משנה מפורשת (כלים פי"א), והרמב"ם פסקה להלכה בכמה מקומות (הל' כלים פ"א ה"ט, פ"ו ה"א, פי"א ה"א, פי"ב ה"א); בעיית רב המנונא נותרה בתיקו רק לגבי הרחבת הדין לטומאה דרבנן, ולא על גוף המשנה.
- מקור: "חדא מגו חדא קמיבעיא ליה טומאה דרבנן מי הדרא או לא הדרא את"ל לא הדרא טומאה דעבודת כוכבים משום חומרא דעבודת כוכבים מי שויוה רבנן כטומאה דאורייתא או לא תיקו בעי מיניה ר יוחנן מר ינאי תקרובת עבודת כוכבים " (עבודה זרה נב א אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, כלים, פרק יב, הלכה י · רמב"ם, כלים, פרק יב, הלכה ט
- חכמים בסוגיה: רב המנונארב המנונא אמורא בבל · דור ב׳רב המנונא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: הגמרא נשארה בתיקו בשאלה אם טומאת עבודה זרה חמורה משאר טומאות דרבנן וחוזרת ככלי שנשבר, והרמב"ם (כלים פי"ב ה"ט-י) פסק להחמיר בה כלשון "משום חומרא דעבודת כוכבים" ולהקל בשאר טומאות דרבנן מספק, בהתאם לכלל ספק דרבנן לקולא.
- מקור: "ותיבעי ליה כלים כלים לא קמיבעיא ליה כיון דאית להו טהרה במקוה טומאה נמי בטלה כי קמיבעיא ליה אוכלין ותיבעי ליה עבודת כוכבי גופה עבודת כוכבים גופה לא מיבעיא ליה" (עבודה זרה נב א אות ו)
- פוסקים: רמב"ם, שאר אבות הטומאות, פרק ו, הלכה ז
- מצב: דאורייתא
- הכרעה: אין הכרעה נדרשת כאן, שכן זהו הסבר טכני בגוף הסוגיה מדוע לא נכללו כלים בספק שהוצג (תקרובת עבודה זרה של אוכלים), ולא מחלוקת הלכתית; הרמב"ם (שאר אבות הטומאות ו,ז) הביא דין זה כהנחת יסוד להבנת גדרי הספק באוכלין
דף נב ב
[עריכה]- מקור: "כיון דאיסורה בטיל טומאה נמי בטלה כי קא מיבעיא ליה תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין מאי כיון דאיסוריה לא בטיל כדרב גידל טומאה נמי לא בטלה או דלמא איסור דאורייתא לא בטיל. טומאה דרבנן בטיל תיקו בעא מיניה ר" (עבודה זרה נב ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, שאר אבות הטומאות, פרק ו, הלכה ז
- חכמים בסוגיה: יוסי בן שאולרבי יוסי בן שאול אמורא, אמוראים — דור ראשוןרבי יוסי בן שאול°
- מצב: דרבנן
- מחלוקת: צד אחד: כשם שאיסור תקרובת עבודה זרה אינו בטל (כרב גידל), כך גם טומאתה אינה בטלה ~ צד שני: אף שהאיסור דאורייתא אינו בטל, הטומאה שהיא מדרבנן בטלה, ונשאר הדבר בתיקו
- הכרעה: הרמב"ם פסק כצד שטומאת תקרובת עבודה זרה בטלה ברוב, מדין ספיקא דרבנן לקולא - כיון שטומאת אוכלין אינה אלא מדרבנן, וספק בדבר שהוא מדרבנן הלכה לקולא
כלים ששימשו בבית חוניו אסורים בשימוש במקדש שבירושלים
- מקור: "היא דתנן כהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ואינו צריך לומר לדבר אחר כהנים הוא דקנסינהו רבנן משום דבני דעה נינהו אבל כלים לא או דלמא לא שנא א"ל אסורים הן ומקרא היה בידינו ושכחנוהו איתיבי" (עבודה זרה נב ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, ביאת מקדש, פרק ט, הלכה יד · סמ"ג לאו שט
- חכמים בסוגיה: יוסי בן שאולרבי יוסי בן שאול אמורא, אמוראים — דור ראשוןרבי יוסי בן שאול°, רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כתשובת רבי לר' יוסי בן שאול "אסורים הן" - שהיה בידם מקרא לכך ונשכח, וכך פסקו הרמב"ם והסמ"ג.
כלי שנעבד בו עבודה זרה (עבודה זרה) אין להם ביטול על ידי טבילה או שינוי, ואיסורם איסור עולם
- מקור: "אסורים הן ומקרא היה בידינו ושכחנוהו איתיביה כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנו דאקדישננהו א"ל ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזנום והקדשנו שהקד" (עבודה זרה נב ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, ביאת מקדש, פרק ט, הלכה יד · סמ"ג לאו שט
- חכמים בסוגיה: יוסי בן שאולרבי יוסי בן שאול אמורא, אמוראים — דור ראשוןרבי יוסי בן שאול°, רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°
- מצב: דאורייתא
- הכרעה: נפסק כפירוש הגמרא בדחיית הראיה - "הכנו" ו"הקדשנו" שבכתוב מתפרשים כגניזת הכלים והקדשת כלים אחרים תחתיהם, ולא כטבילה והקדשה של הכלים עצמם, ומכאן שכלי עבודה זרה אין להם תקנה בטבילה, כפי שפסק הרמב"ם.
אבני מזבח שחיללום עובדי כוכבים אין לשוברן אלא לגונזן, שנאמר "לא תניף עליהם ברזל"
- מקור: "אבנים שלמות אמר רחמנא ננסרינהו לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא ואמאי ליתברינהו ולישקלינהו לנפשייהו מי לא אמר רב אושעיא בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים והוינן בה ירושלים הויא רובא" (עבודה זרה נב ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, בית הבחירה, פרק א, הלכה יד · סמ"ג לאו רצ
- חכמים בסוגיה: רב ששתרב ששת אמורא בבל · דור ג׳רב ששת°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, רב אושעיארב אושעיא אמורארב אושעיא°, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמסקנת הגמרא שאין לשוברן משום איסור "לא תניף עליהם ברזל", וכן פסקו הרמב"ם והסמ"ג.
עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו, וישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים
- מקור: "שלו ושל חבירו וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה ביטל משמשיה משמשין מותרין והיא אסורה: גמ מתני ליה ר לר"ש ברבי עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו א"ל ר" (עבודה זרה נב ב אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, בית הבחירה, פרק א, הלכה טו · רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה ט · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ה · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף א · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף יג
- חכמים בסוגיה: רב אושעיארב אושעיא אמורארב אושעיא°, אבייאביי אמורא בבל · דור ד׳אביירבה בר נחמנירב יוסףרב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כלשון המשנה, כפי שהביאו הרמב"ם (עבודה זרה וחוקות הגויים ח, ט) והשו"ע (יו"ד קמו, א וה) שעובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו, וישראל אין ביטולו מועיל בעבודת כוכבים של עובד כוכבים, כמבואר בגמרא שישראל פולח לה אדעתא דעובד כוכבים ולכן אין ביטולו כלום.
דף נג א
[עריכה]עבודה זרה של ישראל, אף אם יש לגוי שותפות בה, אינה בטלה לעולם עד שיחזור וימכרנה או יתננה לגוי
- מקור: "של ישראל אין לה בטילה עולמית מאי עולמית א"ר הילל בריה דר וולס לא נצרכה אלא שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות וקמ"ל דישראל אדעתא דנפשיה פלח: מתני כיצד מבטלה קטע ראש אזנה ראש חוטמה ראש אצבעה פחסה אע"פ שלא ח" (עבודה זרה נג א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה ט · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף א
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן מנסיארבי שמעון בן מנסיא תנא · דור ה׳רבי שמעון בן מנסיא, זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרבי שמעון בן מנסיא וכביאור רבי הלל בריה דרבי וולס, שאף בשותפות עובד כוכבים אין לה ביטול כיוון שהישראל עובד אדעתא דנפשיה, וכך נפסק ברמב"ם ובשו"ע יו"ד סימן קמו סעיף א
פסל של עבודה זרה שנפחס (הוכה ונמעך) פניו, אף שלא חיסרו ולא נחתך ממנו כלום, נחשב כבטל מעבודה זרה
- מקור: "מתני כיצד מבטלה קטע ראש אזנה ראש חוטמה ראש אצבעה פחסה אע"פ שלא חיסרה ביטלה רק בפניה השתין בפניה גררה זרק בה את הצואה הרי זו אינה בטילה מכרה או משכנה רבי אומר ביטל וחכ"א לא ביטל: גמ כי לא חיסרה במאי בי" (עבודה זרה נג א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה י · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ז · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ח
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן מנסיארבי שמעון בן מנסיא תנא · דור ה׳רבי שמעון בן מנסיא, זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמשנה ("פחסה אף על פי שלא חיסרה ביטלה") שאין עליה מחלוקת בעניין זה, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע.
הרוקק בפני עבודה כוכבים או משתין בפניה מבטלה גם אם לא חיסרה
- מקור: "גמ כי לא חיסרה במאי ביטלה א"ר זירא שפחסה בפניה רקק בפניה והשתין בפניה מנה"מ אמר חזקיה דאמר קרא והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה וכתיב בתריה ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה וגו דאע"ג דקלל " (עבודה זרה נג א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה י · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ז
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן מנסיארבי שמעון בן מנסיא תנא · דור ה׳רבי שמעון בן מנסיא, זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרבי זירא וחזקיה בגמרא, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ז
מכר או משכן עבודה זרה - האם הדבר מבטלה מאיסורה
- מקור: "מכרה או משכנה רבי אומר ביטל וחכ"א לא ביטל: גמ כי לא חיסרה במאי ביטלה א"ר זירא שפחסה בפניה רקק בפניה והשתין בפניה מנה"מ אמר חזקיה דאמר קרא והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה וכתיב בתריה " (עבודה זרה נג א אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה י · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ח
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן מנסיארבי שמעון בן מנסיא תנא · דור ה׳רבי שמעון בן מנסיא, זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רבי ~ חכמים: רבי אומר מכירה ומשכון מבטלים עבודה זרה מאיסורה, וחכמים אומרים לא ביטל; ובביאור המחלוקת נחלקו אמוראים: זעירי בשם ר' יוחנן ~ ר' ירמיה בר אבא בשם רב: חד אמר מחלוקת רק בצורף עובד כוכבים אך בצורף ישראל דברי הכל ביטל, וחד אמר המחלוקת דווקא בצורף ישראל
- הכרעה: נפסק כחכמים שמכירה ומשכון סתם אינם מבטלים, אך כשמכרה לצורף ישראל דברי הכל ביטל, שכן מסירתה לשינוי צורה בידי ישראל נחשבת ביטול גמור; כך פסקו הרמב"ם, הטור והשו"ע יו"ד קמו,ח.
- בעץ המחלוקות: רב ~ רבי חנינא בר חמא
- מקור: "אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר אם משנתן מעות משך יוליך לים המלח אי אמרת בשלמא בצורף ישראל מחלוקת הא מני רבנן היא אלא אי אמרת בצורף עובד כוכבים מחלוקת אבל בצורף ישראל דברי הכל ביטל הא מני שאני התם דאדעתא" (עבודה זרה נג א אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ז, הלכה ה · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ג
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כברייתא זו כפשוטה, שאף לדעת רבנן (הסוברים שצורף ישראל שקנה גרוטאות ומצא בהן עבודת כוכבים בטלה) כאן לא בטלה משום שאדעתא דגרוטאות זבין ולא אדעתא דעבודת כוכבים, וכך פסקו רמב"ם וטור ושו"ע.
- מקור: "תנו רבנן לוה עליה או שנפלה עליה מפולת או שגנבוה ליסטין או שהניחוה הבעלים והלכו למדינת הים" (עבודה זרה נג א אות ו)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה י · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ט
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כברייתא זו להלכה, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע, שבמקרים אלו יש לנו ראיה שנתייאשו הבעלים מעבודתה ולכן בטלה מאיסורה.
דף נג ב
[עריכה]- מקור: "אם עתידין לחזור כמלחמת יהושע אינה בטילה וצריכא דאי תנא לוה עליה מדלא זבנה לא בטלה אבל נפלה עליה מפולת מדלא קא מפני לה אימא בטולי בטלה צריכא ואי תנא נפלה עליה מפולת משום דסבר הא מנחת כל אימת דבעינא לה " (עבודה זרה נג ב אות א)
- פוסקים: סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף י · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף ט
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמבואר בגמרא, שכל שעתידים לחזור הוי כמלחמת יהושע ואין ביטול, וכן נפסק בשו"ע יו"ד סימן קמו סעיפים ט-י
עבודה זרה שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת בהנאה, ואם הניחוה מחמת אונס מלחמה אסורה
- מקור: "שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת בשעת מלחמה אסורה בימוסיאות של מלכים הרי אלו מותרות מפני שמעמידין אותה בשעה שהמלכים עוברים: גמ אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב בית נמרוד הרי היא כעבודת כוכבים שהניחוה עובדיה " (עבודה זרה נג ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה יא · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף י
- חכמים בסוגיה: רבי ירמיה בר אבארבי ירמיה בר אבא אמורא בבל · דור ב׳רבי ירמיה בר אבארב°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רבה בר בר חנהרבה בר בר חנה אמורא א״י · דור ג׳רבה בר בר חנהרבי יוחנן°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, עולאעולא אמורא א״י · דור ג׳עולארבי יוחנן°, רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמשנה וכפירוש רבי ירמיה בר אבא אמר רב, שאם לא חזרו אחר שנסתלק האונס - גילו דעתם שביטלוה, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע.
בימוס (מזבח של אבן אחת) של עבודה זרה שנפגם - מותר בהנאה
- מקור: "מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלאינן עיינין הא רבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו בימוס שנפגם מותר ואפי למ"ד עובדין לשברים ה"מ עבודת כוכבים דכיון דפלחה זילא ביה מילת לבטולה אבל הני שקלי להאי ומייתו בימוס אח" (עבודה זרה נג ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה יב · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף יב
- חכמים בסוגיה: רבה בר בר חנהרבה בר בר חנה אמורא א״י · דור ג׳רבה בר בר חנהרבי יוחנן°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, עולאעולא אמורא א״י · דור ג׳עולארבי יוחנן°, רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, ר"לריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°, יעקב בר אידירבי יעקב בר אידי אמורא א״י · דור ג׳רבי יעקב בר אידירבי יוחנן°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב ושמואל: בימוס שנפגם אסור, שכן לא זילא ביה מילתא ~ ר' יוחנן וריש לקיש: בימוס שנפגם מותר, שכן נוטלים את הפגום ומביאים בימוס אחר ולא איכפת להם בפגם
- הכרעה: נפסק כר' יוחנן וריש לקיש שבימוס שנפגם מותר, שהרי תניא כוותייהו, ורמב"ם וטור ושו"ע פסקו כן להלכה
- מקור: "בימוס שנפגם מותר מזבח שנפגם אסור עד שינתץ רובו ה"ד בימוס ה"ד מזבח א"ר יעקב בר אידי אמר ר יוחנן בימוס אבן אחת מזבח אבנים הרבה" (עבודה זרה נג ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה יב · טור יורה דעה סימן קמו · שו"ע יו"ד סימן קמו סעיף יב
- חכמים בסוגיה: רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, ר"לריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°, יעקב בר אידירבי יעקב בר אידי אמורא א״י · דור ג׳רבי יעקב בר אידירבי יוחנן°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: נפסק
- הכרעה: כך נפסק כרבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן, וכן הובאה ברייתא כוותיה, בלא חולק
דף נד א
[עריכה]- מקור: "תנא נעבד שלו אסור ושל חבירו מותר ורמינהי איזהו נעבד כל שעובדים אותו בין בשוגג ובין במזיד בין באונס ובין ברצון האי אונס היכי דמי לאו כגון דאנס בהמת חבירו והשתחוה לה אמר רמי בר חמא לא כגון שאנסוהו עובדי" (עבודה זרה נד א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, איסורי המזבח, פרק ד, הלכה ו
- חכמים בסוגיה: רמי בר חמארמי בר חמא אמורא בבל · דור ד׳רמי בר חמא°, רבי זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°, רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°
- מצב: נפסק
- מחלוקת: רמי בר חמא ~ הבנה ראשונית הגמרא: הבנה ראשונית פירשה "אונס" כאנס בהמת חבירו והשתחוה לה, ורמי בר חמא דחה זאת ופירש שהכוונה שאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמתו שלו
- הכרעה: נפסק כרמי בר חמא, שכן הגמרא דחתה את ההבנה הראשונית מכוח קושייתו והלכה זו נתקבלה להלכה ללא חזרה, וכן פסק הרמב"ם
- מקור: "והדר כתב רחמנא ולא תחללו את שם קדשי דאפילו באונס הא כיצד הא בצנעא והא בפרהסיא אמרו ליה רבנן לרבא תניא דמסייעא לך בימוסיאות של עובדי כוכבים בשעת הגזרה אף על פי שהגזרה בטלה אותן בימוסיאות לא בטלו אמר לה" (עבודה זרה נד א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, יסודי התורה, פרק ה, הלכה ד · סמ"ג עשה ה · טור יורה דעה סימן קנז · שו"ע יו"ד סימן קנז סעיף א
- חכמים בסוגיה: רמי בר חמארמי בר חמא אמורא בבל · דור ד׳רמי בר חמא°, רבי זירארבי זירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זירארב יהודהרבי אלעזר בן פדתרבי ירמיהרבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי בון בר חייא°, רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°, עולאעולא אמורא א״י · דור ג׳עולארבי יוחנן°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כפשט הדרשה בגמרא שדין זה נלמד מ"ולא תחללו את שם קדשי" המחלק בין צנעה לפרהסיא באונס, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע.
המשתחווה לבהמת חברו: אם עשה בה מעשה (כגון שניסך יין בין קרניה) אסרה, ואם לא עשה בה מעשה לא אסרה
- מקור: "אלא אמר רב אדא בר אהבה כגון שניסך לה יין בין קרניה דעבד בה מעשה וכי הא דאתא עולא אמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לעולא כבר תרגמ" (עבודה זרה נד א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה א · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמה · שו"ע יו"ד סימן קמה סעיף ח
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°, עולאעולא אמורא א״י · דור ג׳עולארבי יוחנן°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רב נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כעולא בשם רבי יוחנן, וכפי שתרגמה רב הונא: כל שעשה בה מעשה נאסרה, כגון שחיטת סימן אחד בבהמה רבוצה לפני עבודה זרה
בהמת חבירו הרבוצה לפני עבודה זרה ושחט בה סימן אחד - נאסרה
- מקור: "אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לעולא כבר תרגמה רב הונא לשמעתיך בבבל דאמר רב הונא היתה בהמת חבירו רבוצה בפני עבודת כוכבים כיון ששחט בה סימן אחד אסרה מנא לן דאסרה אילימא מכהנים ודלמא שאני כהנים דבני דעה" (עבודה זרה נד א אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה א · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמה · שו"ע יו"ד סימן קמה סעיף ח
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°, עולאעולא אמורא א״י · דור ג׳עולארבי יוחנן°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רב נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב הונא שהשוחט בהמת חבירו הרבוצה לפני עבודה זרה סימן אחד אוסרה, כמבואר ברמב"ם וטור ושו"ע יו"ד קמה,ח
דף נד ב
[עריכה]המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה, ואם עשה בה מעשה כגון חפר בה בורות שיחין ומערות – אסרה
- מקור: "שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לבעלי חיים לא אסרן עשאן חליפין לעבודת כוכבים אסרן כי אתא רבין אמר פליגו בה רבי ישמ" (עבודה זרה נד ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה א · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמה · שו"ע יו"ד סימן קמה סעיף ז · שו"ע יו"ד סימן קמה סעיף ט
- חכמים בסוגיה: רב דימירב דימי אמורא בבל · דור ג׳רב דימי°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רב שמואל בר יהודהרב שמואל בר יהודה אמורא בבל · דור ג׳רב שמואל בר יהודה°, רביןרבין אמורא א״י · דור ד׳רבין°, °רבי ישמעאל ב"ר יוסירבי ישמעאל בר' יוסי תנא · דור ה׳רבי ישמעאל בר' יוסי
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כדברי רב דימי בשם ר' יוחנן, וכן פסקו הרמב"ם, הטור והשו"ע (יו"ד קמה, ז) שקרקע עולם אינה נאסרת בהשתחוואה בלבד אלא רק כשעשה בה מעשה שינוי.
חליפי חליפין של עבודה זרה - האם אסורים
- מקור: "כי אתא רבין אמר פליגו בה רבי ישמעאל ב"ר יוסי ורבנן חד אמר חליפין אסורין חליפי חליפין מותרין וחד אמר אפילו חליפי חליפין נמי אסורין מ"ט דמ"ד חליפי חליפין אסורין אמר קרא והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו" (עבודה זרה נד ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה א · טור יורה דעה סימן קמה · שו"ע יו"ד סימן קמה סעיף ט
- חכמים בסוגיה: רב דימירב דימי אמורא בבל · דור ג׳רב דימי°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רב שמואל בר יהודהרב שמואל בר יהודה אמורא בבל · דור ג׳רב שמואל בר יהודה°, רביןרבין אמורא א״י · דור ד׳רבין°, °רבי ישמעאל ב"ר יוסירבי ישמעאל בר' יוסי תנא · דור ה׳רבי ישמעאל בר' יוסי
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רבי ישמעאל ברבי יוסי ~ רבנן: חד אמר חליפין אסורים וחליפי חליפין מותרים, וחד אמר אף חליפי חליפין אסורים
- הכרעה: נפסק כמאן דאמר אפילו חליפי חליפין אסורין, מדברי הרמב"ם והשו"ע שפסקו שאף חילופי חילופין אסורים
המוכר פירות ערלה או כלאי הכרם וקידש אישה בדמיהן - מקודשת
- מקור: "ואידך ההוא מיבעי ליה למעוטי ערלה וכלאי הכרם שאם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ואידך ערלה וכלאי הכרם לא צריכי מיעוטא דהויא להו עבודת כוכבים ושביעית שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין" (עבודה זרה נד ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, אישות, פרק ה, הלכה ב · סמ"ג עשה מח · טור אבן העזר סימן כח · שו"ע אה"ע סימן כח סעיף כב
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי קידושין — המקדש אישה בדבר איסור שאין לו קדושה ממון אינה מקודשת, ובעבודה זרה ושביעית תפוסי דמים ומכר
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי קידושין — אין מקדשין אשה בפטר חמור, אלא לאחר שנפדה מקדשין בו
- חכמים בסוגיה: רב שמואל בר יהודהרב שמואל בר יהודה אמורא בבל · דור ג׳רב שמואל בר יהודה°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רביןרבין אמורא א״י · דור ד׳רבין°, °רבי ישמעאל ב"ר יוסירבי ישמעאל בר' יוסי תנא · דור ה׳רבי ישמעאל בר' יוסי
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כפשטות המיעוט בגמרא שערלה וכלאי הכרם דמיהם מותרים ומקודשת בהם, כפי שהביאו הרמב"ם והשו"ע להלכה
- מקור: "אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת את דמיה ויוצאה לחולין ת"ל תהיה בהוייתה תהא הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דג" (עבודה זרה נד ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק ו, הלכה ו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי מעשר שני — פירות שביעית מתחללים ותופסים את דמיהם כמעשר שני
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — בכסף שביעית שנתחלל על ידי קניית פירות – החילול חוזר על כל דמי המכירות עד האחרון, והאחרון נ
- מצב: דאורייתא
- הכרעה: אין מחלוקת - כך נדרש מהכתוב "תהיה" בהוייתה תהא, ונפסק כן ברמב"ם
- מקור: "הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דגים נכנס יין ביין שמן יצא יין ונכנס שמן הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור ואידך קס" (עבודה זרה נד ב אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק ו, הלכה ז · רמב"ם, שמיטה ויובל, פרק ו, הלכה ו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — כספי שביעית וחילופיהם קדושים בקדושת שביעית עד שהתפיסה מתחלפת מפרי לפרי, ורק האחרון נתפס וה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי מעשר שני — פירות שביעית מתחללים ותופסים את דמיהם כמעשר שני
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי שביעית — בכסף שביעית שנתחלל על ידי קניית פירות – החילול חוזר על כל דמי המכירות עד האחרון, והאחרון נ
- מצב: דאורייתא
- הכרעה: הלכה זו מוסכמת בסוגיה ונפסקה כפשוטה - "אחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור", וכן פסק הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק ו הלכות ו-ז
דף נה ב
[עריכה]- מקור: "אבל לא בוצרין עמו ישראל שהוא עושה בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו אבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין עמו מן הגת: נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו אבל מוליכין עמו פת לפלטר: גמ אמר רב הונא י" (עבודה זרה נה ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, תרומות, פרק יב, הלכה י
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — אין לסייע לישראל העושה טהרות/עבודתו בטומאה בדריכה ובבצירה, אך מותר להוליך ולהביא עמו חביות
- חכמים בסוגיה: רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרמב"ם על פי המשנה, שאין בוצרים ודורכים עם מי שעושה בטומאה משום גרם טומאה לחולין שבארץ ישראל, אך מוליכים ומביאים עמו דבר שאינו מלאכת האיסור עצמה
יין נעשה יין נסך משעה שמתחיל להימשך בדריכה, ולכן אין דורכים בגת עם עובד כוכבים
- מקור: "גמ אמר רב הונא יין כיון שהתחיל להמשך עושה יין נסך תנן לוקחים גת בעוטה מן העובד כוכבים ואע"פ שנטל בידו ונתן לתפוח א"ר הונא בגת פקוקה ומלאה ת"ש ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור ה"נ בגת פקוקה ומלאה ת"ש יר" (עבודה זרה נה ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יא, הלכה יא · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכג · שו"ע יו"ד סימן קכג סעיף יז
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — מותר להוליך עם הנכרי חביות יין חדשות וישנות בבציר, ומסייעים אותו עד שנעלם מהעין
- חכמים בסוגיה: רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°
- מצב: נפסק
- מחלוקת: משנה ראשונה ~ משנה אחרונה: לפי משנה ראשונה מותר לדרוך עם העובד כוכבים בגת ולא חששו לדברי רב הונא, ולפי משנה אחרונה חזרו וגזרו שאין דורכים עמו בגת מפני חששו של רב הונא שהיין נעשה נסך מתחילת המשיכה
- הכרעה: נפסק כמשנה אחרונה, שחזרו לאסור דריכה עם העובד כוכבים בגת מחמת חששו של רב הונא, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע להלכה
יין של גוי נעשה יין נסך משעה שהתחיל להימשך מן הגת ולא מדין ירידתו לבור
- מקור: "ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור ה"נ בגת פקוקה ומלאה ת"ש ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר אמר רב הונא לא קשיא כאן במשנה ראשונה כאן במשנה אחרונה דתניא בראשונה היו אומרים בד"ד אין בוצרין עם העובד כוכבים" (עבודה זרה נה ב אות ג)
- פוסקים: טור יורה דעה סימן קכג · שו"ע יו"ד סימן קכג סעיף כ
- חכמים בסוגיה: רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: משנה ראשונה ~ משנה אחרונה: לפי משנה ראשונה דורכים עם העובד כוכבים בגת ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור, ולפי משנה אחרונה חזרו לומר שאין דורכים עמו בגת משום דרב הונא שהיין עושה יין נסך כיון שהתחיל להימשך
- הכרעה: נפסק כמשנה אחרונה, כפי שהעלה רב הונא ליישב הסתירה בין המקורות, וכן פסקו הטור והשו"ע (יו"ד קכג, כ) שאין דורכין עם העובד כוכבים בגת מחמת חשש יין נסך מתחילת המשיכה
אסור לדרוך ענבים עם נכרי בגת אחת אף שהיין כשר, גזירה משום בנותיהן
- מקור: "וחזרו לומר דב"ב — אין דורכין עם הנכרי בגת, משום דרב הונא." (עבודה זרה נה ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יא, הלכה יא · טור יורה דעה סימן קכג · שו"ע יו"ד סימן קכג סעיף כא
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — מותר להוליך עם הנכרי חביות יין חדשות וישנות בבציר, ומסייעים אותו עד שנעלם מהעין
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כלשון האחרונה בגמרא "וחזרו לומר" שאין דורכין עם הנכרי בגת, וכך פסקו הרמב"ם, הטור והשו"ע יו"ד סי' קכג סעיף כא
דף נו א
[עריכה]מותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל, ולכן ישראל רשאי לבצור עם עובד כוכבים בגת אף שגורם לפירות טומאה
- מקור: "ואין בוצרין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה וכ"ש שאין דורכין אבל בוצרין עם העובד כוכבים בגת שמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י: ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור: והתניא יין משיקפה אמר רבא לא קשיא הא ר"ע הא ר" (עבודה זרה נו א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, תרומות, פרק יב, הלכה י · רמב"ם, טומאת אוכלים, פרק טז, הלכה ט
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — אין לסייע לישראל העושה טהרות/עבודתו בטומאה בדריכה ובבצירה, אך מותר להוליך ולהביא עמו חביות
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא, רב זבידרב זביד אמורא בבל · דור ה׳רב זביד°
- מצב: דרבנן
- הכרעה: אין מחלוקת בדבר זה בסוגיה; נפסק כדברי הברייתא שמותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל, וכך פסקו הרמב"ם בתרומות ובטומאת אוכלים
יין נסך אינו נעשה יין נסך עד שישלה בחביות, ולא מיד בירידתו לבור
- מקור: "שקפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה ש"מ קיפוי דבור קאמרינן ש"מ והתני רב זביד בדבי רבי אושעיא יין משירד לבור ויקפה ר"ע אומר משישלה בחביות תרצה נמי להך קמייתא הכי יין משירד לבור ויקפה ר"ע אומר משי" (עבודה זרה נו א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מעשרות, פרק ג, הלכה יד · טור יורה דעה סימן שלא · שו"ע יו"ד סימן שלא סעיף פו
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא, רב זבידרב זביד אמורא בבל · דור ה׳רב זביד°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: ר"ע ~ רבנן: ר"ע סובר שהיין נגמר (לענין קיפוי) רק משישלה בחביות, ורבנן סוברים שנגמר משירד לבור ויקפה
- הכרעה: לענין מעשר נפסק כרבנן שנגמר משירד לבור ויקפה, אך לענין יין נסך החמירו חכמים ופסקו כר"ע שאינו נעשה יין נסך עד שישלה בחביות, כמבואר "אחמירו ביה רבנן"
יין של גוי נעשה "יין נסך" האוסר משעה שירד לבור, בלא צורך שיקפה או שישלה לחביות
- מקור: "והתני רב זביד בדבי רבי אושעיא יין משירד לבור ויקפה ר"ע אומר משישלה בחביות תרצה נמי להך קמייתא הכי יין משירד לבור ויקפה ר"ע אומר משישלה בחביות ואלא מתניתין דקתני אינו עושה יין נסך עד שירד לבור לימא תלת" (עבודה זרה נו א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מעשרות, פרק ג, הלכה יד · טור יורה דעה סימן שלא · שו"ע יו"ד סימן שלא סעיף פו
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, °ר"ערבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא, רב זבידרב זביד אמורא בבל · דור ה׳רב זביד°
- מצב: דרבנן
- מחלוקת: ר"ע ~ רבנן: לר"ע יין (לענין מעשר) חייב משיקפה/משישלה בחביות ולרבנן/למתניתין די בירידה לבור, ולענין יין נסך שאני דאחמירו ביה רבנן
- הכרעה: נפסק כמתניתין - שיין נסך נאסר משירד לבור בלבד, כפי שפסקו הרמב"ם והשו"ע, לפי הכרעת הגמרא שביין נסך החמירו חכמים יותר מבמעשר.
דף נו ב
[עריכה]חזר גרגותני (מסננת) לגת - היין שבבור אסור מדין נצוק חיבור
- מקור: "מה שבבור אסור והשאר מותר: אמר רב הונא לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אסור גרגותני גופה במאי קא מיתסרא בנצוק ש"מ נצוק חיבור כדתני ר חייא שפחסתו צלוחיתו ה"נ שפחסתו בורו ההוא ינוק" (עבודה זרה נו ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יא, הלכה יא · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכג · שו"ע יו"ד סימן קכג סעיף כ
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — מותר להוליך עם הנכרי חביות יין חדשות וישנות בבציר, ומסייעים אותו עד שנעלם מהעין
- חכמים בסוגיה: רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב הונא ~ [סתם משנה]: המשנה קבעה שמה שבבור אסור והשאר מותר, ורב הונא מחדש שדין זה נאמר רק כשלא החזיר הגרגותני לגת, אבל אם החזירה - הכל אסור מדין נצוק
- הכרעה: נפסק כרב הונא, שנצוק חיבור וכשהחזיר גרגותני לגת הכל אסור, כמבואר ברמב"ם ושו"ע יו"ד קכג,כ
דריכה עם עובד כוכבים בגת מותרת אף שרגלו נוגעת ביין, שניסוך ברגל לא שמיה ניסוך
- מקור: "בשית שני בעו מיניה מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת אמר להו דורכין עם העובד כוכבים בגת והא קא מנסך בידיה דציירנא להו לידיה והא קא מנסך ברגל ניסוך דרגל לא שמיה ניסוך ההוא עובדא דהוה בנהרדעא דדשו ישראל ועו" (עבודה זרה נו ב אות ב)
- פוסקים: טור יורה דעה סימן קכג · שו"ע יו"ד סימן קכג סעיף כא · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יא
- חכמים בסוגיה: רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כדברי הינוקא (בן שש שנים) שניסוך דרגל לא שמיה ניסוך, כמובא בטור ושו"ע יו"ד סימנים קכג-קכד
דף נז א
[עריכה]נגיעה בסתם יין של גוי (כגון עלה לוליב שנגע בו) שלא בכוונה - אסור בשתייה ומותר בהנאה ומכירה לגוי
- מקור: "ההוא עובדא דהוה בבירם דההוא עובד כוכבים דהוה קא סליק בדיקלא ואייתי לוליב בהדי דקא נחית נגע בראשה דלוליבא בחמרא שלא בכוונה שרייה רב לזבוניה לעובדי כוכבים אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב והא מר הוא דאמר תי" (עבודה זרה נז א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יא, הלכה ה · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף כד
- חכמים בסוגיה: °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רב כהנארב כהנא אמורא בבל · דור ב׳רב כהנארב°
- מצב: דרבנן
- הכרעה: נפסק כרב שהתיר מכירה לגוי אף שאסר שתייה, כדעת רב כהנא ורב אסי בהבנת דבריו
תינוק בן יומו של גוי שנגע ביין - היין נעשה יין נסך לענין שתייה בלבד, אך מותר בהנאה (למכרו לגוי)
- מקור: "אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב והא מר הוא דאמר תינוק בן יומו הוא עושה יין נסך אמר להו אימור דאמרי אנא בשתייה בהנאה מי אמרי גופא אמר רב תינוק בן יומו עושה יין נסך איתיביה רב שימי בר חייא לרב הלוקח עבדים " (עבודה זרה נז א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יא, הלכה ה · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף א
- חכמים בסוגיה: °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רב כהנארב כהנא אמורא בבל · דור ב׳רב כהנארב°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב שתינוק בן יומו עושה יין נסך לענין שתייה אך לא לענין הנאה, כדברי רב עצמו במענה לרב כהנא ורב אסי
- מקור: "יינן גדולים עושים יין נסך קטנים אין עושים יין נסך ואלו הן גדולים ואלו הן קטנים גדולים יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה קטנים אינם יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה קתני מיהת גדולים אין קטנים לא תרגמה א" (עבודה זרה נז א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יא, הלכה ו · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף ד
- חכמים בסוגיה: רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, רב כהנארב כהנא אמורא בבל · דור ב׳רב כהנארב°, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כברייתא זו כצורתה (רמב"ם מאכלות אסורות יא,ו; שו"ע יו"ד קכד,ד), שהחילוק בין גדול לקטן הוא בידיעת טיב עבודת כוכבים ומשמשיה ולא בגיל בלבד, וכך הועמדה הסוגיה להלכה בלא חילוק
עבד הנלקח מגוי שמל וטבל אינו עושה יין נסך
- מקור: "קתני מיהת גדולים אין קטנים לא תרגמה אבני שפחות הא וכן קאמר ארוקן ומדרסן הניחא למאן דאמר טמא אלא למ"ד טהור מאי איכא למימר הא קמ"ל עבדים דומיא דבני שפחות מה בני שפחות מלו ולא טבלו הוא דעושין יין נסך מלו" (עבודה זרה נז א אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יא, הלכה ו · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף ג
- חכמים בסוגיה: רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°, יהושע בן לוירבי יהושע בן לוי אמורא א״י · דור א׳רבי יהושע בן לויבר קפרארבי שמעון בן פזי°, ר"נרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: תנא (ברייתא, כדוגמת בני שפחות) ~ רב נחמן אמר שמואל: לברייתא מלו וטבלו אין עושין יין נסך, ולרב נחמן אמר שמואל עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם
- הכרעה: נפסק כברייתא לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל, וכן פסקו רמב"ם וטור ושו"ע שמלו וטבלו אינם עושים יין נסך
דף נח א
[עריכה]יין שנגע בו עכו"ם באופן של "טרוק גלי" (הקפדה על ביאת אדם) אסור אפילו בהנאה
- מקור: "אסור אפילו בהנאה והא מר הוא דאמר שיכשך אין עושה יין נסך אימר דאמרי אנא לבר מדמיה דההוא חמרא דמי דההוא חמרא מי אמרי אמר רבא כי אתאי לפומבדיתא אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא דאסיר שמעתתא דההוא עובדא דהוה בנה" (עבודה זרה נח א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה א · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יב
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — עכו"ם שנפל בטעות לבור יין ומנסה לנער בידיו - כיצד ינהגו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — קטן נכרי הנוגע ביין - מאימתי יינו נאסר בנגיעתו
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: נפסק
- מחלוקת: רבא: סבר שדינו כ"שיכשך" שאינו עושה יין נסך ומותר רק לבר מדמי החמרא ~ מסקנת הגמרא (מהברייתא והמעשה בחרם): אסור אפילו בהנאה
- הכרעה: נפסק כמסקנת הגמרא הדוחה את רבא (תיובתא דרבא) שהיין אסור אפילו בהנאה, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע.
יין שטעם ממנו נכרי מן הכוס והחזירו לחבית - אסור בשתייה אך מותר בהנאה וימכר לנכרי
- מקור: "שקדח במינקת והעלה או שטעם מן הכוס והחזירו לחבית זה היה מעשה ואסרוהו מאי לאו בהנאה לא בשתייה אי הכי ליתני ימכר כדקתני סיפא חרם עובד כוכבים שהושיט ידו לחבית וכסבור של שמן היא ונמצאת של יין זה היה מעשה ו" (עבודה זרה נח א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה טו · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יא
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רבי יהושע בן לוירבי יהושע בן לוי אמורא א״י · דור א׳רבי יהושע בן לויבר קפרארבי שמעון בן פזי°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רבא ~ ברייתא דאגרדמים: רבא אמר שיין שנגע בו נכרי בשתיה אסור אפילו בהנאה, והברייתא מוכיחה שדינו כדין "ימכר" - אסור רק בשתייה ומותר בהנאה
- הכרעה: נפסק כברייתא דאגרדמים ולא כרבא, שהרי הגמרא מסקת "תיובתא דרבא תיובתא", ולכן ההלכה שיין כזה ימכר לנכרי ומותר בהנאתו
יין נסך שנגע בו נכרי באונס/בשוגג ללא כוונה - דינו ימכר ולא רק היתר הנאה בלבד
- מקור: "אי הכי ליתני ימכר כדקתני סיפא חרם עובד כוכבים שהושיט ידו לחבית וכסבור של שמן היא ונמצאת של יין זה היה מעשה ואמרו ימכר תיובתא דרבא תיובתא רבי יוחנן בן ארזא ור יוסי בן נהוראי הוו יתבו וקא שתו חמרא אתא ה" (עבודה זרה נח א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ה · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יב
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רבי יהושע בן לוירבי יהושע בן לוי אמורא א״י · דור א׳רבי יהושע בן לויבר קפרארבי שמעון בן פזי°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק שדינו ימכר, כמסקנת הגמרא "תיובתא דרבא" הדוחה שיטתו שסברה שרק אסור בשתיה, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע
דף נח ב
[עריכה]יין שנגע בו נכרי על ידי כוחו בלבד שלא בכוונה, כגון שפיכה דרך כלי, מותר
- מקור: "והא קא נגע ביה בנטלא וה"ל מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ואסור לא צריכא דקא מוריק אורוקי וה"ל כחו שלא בכוונה וכל כחו שלא בכוונה לא גזרו ביה רבנן בעא מיניה ר אסי מר יוחנן יין שמסכו עובד כוכבים מהו א"ל ואימ" (עבודה זרה נח ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ו · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף א
- חכמים בסוגיה: רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: דרבנן
- הכרעה: אין מחלוקת בסוגיה בעניין זה, וכך נפסק שכח נכרי שלא בכוונה לא גזרו בו רבנן.
יין שמזגו גוי אסור לישראל משום גזירת "סחור סחור לכרמא לא תקרב"
- מקור: "אסור משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב רבי ירמיה איקלע לסבתא חזא חמרא דמזגי עובד כוכבים ואישתי ישראל מיניה ואסר להו משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב אתמר נמי א"ר יוחנן ואמרי" (עבודה זרה נח ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה יג · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ז
- חכמים בסוגיה: רבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, ר"לריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: דרבנן
- הכרעה: נפסק לאיסור כדברי רבי יוחנן (רבי אסי) בסוגיה, וכן הובא במעשה דרבי ירמיה בסבתא, וכך פסקו רמב"ם, טור ושו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ז
מים של רבים (מעיין/נהר) אינם נאסרים בסתם יינם או בהשתחוואת עובד כוכבים
- מקור: "אדמקטורך עלך זיל הדר בצר לאו היינו בצרה ומים של רבים אין נאסרין רבי יוחנן לטעמיה" (עבודה זרה נח ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ח, הלכה ב · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קמה · שו"ע יו"ד סימן קמה סעיף א
- חכמים בסוגיה: יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, ר"לריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°, רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שמים של רבים אין נאסרים, וכן הביאו הרמב"ם והשו"ע להלכה
דף נט א
[עריכה]גר אינו נחשב גר עד שמל וטבל, ואם מל ולא טבל עדיין עובד כוכבים הוא
- מקור: "יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול וכיון דלא טביל עובד כוכבים הוא ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר וגזור על יינם משום יין נסך משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור ל" (עבודה זרה נט א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, איסורי ביאה, פרק יג, הלכה ו · סמ"ג לאו קטז · טור יורה דעה סימן רסח · שו"ע יו"ד סימן רסח סעיף א · שו"ע יו"ד סימן רסח סעיף ג
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי יבמות — אין מטבילים גרים בלילה, ומעכב לכתחילה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי קידושין — גר שמל ולא טבל אינו נחשב גר, וטבילת קרי שאחר הגירות עולה לו לשם טבילת גרות
- חכמים בסוגיה: חייא בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, א"ר יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רבה בר בר חנהרבה בר בר חנה אמורא א״י · דור ג׳רבה בר בר חנהרבי יוחנן°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרבי יוחנן שצריך מילה וטבילה כאחד, וכן פסקו רמב"ם ושו"ע (יו"ד רסח, א,ג).
- מקור: "מהו שיוליך ענבים לגת אמר להו אסור משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב איתיביה רב יימר לרב כהנא עובד כוכבים שהביא ענבים לגת בסלין" (עבודה זרה נט א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה יג · סמ"ג לאו מה · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ו
- חכמים בסוגיה: רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, רב יימררב יימר אמורא בבל · דור ו׳רב יימר°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב כהנא שאסר, כפי שהובא בפוסקים ללא חילוק
דף נט ב
[עריכה]- מקור: "הביא קאמרת אנא לכתחלה קאמינא ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא אידרי עובד כוכבים ושקליה אמר להו רב אשי נקטוה לידיה כי היכי דלא לשכשיך ביה וברצוה עד דשייפא אמר רב אשי האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראל בכ" (עבודה זרה נט ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה יג · סמ"ג עשה מה · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ו
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב אשי שמותר לגבות מן הגוי דמי היין שניסך בכוונה, כמבואר ברמב"ם ובשו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ו
עכו"ם שניסך בכוונה יין של ישראל, מותר לישראל לגבות ממנו את דמי היין
- מקור: "ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא אידרי עובד כוכבים ושקליה אמר להו רב אשי נקטוה לידיה כי היכי דלא לשכשיך ביה וברצוה עד דשייפא אמר רב אשי האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה אע"ג דלזבוניה לעובד כוכב" (עבודה זרה נט ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה א · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יג
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — עכו"ם שנפל בטעות לבור יין ומנסה לנער בידיו - כיצד ינהגו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — קטן נכרי הנוגע ביין - מאימתי יינו נאסר בנגיעתו
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב אשי, שכיוון שניסך בכוונה כדי להזיק לישראל - קנסינן ליה ומקילים לגבות ממנו את הדמים, כפי שהובא ברמב"ם ובשו"ע יו"ד קכד יג.
נכרי שניסך יינו של ישראל בכוונה, מותר לישראל לגבות ממנו דמי היין שנאסר, כדין קנס
- מקור: "אחרינא אסור שרי ליה למישקל דמיה מההוא עובד כוכבים מאי טעמא מיקלא קלייה אמר רב אשי מנא אמינא לה דתניא עובד כוכבים שנסך יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים אסור ורבי יהודה בן בבא ורבי יהודה בן בתירא מתי" (עבודה זרה נט ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה כח · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלב · שו"ע יו"ד סימן קלב סעיף א
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב אשי שמותר לגבות דמי היין מהנכרי המנסך בכוונה, שכן קונסים אותו ("מיקלא קלייה"), וכן הובא ברמב"ם ובשו"ע יו"ד סימן קלב סעיף א
חבית יין שנפל הברז ובא נכרי והניח ידו כנגד מקום הברז, כל היין שכנגד הברז אסור משום נגיעת הנכרי
- מקור: "ההיא חביתא דחמרא דאישתקיל לברזא אתא עובד כוכבים אידרי אנח ידיה עילויה אמר רב פפא כל דלהדי ברזא חמרא אסיר" (עבודה זרה נט ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה י · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יד
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב פפא כפשוטו, שהיין שממול הברז (שהיה עשוי לזוב לשם ונגע בו הנכרי) אסור, ושאר היין שבחבית מותר.
דף ס א
[עריכה]יין שנגע בו נכרי דרך צידי החבית (ולא דרך פיה או שוליה) אינו נאסר בסתם יינם
- מקור: "ואידך שרי ואיכא דאמרי אמר רב פפא עד הברזא חמרא אסיר ואידך שרי אמר רב יימר כתנאי חבית שנקבה בין מפיה בין משוליה ובין מצידיה ונגע בו טבול יום טמאה רבי יהודה אומר מפיה ומשוליה טמאה מצידיה טהורה מכאן ומכא" (עבודה זרה ס א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה י · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף כג
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, רב יימררב יימר אמורא בבל · דור ו׳רב יימר°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב פפירב פפי אמורא בבל · דור ה׳רב פפי°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רבי יהודה ~ תנא קמא: ר' יהודה מטמא ביד וברגל (מפיה ומשוליה) ומטהר מן הצד, ותנא קמא מטמא בכל אופן
- הכרעה: נפסק כרבי יהודה שמצידיה טהורה, ומכאן למד רב פפא לענין נגיעת נכרי בחבית מן הצד שהיין מותר, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע
- מקור: "אדנא וישראל אכובא חמרא אסיר מ"ט כי קאתי מכח עובד כוכבים קאתי ישראל אדנא ועובד כוכבים אכובא חמרא שרי ואי מצדד צדודי אסיר אמר רב פפא האי עובד כוכבים דדרי זיקא וקאזיל ישראל אחוריה מליא שרי דלא מקרקש חסיר" (עבודה זרה ס א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ב · סמ"ג לאו קמא · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יח · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ח · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ג
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — האם ניצוק (זרם נוזל נשפך) נחשב חיבור לעניין יין נסך
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, רב יימררב יימר אמורא בבל · דור ו׳רב יימר°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב פפירב פפי אמורא בבל · דור ה׳רב פפי°, רב שימי בר אשירב שימי בר אשי אמורא בבל · דור ה׳רב שימי בר אשי°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב פפא שעובד כוכבים אדנא וישראל אכובא אסור, וישראל אדנא ועובד כוכבים אכובא מותר, כפי שנפסק ברמב"ם ובשו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יח
נכרי הנושא נאד יין על גבו וישראל הולך אחוריו, אין בכך משום ניסוך ומותר בין מלא בין חסר
- מקור: "דדרי זיקא וקאזיל ישראל אחוריה מליא שרי דלא מקרקש חסירא אסיר דלמא מקרקש כובא מליא אסיר דלמא נגע חסירא שרי דלא נגע רב אשי אמר זיקא בין מליא ובין חסירא שרי מ"ט אין דרך ניסוך בכך מעצרא זיירא רב פפי שרי רב" (עבודה זרה ס א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ד · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף י
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, רב יימררב יימר אמורא בבל · דור ו׳רב יימר°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב פפירב פפי אמורא בבל · דור ה׳רב פפי°, רב שימי בר אשירב שימי בר אשי אמורא בבל · דור ה׳רב שימי בר אשי°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב פפא ~ רב אשי: רב פפא חילק בין מלא (מותר שאינו מתקרקש) לחסר (אסור שמא נגע ונתקרקש), ורב אשי התיר בכל מקרה משום שאין דרך ניסוך בכך
- הכרעה: נפסק כרב אשי שהתירו רב פפי ורב אשי (ואיתימא רב שימי בר אשי), וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע להתיר בין מלא בין חסר
יין נסך שהוזז ע"י גוי ב"כח כחו" (כוח שני, לא כוחו הישיר) - דינו אסור בשתייה
- מקור: "רב אשי אמר זיקא בין מליא ובין חסירא שרי מ"ט אין דרך ניסוך בכך מעצרא זיירא רב פפי שרי רב אשי ואיתימא רב שימי בר אשי אסר בכחו כולי עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי בכח כחו איכא דאמרי בכח כחו כולי עלמא לא פל" (עבודה זרה ס א אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ד · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ט
- חכמים בסוגיה: רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב פפירב פפי אמורא בבל · דור ה׳רב פפי°, רב שימי בר אשירב שימי בר אשי אמורא בבל · דור ה׳רב שימי בר אשי°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב פפי ~ רב אשי (ואיתימא רב שימי בר אשי): רב פפי מתיר יין שהוזז בכח כחו של גוי, ואילו רב אשי (ואיתימא רב שימי בר אשי) אוסר יין שהוזז בכח כחו
- הכרעה: נפסק כרב אשי (רב שימי בר אשי) שאוסר בכח כחו, כמוכח מהמעשה בפועל שהובא בסוגיה שרב יעקב מנהר פקוד אסר חבית שהוזזה בכח כחו, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע.
- בעץ המחלוקות: רב פפי ~ רב שימי בר אשי
יין נכרי שהתנועע בכוחו הישיר של הנכרי אסור, ובכח כוחו (כח כחו) - נחלקו אמוראים אם אסור או מותר
- מקור: "בכחו כולי עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי בכח כחו איכא דאמרי בכח כחו כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי בכחו הוה עובדא בכח כחו ואסר רב יעקב מנהר פקוד ההוא חביתא" (עבודה זרה ס א אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ב · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף א · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ב
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — האם ניצוק (זרם נוזל נשפך) נחשב חיבור לעניין יין נסך
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב פפירב פפי אמורא בבל · דור ה׳רב פפי°, רב שימי בר אשירב שימי בר אשי אמורא בבל · דור ה׳רב שימי בר אשי°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: לישנא קמא ~ איכא דאמרי: ללישנא קמא בכחו אסור לכו"ע ונחלקו בכח כחו (אמורא אחד אוסר), ולאיכא דאמרי כח כחו מותר לכו"ע ונחלקו בכחו
- הכרעה: נפסק כלישנא קמא שכח כחו אסור, כדמוכח מהמעשה שרב יעקב מנהר פקוד אסר את החבית בכח כחו, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע יו"ד קכה, א-ב להחמיר ולאסור אף בכח כחו.
דף ס ב
[עריכה]- מקור: "חבקה שרייה רפרם בר פפא ואי תימא רב הונא בריה דרב יהושע לזבוני לעובדי כוכבים וה"מ דפקעה לאורכה אבל לפותייה אפילו בשתיה שרי מ"ט מעשה לבינה קעביד ההוא עובד כוכבים דאשתכח דהוה קאי במעצרתא אמר רב אשי אי אי" (עבודה זרה ס ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ח · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף כב
- חכמים בסוגיה: רפרם בר פפארפרם בר פפא אמורא בבל · דור ד׳רפרם בר פפא°, רב הונא בריה דרב יהושערב הונא בריה דרב יהושע אמורא בבל · דור ה׳רב הונא בריה דרב יהושערבא°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כפשט דברי רב אשי בגמרא שקבע כלל זה בלא חולק, וכן פסקו הרמב"ם, הטור והשו"ע יו"ד קכד,כב.
עכו"ם שנמצא עומד בצד בור היין: אם יש לו הלוואה על אותו יין - אסור; אם אין לו הלוואה עליו - מותר
- מקור: "דאשתכח דהוה קאי במעצרתא אמר רב אשי אי איכא טופח להטפיח בעי הדחה ובעי ניגוב ואי לא בהדחה בעלמא סגי ליה: עובד כוכבים שנמצא עומד בצד הבור של יין אם יש לו מלוה עליו אסור אין לו מלוה עליו מותר נפל לבור ועל" (עבודה זרה ס ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה כז · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכט · שו"ע יו"ד סימן קכט סעיף יג
- חכמים בסוגיה: רפרם בר פפארפרם בר פפא אמורא בבל · דור ד׳רפרם בר פפא°, רב הונא בריה דרב יהושערב הונא בריה דרב יהושע אמורא בבל · דור ה׳רב הונא בריה דרב יהושערבא°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כפשט המשנה כדברי שמואל ורב אשי המדייקו, שהובאו להלכה ברמב"ם ובשו"ע יו"ד סימן קכט סעיף יג
- מקור: "שנמצא עומד בצד הבור של יין אם יש לו מלוה עליו אסור אין לו מלוה עליו מותר נפל לבור ועלה מדדו בקנה התיז את הצרעה בקנה או שהיה מטפיח ע"פ חבית מרותחת בכל אלו היה מעשה ואמרו ימכר ור"ש מתיר נטל את החבית וזר" (עבודה זרה ס ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה כה · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכח · שו"ע יו"ד סימן קכח סעיף ב
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — יין שנמצא נכרי עומד בצדו האם נאסר בנגיעה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — יין שנגע בו גוי כשעומד רחוק מהבור יותר מכדי פשיטת ידיים - אינו נאסר, אלא אם כן יש לו הלווא
- חכמים בסוגיה: רפרם בר פפארפרם בר פפא אמורא בבל · דור ד׳רפרם בר פפא°, רב הונא בריה דרב יהושערב הונא בריה דרב יהושע אמורא בבל · דור ה׳רב הונא בריה דרב יהושערבא°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°
- מצב: נפסק
- הכרעה: הדין מוסכם בברייתא (ומבואר בגמ' בדעת שמואל שהכוונה למלוה על אותו יין דוקא), וכך נפסק ברמב"ם, טור ושו"ע יו"ד סימן קכח סעיף ב.
- מקור: "נפל לבור ועלה מדדו בקנה התיז את הצרעה בקנה או שהיה מטפיח ע"פ חבית מרותחת בכל אלו היה מעשה ואמרו ימכר ור"ש מתיר נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירו: גמ אמר שמואל והוא שיש לו מלוה על אותו " (עבודה זרה ס ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ט · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יט · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נגיעת גוי בסתם ביינו של ישראל באמצעות דבר אחר (קנה וכד') ללא כוונת נסך, כשלא נגע ביין עצמו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נכרי שנמצא עומד בצד חבית יין ואין לו הלוואה על אותה החבית עצמה, אין היין נאסר משום חשש ניס
- חכמים בסוגיה: רפרם בר פפארפרם בר פפא אמורא בבל · דור ד׳רפרם בר פפא°, רב הונא בריה דרב יהושערב הונא בריה דרב יהושע אמורא בבל · דור ה׳רב הונא בריה דרב יהושערבא°, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כדברי רב פפא המבאר את המשנה, וכך פסקו הרמב"ם (מאכלות אסורות יב, ט) והשו"ע (יו"ד קכד, יט; קכה, ה), שרק במקרה שעלה מת שייכים דיני המשנה (מכירה או הכשר לפי המקרים), אך אם עלה חי - אסור לגמרי משום חשש שנעשה לשם עבודה זרה כביום חגו
- מקור: "גמ אמר שמואל והוא שיש לו מלוה על אותו יין אמר רב אשי מתני נמי דיקא דתנן המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואין מניחו עד שיתן לו מעותי" (עבודה זרה ס ב אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה כה · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכח · שו"ע יו"ד סימן קכח סעיף ב
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — יין שנמצא נכרי עומד בצדו האם נאסר בנגיעה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — יין שנגע בו גוי כשעומד רחוק מהבור יותר מכדי פשיטת ידיים - אינו נאסר, אלא אם כן יש לו הלווא
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כשמואל ורב אשי שדייקו כן מהמשנה דבית שאן, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע
בהמה שנפלה לבור יין נסך ועלתה ממנו חיה, אסורה, שדומה עליו כיום אידם
- מקור: "נפל לבור ועלה: אמר רב פפא לא שנו אלא שעלה מת אבל עלה חי אסור מ"ט אמר רב פפא דדמי עליה כיום אידם: מדדו בקנה כל אלו היה מעשה ואמרו ימכר ור"ש מתיר: אמר רב אדא בר אהבה ינוחו לו לר"ש ברכות על ראשו כשהוא מת" (עבודה זרה ס ב אות ו)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ט · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף כ
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נגיעת גוי בסתם ביינו של ישראל באמצעות דבר אחר (קנה וכד') ללא כוונת נסך, כשלא נגע ביין עצמו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נכרי שנמצא עומד בצד חבית יין ואין לו הלוואה על אותה החבית עצמה, אין היין נאסר משום חשש ניס
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב פפא שחילק בין עלה מת (מותר) לעלה חי (אסור), וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע
נכרי שזרק חבית יין בכעסו לבור - היין מותר ואין בו משום מגע יין נסך
- מקור: "נטל חבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירו : אמר רב אשי כל שבזב טמא בעובד כוכבים עושה יין נסך כל שבזב טהור בעובד כוכבים אינו עושה יין נסך איתיביה רב הונא לרב אשי נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה הי" (עבודה זרה ס ב אות ז)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ט · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכד · שו"ע יו"ד סימן קכד סעיף יא · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נגיעת גוי בסתם ביינו של ישראל באמצעות דבר אחר (קנה וכד') ללא כוונת נסך, כשלא נגע ביין עצמו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נכרי שנמצא עומד בצד חבית יין ואין לו הלוואה על אותה החבית עצמה, אין היין נאסר משום חשש ניס
- חכמים בסוגיה: רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב פפארב פפא אמורא בבל · דור ה׳רב פפארבאאביירב אשי°, רב אדא בר אהבהרב אדא בר אהבה אמורא בבל · דור ב׳רב אדא בר אהבהרב°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כדין המעשה בבית שאן שהכשירו, שהרי "מעשה לבינה קעביד" - זרק את החבית מתוך כעס ולא נגע ביין במתכוון, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע יו"ד קכד,יא וקכה,ה.
- מקור: "איתיביה רב הונא לרב אשי נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה בבית שאן והכשירו בחמתו אין שלא בחמתו לא" (עבודה זרה ס ב אות ח)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ט · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נגיעת גוי בסתם ביינו של ישראל באמצעות דבר אחר (קנה וכד') ללא כוונת נסך, כשלא נגע ביין עצמו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נכרי שנמצא עומד בצד חבית יין ואין לו הלוואה על אותה החבית עצמה, אין היין נאסר משום חשש ניס
- חכמים בסוגיה: רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב°, רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, °ר"שרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא, רב אשירב אשי אמורא בבל · דור ו׳רב אשירב פפא°, רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמסקנת המעשה בבית שאן שהובא כסיוע לכללו של רב אשי, שרק מעשה מתוך כוונה (שלא בחמתו) עושה יין נסך, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע להלכה
דף סא א
[עריכה]- מקור: "התם דקאזיל מיניה ומיניה: מתני המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו (ובבית) הפתוח לרשות הרבים בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים מותר בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור עד שישב ומשמר ואין השומר צריך להיות " (עבודה זרה סא א אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה ט · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכה · שו"ע יו"ד סימן קכה סעיף ה
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נגיעת גוי בסתם ביינו של ישראל באמצעות דבר אחר (קנה וכד') ללא כוונת נסך, כשלא נגע ביין עצמו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — נכרי שנמצא עומד בצד חבית יין ואין לו הלוואה על אותה החבית עצמה, אין היין נאסר משום חשש ניס
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כמבואר בסוגיה, וכן פסקו רמב"ם וטור ושו"ע
- מקור: "בבית) הפתוח לרשות הרבים בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים מותר בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור עד שישב ומשמר ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר אע"פ שהוא יוצא ונכנס מותר ר"ש בן אלעזר אומר רשות עובדי כוכבים" (עבודה זרה סא א אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ד · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ה · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ו · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — חלון פתוחה בכרם שאין המשקה נאסר בה משום מגע גוי
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב יוסףרב יוסף אמורא בבל · דור ג׳רב יוסףרב יהודהרב הונאאביירבא°, רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°
- מצב: נפסק
- מחלוקת: רבנן ~ רשב"א: לרבנן די בכך שהשומר יוצא ונכנס ואין צריך לשבת ולשמר בפועל, ורשב"א חולק וסובר שאין הדבר מועיל כלל כיון שרשות עובדי כוכבים אחת היא
- הכרעה: נפסק כרבנן שאין צריך שהשומר יהא יושב ומשמר תמיד אלא סגי שיוצא ונכנס, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע
יין ישראל המופקד בבית עובד כוכבים, שומר שיוצא ונכנס ואינו יושב תמיד לשמור - היין מותר
- מקור: "ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר אע"פ שהוא יוצא ונכנס מותר ר"ש בן אלעזר אומר רשות עובדי כוכבים אחת היא: המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל אם ירצה ישראל להו" (עבודה זרה סא א אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ד · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ה · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ו · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — חלון פתוחה בכרם שאין המשקה נאסר בה משום מגע גוי
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב יוסףרב יוסף אמורא בבל · דור ג׳רב יוסףרב יהודהרב הונאאביירבא°, רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°
- מצב: נפסק
- מחלוקת: תנא קמא ~ ר"ש בן אלעזר: תנא קמא מתיר ביין המופקד ברשות המיוחדת לישראל בעיר מעורבת גם בלא שמירה תמידית, ואילו ר"ש בן אלעזר סובר שרשות עובדי כוכבים אחת היא ומצריך שמירה תמידית
- הכרעה: נפסק כתנא קמא שאין צריך לשמור תמיד ויוצא ונכנס מותר, וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- מקור: "ונותנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל אם ירצה ישראל להוציא ואינו מניחו עד שיתן לו את מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואסרו: גמ בעיר שכולה עובדי כוכבים נמי והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות אמר" (עבודה זרה סא א אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ד · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ה · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ו · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — חלון פתוחה בכרם שאין המשקה נאסר בה משום מגע גוי
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב יוסףרב יוסף אמורא בבל · דור ג׳רב יוסףרב יהודהרב הונאאביירבא°, רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°
- מצב: דרבנן
- מחלוקת: פלוני ~ אלמוני: מחלוקת רב אחא ורבינא בפסיק רישיה (עלייה לדקל דרך רשות הרבים) אם נחשב כרשות הרבים - חד אסר וחד שרי
- הכרעה: נפסק לחומרא שאסור (רמב"ם ושו"ע יו"ד קלא, א), כדרך שהוכרעו ספקות דרבנן במאכלות אסורות של גויים
- בעץ המחלוקות: רב אחא ~ רבינא
- מקור: "נמי והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות אמר שמואל בעיר שיש לה דלתים ובריח אמר רב יוסף וחלון כרה"ר דמי ואשפה כרה"ר דמי ודיקלא כרה"ר דמי פסיק רישיה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי מאן דאסר למה ליה דסלי" (עבודה זרה סא א אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ד · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ה · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ו · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — חלון פתוחה בכרם שאין המשקה נאסר בה משום מגע גוי
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר, שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב יוסףרב יוסף אמורא בבל · דור ג׳רב יוסףרב יהודהרב הונאאביירבא°, רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב אחא ~ רבינא: חד אסר (סובר שיש לחוש שיעלה שם ויגע ביין) וחד שרי (סובר שאין לחוש אלא במקרה שאבדה בהמתו ועלה לחפשה)
- הכרעה: נפסק כמאן דאסר (רמב"ם פי"ג ה"ג-ו, שו"ע יו"ד קלא, א), שכל מקום שדרך בני אדם לעלות אליו כרשות הרבים דמי ואוסר את היין
- בעץ המחלוקות: רב אחא ~ רבינא
- מקור: "אמר רב יוסף: וחלון כרשות הרבים דמי, ואשפה כרשות הרבים דמי, ודיקלא כרשות הרבים דמי." (עבודה זרה סא א אות ו)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ד · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ה · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ו · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — חלון פתוחה בכרם שאין המשקה נאסר בה משום מגע גוי
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרב יוסף שחלון, אשפה ודקל דינם כרשות הרבים, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
העולה על עץ בחצר עכו"ם ובהכרח נוגע/רואה יין נסך (פסיק רישיה) - האם מותר לעלות
- מקור: "פסיק רישיה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי מאן דאסר למה ליה דסליק התם ומאן דשרי זימנא דאבדה ליה בהמה וסליק לעיוני בתרה: ת"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומילאהו יין וישראל דר ב" (עבודה זרה סא א אות ז)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ו
- מקבילה בירושלמי: ירושלמי עבודה זרה — חלון פתוחה בכרם שאין המשקה נאסר בה משום מגע גוי
- חכמים בסוגיה: שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1°, רב יוסףרב יוסף אמורא בבל · דור ג׳רב יוסףרב יהודהרב הונאאביירבא°, רב אחארב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: חד (רב אחא או רבינא) אוסר לעלות סתם כשאין צורך, וחד מתיר כשיש צורך כגון שאבדה לו בהמה וצריך לעיין ולחפשה
- הכרעה: נפסק כמאן דשרי - שמותר לעלות רק לצורך (כגון בהמה שאבדה), כמבואר ברמב"ם מאכלות אסורות פרק יג הלכה ו, שהתיר בכגון זה
- בעץ המחלוקות: רב אחא ~ רבינא
דף סא ב
[עריכה]- מקור: "ברשותו וישראל דר באותה חצר מותר והוא שמפתח וחותם בידו א"ל רבי יוחנן לתנא תני אע"פ שאין מפתח וחותם בידו מותר בחצר אחרת אסור אע"פ שמפתח וחותם בידו דברי ר"מ וחכמים אוסרין עד שיהא שומר יושב ומשמר או עד שי" (עבודה זרה סא ב אות א)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- חכמים בסוגיה: רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, °ר"מרבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, °רשב"ארבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: ר"מ ~ חכמים: ר"מ מתיר בחצר אחרת כשמפתח וחותם ביד הישראל בלבד; חכמים אוסרים עד שיהא שומר יושב ומשמר או ממונה הבא לקיצין שאינו בא לקיצין
- הכרעה: נפסק כחכמים המחמירים, וכך הביאו הרמב"ם והשו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- בעץ המחלוקות: חכמים ~ רבי מאיר
- מקור: "בחצר אחרת מותר והוא שמפתח וחותם בידו המטהר יינו של עובד כוכבים ברשותו וישראל דר באותה חצר מותר והוא שמפתח וחותם בידו א"ל רבי יוחנן לתנא תני אע"פ שאין מפתח וחותם בידו מותר בחצר אחרת אסור אע"פ שמפתח וחו" (עבודה זרה סא ב אות ב)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה א · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קל · שו"ע יו"ד סימן קל סעיף ט
- חכמים בסוגיה: רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, °ר"מרבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא, יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: ר' מאיר ~ חכמים: ר"מ סובר שגם בחצר אחרת (של הישראל) מועיל מפתח וחותם בידו כדי להתיר את היין, וחכמים סוברים שבחצר אחרת אין די במפתח וחותם אלא צריך שומר יושב ומשמר בפועל או ממונה הבא לקצין בלתי קבועים
- הכרעה: נפסק כחכמים המחמירים, וכן פסק השו"ע יו"ד קל,ט שבחצר אחרת אין די במפתח וחותם עד שיהא שומר יושב ומשמר או ממונה הבא לקצין
- בעץ המחלוקות: חכמים ~ רבי מאיר
יין שהיה ברשות עכו"ם אחד ועבר לרשות עכו"ם אחר - חוששים לגומלין ורואים את כל רשויות העכו"ם כרשות אחת
- מקור: "רב נחמן אמר זעירי להחמיר רב יהודה אמר זעירי להקל והכי קאמר ת"ק כשם שברשותו אסור כך ברשות עובד כוכבים אחר נמי אסור וחיישינן לגומלין ר"ש בן אלעזר אומר במה דברים אמורים ברשותו אבל ברשות עובד כוכבים אחר מ" (עבודה זרה סא ב אות ג)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ד · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- חכמים בסוגיה: יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13°, °רשב"ארבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר, °ר"ש בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר, רב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1°, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, רב נחמןרב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל°
- מצב: מחלוקת שנפסקה
- מחלוקת: רב יהודה~רב נחמן: לר' יהודה בשם זעירי ר"ש בן אלעזר מקל וקובע שברשות עכו"ם אחר אין חוששים לגומלין; לרב נחמן בשם זעירי ר"ש בן אלעזר מחמיר וקובע שכל רשות עכו"ם אחת היא ותמיד חוששים לגומלין
- הכרעה: נפסק כרב נחמן שאמר זעירי להחמיר, שהרי מייתי לה הגמרא ברייתא כוותיה ("תניא כוותיה דרב נחמן"), וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע שכל רשות עכו"ם אחת היא מפני הרמאים
- בעץ המחלוקות: רב יהודה ~ רב נחמן
יין שנמצא גוי עומד בין החביות ואינו נתפס עליו כגנב - אסור, ואם נתפס עליו כגנב - מותר
- מקור: "אמר להו רבא אדרבה אפילו למ"ד לא חיישינן לגומלין ה"מ היכא דלא מירתת מיניה אבל הכא כיון דמירתת מיניה מחפי עליה זכותא ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל אשתכח עובד כוכבים דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נת" (עבודה זרה סא ב אות ד)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ג · רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יג, הלכה ד · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קלא · שו"ע יו"ד סימן קלא סעיף א
- חכמים בסוגיה: °ר"ש בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר, זעיריזעירי אמורא א״י · דור ב׳זעירירבי יוחנן°, רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרבא, וכן פסק הרמב"ם (מאכלות אסורות יג,ג-ד) והשו"ע (יו"ד קלא,א), שאם נתפס עליו כגנב היין מותר ואם לא נתפס אסור, שכן חוששים שנגע ביין מפני שאין הישראל מירתת ממנו
נמצא גוי עומד בין החביות של יין ישראל בעיר; אם נתפס עליו כגנב היין מותר, ואם לא - אסור
- מקור: "ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל אשתכח עובד כוכבים דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואי לא אסור:" (עבודה זרה סא ב אות ה)
- פוסקים: רמב"ם, מאכלות אסורות, פרק יב, הלכה כג · סמ"ג לאו קמח · טור יורה דעה סימן קכח · שו"ע יו"ד סימן קכח סעיף ד
- חכמים בסוגיה: רבארבא אמורא בבל · דור ד׳רבארבה בר נחמנירב יוסףרב פפארב נחמן בר יצחקרב הונא בריה דרב יהושע°
- מצב: נפסק
- הכרעה: נפסק כרבא כלישנו, וכן פסקו רמב"ם וטור ושו"ע יו"ד סימן קכח סעיף ד