ביאור:בשש משה, ויזר על פני המים, ויתנצלו בני ישראל, עמך הגוי הזה, ויתן על פניו מסוה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת כי תשא:

"וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר" (שמות, לב', 1).

ובבראשית (ב', 25) נאמר - "ולא יתבוששו". ישנו קשר בין שתי המשמעויות האלה של המילה, כך שאפשר לפרש את הכתוב בבראשית - פעלו בלי עכבות, היו משוחררים וספונטניים לפני החטא, וכן - היו בעירום. וכן את הכתוב פה אפשר לפרש, כי העיכוב גרם לבושה בישראל, או שמאוחר יותר הוא גרם לבושה למשה.

"ויזר על פני המים" (שמות, לב', 20). יש לשים לב לשורש זה, ששיך למשפחת שורשים גדולה יותר, שכלולים בה: בזר, פזר, שזר, (גזר בא גם גזם, גז. חזר - אינני יודע, או אולי - שכבר איננו זר. וכן עזר - אולי הוא העזרה לזר? ואזר - אולי מ-עוז. וגם המילה אכזר יכולה להשתייך למשפחת זר, במובן 'אחר' ולא במובן של זרה. וכן גם זר-פרחים. ומכאן לפעלים מצידם השני -) זרא, זרח, זרם, זרע, זרק, זרר (ואולי גן זרז, שאף ניתו לשמוע בצלילו את הזירוז, ז' המהירות, כמו גם ב-חפז, זמן).

"ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב" (שמות, לג', 6). כאן שורש נצ"ל הוא במשמעות נש"ל. וכן גם בכתוב - "וינצלו את מצרים" (שמות, יב', 36). אין מה להתנצל על כך (ואולי המתנצל גם הוא כמתנשל מהגנותיו, או על ניצולו לרעה, אך כל אלה הן משמעויות מודרניות. בכל מקרה גם הצלה יש בשני המקרים, נשים לב). ומדרש יוכל לומר, כי יש לקרוא בנפרד - 'עדים מהר חורב', מלשון עדות, שהרי מעמד הר-סיני זו ההוכחה האולטימטיבית לנכונות והתקיימות דבר-ה', שהרי ברב עם היה, הווה אומר - הדרת מלך.

"ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה" (שמות, לג', 13).

יש לשים לב לנאמר - 'כי עמך הגוי הזה', שהרי אפשר לקרוא זאת בשני אופנים: האחד - כבקשה שניה ל-'הודיעני', והשני - כעניין של ל-'למען'. בכל מקרה, מעניין הקשר שנעשה פה בין משה הפרט ובין ישראל הכלל, וזהו משה שנאמר בו - "הרף ממני ואשמידם... ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו" (דברים, ט', 14), אבל משה קושר את גורלו האישי בגורל העם, והוא לא שוכח את הקשר הזה גם כאשר הוא מבקש מה' בקשה אישית כתהגלותו אליו.

"ויתן על פני מסוה" (שמות, לד', 33).

רש"י פירש מלשון ראייה, והדיוק הנכון הוא - מלשון - 'שווה לנגד עינייך' (והפכו של זה הוא, אגב, ה-'שווא', שגם הוא מתקשר למילה שאנו מפרשים ואולי הוא מתכונת אחדות הניגודים. וזהו גם רמז בפרשה לפורים שחגגנו, מלבד מדרש חכמים על 'מר דרור' שבפרשה, שזהו מרדכי".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0232_0