ביאור:ביאור משולב על מגילת איכה/א/א-י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א;

-אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד , הָעִיר רַבָּתִי עָם , הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם , שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס .

אמר ירמיהו הנביא והכהן הגדול : "איך נגזר על ירושלים ועל עמה להיות נידונין בגירושין ולספוד על עצמם ?!"

איכה , היכן שנידונו אדם וחוה שנשתלחו מגן עדן והספידם אדון עולם !

איכה , ענתה מידת הדין (להם , לישראל) וכן ענתה מפני הרבה חובות (שהרי חטאו לפני אביהם המלך) בזמן שבצעקה וברעדה נשתלחו (מירושלים) ולכן היא יושבת תמהה לבדה כגבר שיושב לבדו ומכתש סגור על בשרו !

והעיר שהיתה מלאה ומאוחדת באנשים ועמים רבים , התרוקנה מהם והיתה נדמית כאלמנה (שבעלה הלך למדינת הים ורוצה לשוב אליה) שמתגדלת בעמים (זרים) רבים וכשליט שמתגדל בשלום מלכותו , (העיר) שהיו מעלים לה מסים חזרה להיות שפלה והחזירה להם מסים בחביות (שעקב צערה הרב כבר לא אכפת לה מממונה) !

(פשט : איך ישבה ירושלים לבדה ?! העיר שהיתה מלאה בעמים רבים מאוחדים נהיתה כאישה שהופרדה מבעלה !!! כעת היא מלאה בעמים זרים רבים !!! העיר שהיתה שרת כל המדינות נשתעבדה !!!)

ב;

-בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ , אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ , כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים .

כאשר שלח משה רבינו מרגלים לעלות לארץ ישראל וישבו שם והוציאו שם רע על ארץ ישראל , אותו הלילה תשעה באב היה , וכאשר שמעו עם ישראל את הבשורה הרעה הזאת על ארץ ישראל נשאו קולם ובכו (באותו לילה) !

מיד התרגז השם יתברך עליהם וגזר שיהיה בזה הלילה בכי לדורות על חורבן בית המקדש (שנשרף בלילה שהרי בו החלו לבכות , בלילה מלשון ב.ל.ל - כל מי שבוכה בלילה זה בולל עוד משומעי קולו לבכות עימו) !

וכאשר נאמר בנבואה לירמיהו הנביא והכהן הגדול שירושלים תיחרב על ידי נבוכדנאצר הרשע אם לא יחזרו עם ישראל בתשובה , מיד נכנס לשליחותו והוכיח את עם ישראל וסירבו לתוכחתו ולא חזרו בתשובה , ולכן נכנס נבוכדנאצר הרשע והטיל מצור על ירושלים והחריב באש את בית המקדש בתשעה באב ובו בוכה כנסת ישראל (שתי בכיות על שתי בתי המקדש שנחרבו) ודמעות זולגות על לחיה (כי לא מפסיקה) ואין מי שימלמל תנחומים על ליבה , תנחומים על כל הטעויות שאהבו (ישראל) ללכת אחריהם , ולכן כל חבריה (כל איש ואישה מישראל) שרשעו בה הפכו להיות לה לאויבים !

(פשט : בוכה תמיד ואפילו בלילה על שתי בתי המקדש שנחרבו ! ולא די בכך שאוהביה לא מנחמים אותה על בכייתה אלא הם אף הפכו לשונאיה ובוגדים בה !!!)

ג;

-גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה , הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ , כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים .

הלכו שבט יהודה (הגברים והנשים כאחד , מארצם) בגלות מפני כובד המסים שהטילה עליה כשדים (בבל) ונהיתה ענייה ולא עמדה בתשלום המסים ובשעבוד הקשה ששיעבדו אותה ועל כך שהיו מענים יתומים ואלמנות ועל הרבה עבודה זרה שהיו עובדים (באחיהם הישראלים - שהיו שורפים את אחיהם באש בגיא בן הינם , שהיו קונים עבדים ושפחות שהיו אפילו מזרע ישראל ולא שחררום לחירות) !

ולכן אף הם (שבטי ישראל שפשעו כמו שבט יהודה) נמסרו ונשלטו ביד העמים !

וכנסת ישראל שהיה מקומה בשבט יהודה ישבה בתוך העמים ובכל מקום אליו גלתה לא מצאה מנוחה מהעבודה הקשה ששיעבדו אותה וכל מי שהיה רודף אותה היה מוצא אותה כאשר היתה מתחבאת ומסתתרת ועוסקת בתורה ומצוות (כדי לשוב להשם יתברך ולחזור בתשובה כפי שהיה עליה לעשות לפני גזירת הגלות הנוראה) מפני שהיתה דחוקה בין הגויים (ובין החטאים , העוונות והפשעים שעשתה , שהיו לה לחובות גדולים ורבים , כך שלא היה בידה לעכב את הגזירה שנגזירה שהרי כבר הוזהרה מפי הנביא ירמיהו) כך שלא היה לה לאן לברוח (ופורענות זו נקראת עד היום הזה בין המצרים) , וכאשר היו מוצאים אותה היו מזיקים לה !

(פשט : גלו יהודה וכל ישראל מפני שלא יכלו לשאת את עול השיעבוד שנעשה בהם עקב עוונותיהם הרבים !!! וגם לאחר שגלו לא מצאו מנוחה מפני השיעבוד הקשה ונרדפו תמיד !!! וכשרצו לחזור בתשובה ולהיגאל לא עלה בידם מאחר והחליטו כבר בעבר להמשיך לבגוד באביהם המלך !)

ד;

-דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד , כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין , כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים , בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת , וְהִיא מַר לָהּ .

כל זמן שהיתה ירושלים בנויה (ושלמה) סירבו ישראל לעלות לירושלים , להתראות לפני השם יתברך שלוש פעמים בשנה !

ועל חובותיהם של ישראל נחרבה ירושלים ונעשו השבילים של עיר ציון אבלים משאין אף אחד שנכנס בהם !

בזמן מועד - כל שעריה ממתינים ומחכים , וכהניה נאנחים על שבטלו הקורבנות , בתולותיה מצטערות וסופדות ביגון על שהפסיקו לצאת בחגיגות ובמחולות בט"ו באב שהוא יום האהבה וביום הכיפורים שחל בעשרה בתשרי , וגם ירושלים - מר לבה מאד !

(פשט : הדרכים המובילים אל עיר ציון מתאבלות כי אין אחד שבא בהם ! כל שערי ציון ממתינים לביאת ישראל ! הכהנים נשארו ללא עבודת הקורבנות והבתולות לא יצאו יותר במחולות ! ואף ירושלים מר לה מאד !!!)

ה;

-הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ , אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ , כִּי יְהוָה הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ , עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר .

היו כל אחד ממזיקיה נמנים עליה לראשים ואויביה היו יושבים בשלווה כי השם יתברך שבר וייסר אותה ביגונה על המרידות הרבים שמרדה בו , הקטנים שבה (שעוד לא הספיקו לגדול ולחטוא) הלכו בשבי לפני מזיקיהם !

(פשט : היו אויביה למנהיגיה , ישבו בשלווה , מאחר והשם יתברך ייסר אותה על עוונותיה הרבים ! הצדיקים שבה נשבו בשבי אויביהם !!!)

ו;

-וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ , הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים , לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה , וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף .

ויצא מירושלים כל זיווה והדרה אשר היו לה במלכותה שהוא הקדוש ברוך הוא , המלך הנורא !

היו שריה מסתובבים למצוא מאכל כאילים שמסתובבים במדבר ולא מצאו מקום מתאים לרעות בו והלכו תשושי כח כי רעבים הם ולא היה להם כח לברוח כדי להנצל לפני אויבם שרודף רק אחריהם מכל העולם (וגאולתם תהיה כאשר גואלם ירדוף רק אותם) !

(פשט : מלך מלכי המלכים עזב את ירושלים ולכן היא כבר לא מתייפה !!! יהודה וישראל עמיה הגולים , חסרי כח ותשושים , מתהלכים כמתים כדי לברוח מהאויבים הרשעים !!!)

ז;

-זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ , כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם , בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ .

ירושלים היתה זוכרת (בזמן גלותה) ימים קדומים (טובים ורעים) - שהיה אש בעריה ובמבצריה החזקים (בזמן שדוד כבשה) ונלחמה ושלטה בכל העולם , וזוכרת היא את כל העונג שהיה לה מאותם ימים קדומים וגם את ימי חורבנה הרעים וימי צערה הגדולים (הן בגלותה והן בעודה יחד עם בעלה) !

(ואפילו בעודה מנסה להזכר בימים הקדומים על ידי חזרה בתשובה ומעשים טובים) אויביה צחקו על הטוב שפסק ממנה (ואמרו מדוע כעת אתם מתהפכים מרשעים לצדיקים) ועל החוב שנפל על עמה בידי נבוכדנאצר הרשע שהזיק להם ואין מי שיסייע !

הם נהנו לראותה הולכת ניזוקה לשבייה !

(פשט : ירושלים , בזמן נפילתה בגלות , שבוייה ביד אויביה , גם בעודה נזכרת בימי נעוריה הטובים והרעים על ידי תשובה ומעשים טובים , ראו אותה אויביה וצחקו עליה שהרי מדוע החליטה פתאום לשנות את דרכיה ?!)

ח;

-חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם , עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה , כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ , גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר .

חוב גדול חייבת ירושלים (למלכה , המלך הנורא) !

לכן בגלותה המביישת כל העמים שהיו מכבדים אותה התנהגו אליה בזלזול , לעגו לה והכלימוה וגרמו לה להזיל דמעה כי ראו במפלתה , חרפתה ובושתה וידעו שזנתה ושכחה מבעלה ואת בריתו שכחה ולא קיימה , והיא נאנחת ונרתעת לאחור מפני הבושה !

(פשט : ירושלים בגדה בבעלה וזנתה , לכן כעת היא גולה !!! כל העמים שכיבודה כעת מזלזלים בה כי יודעים הם שזנתה !!! מעלימה היא פניה מהם באנחה מפני צערה !!!)

ט;

-טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ , לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ , וַתֵּרֶד פְּלָאִים , אֵין מְנַחֵם לָהּ , רְאֵה יְהוָה אֶת עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב .

בעודה חוטאת בשלווה , זונה תחת בעלה , טומאת דם הנידה הגיעה אף עד קצה בגדיה , חטאה לעיני כל , לא ניקתה ממנה את החוב שלה ולא זכרה מה שעתיד לקרות לה באחריתה אם תמשיך בדרכה הרעה ולכן ירדה פלאות מגדולתה ומלכותה , אף אחד לא ידע שירידה יכולה להיות כל כך גדולה !

נפלה והיתה פרושה מכל טוב ואין מי שימלמל תנחומים בשבילה !

ראה השם יתברך והיה מתבונן עליה , ראה איך התגדלו עליה אויביה והתפארו בעצמותם ולא הבינו שכל הרעה שבאה עליה היא לא בזכותם !

(פשט : חטאה ירושלים לעיני כל , זנתה בשלווה תחת בעלה מפני שלא זכרה את הברית שכרתה עם מלכה !!! ירדה מגדולתה מהרה , אין מנחם למכתה , אף אחד לא ציפה לכזאת מפלה !!! אויביה חשבו שהם הסיבה אך לא ידעו שמתבונן עליהם מי שסיבב הכל , המלך הנורא !!!)

י;

-יָדוֹ פָּרַשׂ , צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ , כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ , אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ .

הושיט נבוכדנאצר הרשע ידו , שלף חרבו , סיים והפסיק את כל הטוב והעונג שהיה לירושלים ! כעת אף כנסת ישראל יכולה לצעוק כי ראתה עמים נכרים עולים לבית המקדש , בהם אפילו עמים שאסור להם לבוא בקהל ולעלות לבית המקדש (שהרי הצטווינו מפי משה רבינו שאסור לתת לעמון ומואב לעלות בקהל שבא להתראות לפני השם) !

לא אל כסף וזהב באו העמים הזרים , אלא אל ספרי התורה , לשרפם , מפני שכתוב בהם על איסור עמון ומואב לעלות בקהל !

(פשט : נבוכדנאצר הרשע השמיד הכל !!! שרף את ספרי התורה , לקח את הכסף והזהב המוקדשים !!! העמים הזרים עלו לבית המקדש , בתוכם נמצאים אפילו עמון ומואב , וגם אדום , הדורות הצעירים , אלה שאסור להם לעלות עלו לקודש הקדשים !!!)