ביאור:ברכות וקללות לשבטי ישראל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!


בפרק זה אתאר תופעה מעניינת שלא הצלחתי למצוא לה שום הסבר.

בשלושה מקומות בתנ"ך מופיע קטע שירי שמתייחס לכל אחד משבטי-ישראל בנפרד:

"שירת דבורה (שפ' ה)"

"ברכת משה (דם' לב)"

"ברכת יעקב (בר' מט)"

" השבט "

בפלגות ראובן גדולים חקקי לב. למה ישבת בין המשפתיים לשמוע שריקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב.

יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר.

ראובן בכורי אתה כוחי ו ראשית אוני יתר שאת ויתר עז. פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חיללת יצועי עלה.

ראובן

שבט שמעון לא נזכר - ע' שבט יהודה

שבט שמעון לא נזכר - יש אומרים [רש"י] שזה בגלל המעשה של זמרי, נשיא שבט שמעון, בבעל-פעור (במדבר כה-כו). ואכמ"ל.

שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם. בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תיחד כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עיקרו שור. ארור אפם כי עז, ועברתם כי קשתה, אחלקם ביעקוב ואפיצם בישראל.

שמעון

שבט לוי לא נזכר כי הוא לא השתתף בכלל במלחמות

וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך, אשר ניסיתו במסה, תריבהו על מי מריבה. האומר לאביו ולאימו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע, כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו. יורו משפטיך ליעקוב ותורתך לישראל, ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך. ברך ה’ חילו ופועל ידיו תרצה, מחץ מותניים קמיו ומשנאיו מן יקומון.

ע' שמעון

לוי

שבט יהודה לא נזכר כי הוא שכן בדרום הארץ ולא השתתף במלחמה שהיתה בצפון.

וזאת ליהודה ויאמר שמע ה’ קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה.

יהודה אתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויביך, ישתחוו לך בני אביך. גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו. לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולו ייקהת עמים . אוסרי לגפן עירו ולשורקה בני אתונו כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו. חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מ חלב .

יהודה

ומזבולון מושכים בשבט סופר. ...

זבולון עם חירף נפשו למות

ולזבולון אמר, שמח זבולון בצאתך, ויששכר באוהליך. עמים הר יקראו, שם יזבחו זבחי צדק, כי שפע ימים יינקו, ושפוני טמוני חול.

זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אונייות וירכתו על צידון.

זבולון

ושריי ביששכר עם דבורה ויששכר כן ברק בעמק שולח ברגליו

ע' זבולון

יששכר חמור גרם—רובץ בין המשפתיים . וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד.

יששכר

ודן למה יגור אונייות

ולדן אמר, דן גור אריה, יזנק מן הבשן.

דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל . יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עיקבי סוס וייפול רוכבו אחור. לישועתך קיוויתי ה’ .

דן

... עם חירף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה.

ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה’ ים ודרום ירשה.

נפתלי איילה שלוחה הנותן אמרי שפר.

נפתלי

(גלעד בעבר הירדן שכן)

ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קודקוד. וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון וייתא ראשי עם— צדקת ה’ עשה ומשפטיו עם ישראל .

גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב.

גד

אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון.

ולאשר אמר, ברוך מבנים אשר, יהי רצוי אחיו, וטובל בשמן רגלו.

מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך.

אשר

מני אפריים שורשם בעמלק ...

מני מכיר ירדו מחוקקים ...

(גלעד בעבר הירדן שכן)

וליוסף אמר מבורכת ה’ ארצו ממגד שמיים מטל ומתהום רובצת תחת . וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים. ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם . וממגד ארץ ומלואה ורצון שוכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו . בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ והם רבבות אפריים והם אלפי מנשה.

בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור. וימררוהו ורובו וישטמוהו בעלי חיצים . ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקוב משם רועה אבן ישראל. מאל אביך ויעזרך ואת שדיי ויברכך ברכות שמיים מעל ברכות תהום רובצת תחת ברכות שדיים ורחם. ברכות אביך גברו על ברכות הוריי עד תאוות גבעות עולם תהיינה לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו .

יוסף

אחריך בנימין בעממיך

לבנימין אמר ידיד ה’ ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן.

בנימין זאב יטרף, בבוקר יאכל עד, ולערב יחלק שלל.

בנימין

[הפתיחה של שירת דבורה]

בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה ’ . שמעו מלכים האזינו רוזנים אנוכי ל ה ’ אנוכי אשירה אזמר לה ’ אלוהי ישראל. ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמיים נטפו גם עבים נטפו מים. הרים נזלו מפני ה' זה סיני מפני ה אלוהי ישראל ... ליבי ל חוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו ה ’ . רוכבי אתונות צחורות יושבי על מידין והולכי על דרך שיחו. מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה' צדקות פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם ה'... אז ירד שריד לאדירים עם ה' ירד לי בגיבורים...

[הסיום של שירת דבורה]

באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגידו בצע כסף לא לקחו.

מן שמיים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא. נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עוז. אז הלמו עיקבי סוס מדהרות דהרות אביריו...

מים שאל חלב נתנה...

הלא ימצאו יחלקו שלל ...

כן יאבדו כל אויביך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו

[הפתיחה של ברכת משה]

ויאמר ה מסיניי בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש מימינו אש דת למו . אף חובב עמים כל קדושיו בידך והם תוכו לרגלך יישא מדברותיך. תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקוב. ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל .

[סיום]

ברזל ונחושת מנעלך וכימיך דובאך. אין כאל ישורון רוכב שמיים בעזרך ובגאוותו שחקים. מעונה אלוהי קדם ומתחת זרועות עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד. וישכון ישראל בטח בדד עין יעקוב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל. אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאוותך וייכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך.

כללי

התופעה המעניינת היא שביטויי-המפתח עוברים (בערך) משבט לשבט.

ביטויים שעוברים בכל שלושת הקטעים[עריכה]

  • "
"מחוקק" " עובר מיהודה לגד ואז למכיר
  • הביטויים שקשורים להתאספות של עמים עוברים מיהודה ("
"ולו יקהת עמים" ") ליששכר וזבולון ("
"עמים הר יקראו" ") לבנימין ("
"אחריך בנימין בעממיך" ").
  • הביטויים שקשורים לים עוברים מזבולון ("
"לחוף ימים ישכון" ") ליששכר וזבולון ("
"כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול" ") לאשר ("
"שכן לחוף ימים" ").

בין ברכת-יעקב לברכת-משה[עריכה]

  • "
"גור אריה" " עבר מיהודה לדן
  • "
"כלביא" " עבר מיהודה לגד (גם "
"מחוקק" " עבר מיהודה לגד כנ"ל).
  • "
"יטרוף" " עבר מבנימין לגד ("
"וטרף..." ")
  • הברכה שקשורה למשפט עברה מדן ("
"דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" ") לגד ("
"צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל" ")
  • הברכה שקשורה להתאספות של עמים עברה מיהודה ("
"ולו יקהת עמים" ") ליששכר וזבולון ("
"עמים הר יקראו" ").
  • הביטוי "
"כאחד שבטי ישראל" " עבר מדן לפתיחה של ברכת משה ("
"יחד שבטי ישראל" ")
  • הברכה שקשורה לישועת ה' עברה מדן ("
"לישועתך קיויתי ה'" ") לכל ישראל ("
"אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'" ")
  • הברכה שקשורה ליין עברה מיהודה ("
"כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה" ") לכל ישראל ("
"אל ארץ דגן ותירוש" ")
  • הברכה שקשורה לזרועות עברה מיוסף ("
"ויפוזו זרועי ידיו – מידי אביר יעקב" ")
"" לכל ישראל ("
"מעונה א-להי קדם ומתחת זרועות עולם" ").
רק אצל ארבעה שבטים הביטויים "נשארו במקום":
  • אצל יוסף - ניתן לראות בטבלה שרוב הביטויים נשארו. יש כמה הבדלים מעניינים (שלא הבנתי עדיין מה הסיבה להם):
  • הבדל בתוכן: בברכת-יעקב מתואר יוסף כשהוא נלחם בקשת נגד בעלי חצים, ובברכת-משה מתואר יוסף כשהוא מנגח את העמים בקרניו.
  • יעקב מזכיר רק את יוסף האב, ומשה מזכיר גם את אפרים ומנשה.
  • בברכת-יעקב נזכר "שוּר" בשורוק (כלומר:חומה), ובברכת-משה נזכר "שוֹר" בחולם (כלומר: פר).
  • הבדל בסגנון: יעקב מכנה את ה' "אביר יעקב" (ברור למה) ו"רועה אבן ישראל" (רומז לאבן שעליה שכב יעקב כשנגלה אליו ה' פעם ראשונה - ע' בראשית כח), ומשה מכנה את ה' "שוכני סנה" (רמז לסנה שממנו נגלה אליו ה' בפעם הראשונה).
  • אצל זבולון - הוא היה "
"לחוף ימים" " ונשאר "
"שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול" ".
  • אצל אשר - הוא היה "
"מאשר שמנה לחמו" " ונשאר "
"טובל בשמן רגלו" "
  • אצל לוי - יעקב קילל את אפם ואמר "
"ארור אפם כי עז" ". אבל בני לוי השתפרו מאד מאז, ולכן עכשיו הם זכו לברכה "
"ישימו קטורה באפך" " - לא רק שהם לא יכעסו - הם גם יצליחו לשכך את כעסו של ה' בעזרת הקטורת.

בין ברכת-יעקב לשירת-דבורה[עריכה]

  • "
"שבט" " (כסמל לשלטון) עבר מיהודה לזבולון
  • "
"מחוקק" " (כנ"ל) עבר מיהודה למכיר.
  • "
"לחוף ימים" " עבר (כאמור) מזבולון לאשר
  • "
"אוניות" " עברו מזבולון לדן
  • הביטוי שקשור לשליחות עבר מנפתלי ("
"איילה שלוחה" ") ליששכר ("
"בעמק שולח ברגליו" ")
  • "
"בין המשפתיים" " עבר מיששכר לראובן
  • "
"עקבי סוס" " עברו מדן לקטע שאחרי השבטים ("
"אז הלמו עקבי סוס" ").
  • הביטוי שקשור ליריית חצים עבר מיוסף ("
"וישטמוהו בעלי חצים" ") לפתיחה של השירה ("
"מקול מחצצים בין משאבים" ").
  • הביטוי שקשור לחלוקת שלל עבר מבנימין ("
"לערב יחלק שלל" ") לעמי כנען ("
"הלא ימצאו יחלקו שלל" ").

כאמור אין לי שום הסבר לתופעה הזאת, ולכן מי שמוצא הסבר כלשהו -- שישלח אלי בהקדם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8; לא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.

תגובות[עריכה]

מאת: אראל

מהי המשמעות של ברכות משה לשבטים? מדוע הוא נתן לכל שבט ברכה אחרת?

אולי אפשר לפרש ע"פ הפסוק שכתוב מייד לפני הברכות (דברים לג ה): "ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל". לפסוק זה יש פירושים שונים ( לפירוט ע' כאן ); אך אולי אפשר לפרש שהפסוק מתאר את מטרת הברכות - לקבוע את השלטון בישראל: ה"מלך" שצריך להיות בישראל הוא - לא אדם אחד, אלא אסיפה של כל ראשי העם (כלומר, כל נשיאי השבטים).

הברכות שבאות בהמשך מגדירות את תפקידו של כל אחד ואחד מהשבטים בשלטון המשותף. להלן פירוש אפשרי (אחד מתוך רבים - בדרך דרש בלבד):

לג6: "יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפָּר" - שבט ראובן אחראי להצלת חיים, מניעת מוות, וכשיש מתים - ספירת הגופות; בימינו היינו נותנים לו את משרד הבריאות, ואת שירותי זק"א ושירותי הקבורה.

"{{{1}}}" לג7: "" "וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר, שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה." - שבט יהודה אחראי לתפילה, למעשי-ידיים, ולהגנה מאויבים; בימינו היינו נותנים לו את ניהול בתי הכנסת, את משרד התעשיה, ואת משרד ההגנה (= המחלקות במשרד הביטחון שאחראיות על הגנה, למשל פיקוד העורף).

לג8-11: "{{{1}}}" - שבט לוי אחראי להוראה ולמקדש; בימינו היינו נותנים לו את משרד החינוך ואת הנהלת בית המקדש (שיבנה במהרה בימינו...)

לג12: "{{{1}}}" - שבט בנימין אחראי לקשר ה"ידידות" עם ה'; בימינו היינו נותנים לו, אולי, את משרד התרבות - שתפקידו למצוא דרכים מקוריות ורגשיות להתקרב אל ה'.

לג13-17: " "" " וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים. <a name="15"> ] "" וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם.<a name="16"> ] "" וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי, סְנֶה; תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. <a name="17"> ] "" בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו--בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי-אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. - שבט יוסף אחראי על החקלאות ועל התקפת האויבים; בימינו היינו נותנים לו את משרד החקלאות ואת משרד המלחמה (= המחלקות במשרד הביטחון שאחראיות על התקפה).

"" לג18-19: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק:  כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל" - שבטי יששכר וזבולון אחראים, בשותפות, על הקשרים עם עמים אחרים, ועל המסחר הימי; בימינו היינו נותנים להם את משרד החוץ ואת משרד המסחר.

לג20-21: "" וּלְגָד אָמַר, בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד:  כְּלָבִיא שָׁכֵן, וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן; וַיֵּתֵא, רָאשֵׁי עָם--צִדְקַת ה' עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל - הברכה לא לגמרי ברורה, אבל נראה שיש לה קשר לחוק ומשפט; בימינו היינו נותנים לו את משרד המשפטים.  <a name="22"> ] ""

לג22: "וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן" - הברכה קשורה לתנועה ויציאה ממקום למקום; בימינו היינו נותנים לו את משרד התיירות, או את משרד התחבורה.

לג23: " "" וּלְנַפְתָּלִי אָמַר--נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן, וּמָלֵא בִּרְכַּת ה'; יָם וְדָרוֹם, יְרָשָׁה" - הברכה קשורה להתפשטות וירושה של שטחים נוספים; בימינו היינו נותנים לו, אולי, את משרד ההתיישבות, הבינוי והשיכון.

לג24: "וּלְאָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר; יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ." - שבט אשר רצוי ומקובל על כל אחיו, לכן ראוי לתת לו את משרד הפנים, או את משרד התקשורת; השמן הוא סמל לשפע ועושר - אולי הוא צריך לקבל גם את משרד האוצר (גם הוא משרד שדורש שיתוף פעולה רחב עם כל בעלי-התפקידים האחרים, כידוע...).

ואולי אפשר ללמוד מכאן שיטת-משטר חדשה: אפשר לחלק את הארץ לאיזורים גיאוגרפיים (לפי נחלות השבטים, או בדרך אחרת) ולקבוע שכל איזור יהיה אחראי על בחירת שר מסויים, למשל: תושבי הגולן יהיו אחראיים על משרד הבריאות, תושבי הגליל - על משרד החוץ, וכו'... כל אזרח יצביע לשר שהאיזור שלו אחראי עליו; הממשלה תהיה מורכבת מכל השרים שנבחרו; לא יהיה ראש ממשלה - כל החלטה תתקבל בהצבעה בין השרים.

היתרון של שיטה זו - כל אזרח יוכל להשפיע, לא רק על המפלגה שתיבחר, אלא גם על תחום ספציפי שנוגע יותר לחיים האישיים שלו.

מאת:

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/jvtim