ביאור:אריסטו והתנ"ך: בכוח ובפועל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מלכים א כ יא: "ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח"

כאן גלומה ההפרדה האריסטוטלית בין בכוח ובפועל (וראה – מטפיזיקה לאריסטו ספר ח'. מושגים אלה כה שגורים היום, אך הוא הראשון שניסחם ניסוח פילוסופי. כמו כן, מקבילים להם מושגיו: פוטנציאלי ואקטואלי; א-פריורי ואפוס-טריורי).

לעומת זאת, אצל אלוהים מה שבכוח הוא גם בפועל:

ישעיהו מו י: "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה"

ואמנם גם הנביא חוזה עתידות, אך וידוא דבריו יכול לעשות רק בזמן האקטואלי:

ירמיהו כח ט: "הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת"

ולנביא פורענות אין מבחן כלל, שהרי זו יכולה להתבטל באמצעות התשובה.

כך גם לדעת אריסטו, הדטרמניסטי מבחינות אחרות, אמירה הופכת לתקפה רק משעה שהיא מתרחשת ולא קודם לכן, אף כי הייתה כביכול פוטנציאלית קודם לכן.

וראה - זאב בכלר, פילוסופיית המדע של אריסטו, ת"א: משרד הבטחון, 1992.

בניגוד לדעה זו וכמו הפסוק מישעיה סברו חכמי היהדות, כי דברים מסוימים הוכנו ונקבעו כבר מששת ימי בראשית, אף כי התגשמו רק מאוחר יותר בהיסטוריה האנושית.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-05-27.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t09a20_1