ביאור:בחירות ושיקולים אסטרטגיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


יש בוחרים, שתומכים ברשימת-מועמדים מסויימת וחושבים שהיא ראויה להיבחר לכנסת, ובכל-זאת מצביעים לרשימת-מועמדים אחרת, כי הם חוששים שהרשימה הטובה יותר לא תעבור את אחוז החסימה.

לפי חלק מהפירושים, שיקול כזה מהווה עבירה על איסור:

(שמות כג ב): "לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת"

אור החיים פירש פסוק זה על-פי הלכה מקובלת בדיני נפשות.

על-פי ההלכה (ראו למשל בתלמוד, סנהדרין ב., סנהדרין יז.), אם כל השופטים קובעים פה אחד שהנאשם חייב מיתה - אז הוא פטור מעונש. הטעם להלכה זו הוא מעבר להיקפו של מאמר זה, אך אולי אפשר להסביר בקצרה, שהפסיקה חייבת להתייחס לשני הצדדים, ואם אף שופט לא הציג את הצד החיובי, אז הפסיקה היא בעייתית ואינה תקפה.

לפי זה, אם השופט האחרון רואה שכל שאר השופטים דיברו לחובת הנאשם, והוא חושב שהנאשם חייב, הוא עלול להתפתות לטעון שהנאשם זכאי, בניגוד לדעתו האמיתית, כדי שהתוצאה תהיה על-פי דעתו. כך גם במצב ההפוך - אם כל השופטים דיברו לחובת הנאשם, והאחרון חושב שהנאשם זכאי, הוא עלול להתפתות לטעון שהנאשם חייב, כדי שהנאשם יזוכה.

ע"פ "אור החיים", שופט שעושה שיקול אסטרטגי מסוג זה עובר על " לא תהיה אחרי רבים לרעות ", כי הוא מביע דעה שהיא רעה בעיניו, רק בגלל השפעת הרוב. כל שופט חייב לפסוק על-פי דעתו האמיתית, ולא להתייחס לדעת הרוב.

לפי אותו עיקרון, גם בבחירות חייבים לבחור (אם בכלל) רק ברשימת-מועמדים שבאמת תומכים בה, ולא לעשות שיקולים אסטרטגיים. מי שחשב שרשימה מסויימת ראויה להיבחר, אבל העדיף להצביע לרשימה פחות טובה רק בגלל שחשש שהרשימה הטובה יותר לא תעבור את אחוז החסימה, עבר - לפי אור החיים - על " לא תהיה אחרי רבים לרעות ": הוא הלך אחרי הרבים, בניגוד לדעתו האמיתית.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-04-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-23-02-oh