ביאור:אצבע אלהים, סנה וסיני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

נאחד את שיטת בית שמאי, לפיה יש להתייחס לשבת שתבוא, ואת שיטת בית הלל, לפיה יש להתייחס לשבת שחלפה, וננסה לקשר בין הפרשות "שמות" ו"וארא":

"אצבע אלהים הוא" (שמות, ח', 15) - כך אומרים החרטומים לפרעה ביחס למכת כינים, אותה לא יכלו לבצע אף הם. ואותו ביטוי מופיע שוב במקרא (שמות, לא', 18; דברים, ט', 10) כמתאר את האופן שבו נכתבו לוחות הברית - ויש קשר בין הדברים. וקשר זה מתחיל כבר בסנה, כמו שנאמר שם - "ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה" (שמות, ג', 12). וישנו קשר מובן בין הסנה וסיני, תחילה לשוני, כפי שאנו רואים, ושנית ענייני - מה זה 'בוער ולא אוכל', כך זה - "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש" (אף על פי שבאליהו, מקביל אחר לסיני, נאמר - "לא באש ה'", אך גם כתוב זה יכול להיות מובן רק עם השואה למקורו). ונרחיב מעט על הסנה וסיני מבחינה לשונית: הראנו כבר ונראה עוד, אי"ה, כי העברית היא מקורה של הלשון האנגלית, וכאן תוכל האנגלית לעזור לנו למצוא את השורש העברי האבוד, שכן באנגלית שמש היא 'סאן', והיא בוערת ואינה כלה. מכאן גם השורש של המילה העברית-ארמית 'סנוורים', וכן 'סנסניו' אינם אלא כפות התמרים המצלים מפני השמש הקופחת. גם ארץ סין המקראית היא כנראה ארץ מדברית חמה, וזו המודרנית הרי נמצאת במזרח. כך גם מצוי מדבר צין, אף על פי שכביכול היינו צריכים לגזור אותו מצינה, קור, אלא שאחדות הניגודים, כבר ראינו זאת, היא מטבע הלשון. וגם שנאן, מלאך, אינו אלא ישות של אש, או אור, כמילה שרף (ואין המלאכים נחשים מעופפים, כפי שסבר אחד). וכן מצוי המדרש על השנאה, שאף היא בוערת ואינה כלה, יוקדת, וכן גם בהר סיני נאמר, כי ביום שניתנה התורה ירדה שנאה לעולם (ואף על פי שאלהים הוא אהבה, כך נראה, אלא שאולי שוב יש פה את אחדות הניגודים. וחוץ מזה שאלהים המקראי הוא איש מלחמה ונוקם לא פחות משהו אוהב). לבסוף, אי אפשר שלא להבחין בצליל ה-ס', שמבטא את האש החורכת, כמו שהוא מבטא את השנאה, כמו בלחש הנחש, אויב האנושות המיתולוגי. עד כאן מן הבחינה הלשונית. ונחזור לאצבע אלהים - כידוע יש 10 אצבעות, כך שכאן יש 10 מכות שבהן לקו מצרים ושם יש 10 הדברות שניתנו לישראל (ואפשר להזכיר גם את הביטוי 'לא עשו אותי באצבע' כהנגדה ללוחות אותן כן עשו באצבע, אף על פי שהוא מנוגד ככל הנראה יותר ללידה הטבעית ומקביל, אפשר לומר, ללידת החסידה, שבא לומר - לא נולדתי היום).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0208_2