ביאור:איכה א כא
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א כא.
אויביי יהיו כמוני
[עריכה](איכה א כא): "שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי, אֵין מְנַחֵם לִי; כָּל אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי, שָׂשׂוּ, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ; הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ, וְיִהְיוּ כָמוֹנִי."
העמים ה"ידידים" שלי שמעו כי נאנחה אני אבל לא ניחמו אותי ולא עזרו לי ; והעמים האויבים שלי, כששמעו את רעתי , אף ששו ושמחו על כל הצרות שאתה עשית לי; אבל אני יודעת שכל הצרות הן חלק מהתוכנית שלך, הבאת עליי את יום הפורענות שקראת והכרזת מראש; וגם העמים האחרים יהיו כמוני וייענשו כשיבוא יומם."
דקויות
[עריכה]שמעו - שמעו
[עריכה]הפסוק מתאר שני סוגי תגובות מצד העמים אשר שמעו על צרתה של ירושלים (ע"פ אבן עזרא) :
- "שמעו כי נאנחה אני, אין מנחם לי" - אלה העמים ה"ידידותיים", המאהבים שנזכרו בפסוק יט, שירושלים ציפתה שיעזרו לה בעת צרתה, אבל הם אפילו לא ניחמו אותה.
- "כל אויבי שמעו רעתי ששו" - אלה האויבים, שירושלים לא ציפתה מהם לשום דבר; והם לא רק שלא ניחמו, הם אף ששו ושמחו בגלוי על חורבנה.
מה משמעות המשפט ' כי אתה עשית '?
[עריכה]1. ירושלים כביכול מאשימה את ה' בצרתה: "אתה גרמת לי שהם שונאים אותי, שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם ומהתחתן בם; אם נתחתנתי בהם, היו מרחמים עלי ועל בני בנותיהם" ( רש"י ) . חוקי התורה, המבדילים ומרחיקים בין יהודים לגויים, גרמו לכך שהגויים שונאים אותנו ולא מרחמים עלינו בעת צרתנו.
2. ירושלים מודה, שהשמחה של הגויים היא חלק מהעונש שה' הביא עליה: "כי אתה שימחתם" (אבן עזרא) . ובסופו של דבר זה לטובתנו, כי ההשפלה מקצרת את העונש ומקרבת את רחמי ה', (משלי כד יח): "פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ"( פירוט ).
3. הגויים שמחים במיוחד על צרתי, כי הם מבינים שהצרה הזאת היא לא טבעית, אלא מעשה ידי ה': "שמחו על מפלתי, להיות כי ידעו שאתה עשית" (פלגי מים), "שמחו כשראו שהדין מצדו יתברך, וחשבו שעזב אותם לגמרי ולא ישוב עוד אליהם" (רמ"ד ואלי), אולם הם טועים: היה עליהם להבין, שאם ה' מעניש אפילו את עם ישראל שהם בניו, קל וחומר שיעניש גם את הגויים כשיבוא יומם.
מה משמעות המשפט ' ויהיו כמוני '?
[עריכה]1. יש אומרים, שירושלים כועסת על הגויים השמחים לאידה, ומבקשת שה' יביא עליהם את אותה צרה שבאה עליה: "הלואי והבאת עליהם יום המועד שקראת עלי, ויהיו כמוני ברעה" ( רש"י ) .
2. ויש אומרים להיפך, ירושלים אפילו בעת צרתה לא שואפת שיהיה רע לאויביה, אלא רק שיחזרו בתשובה ויעבדו את ה' כמוה; שיבוא אותו היום שעליו נאמר ב (צפניה ג ט): "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד". "ויהיו כמוני - לקרוא כולם בשם ה'" (פלגי מים) .
3. ולענ"ד אין כאן בקשה לכאן או לכאן, אלא אמירה: אני יודעת שגם הם יהיו כמוני כשיבוא יומם: "אם לבניו קפץ עליהם בדין הקשה בלי מיתוק, קל וחומר לאויביו" (רמ"ד ואלי) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אויביי יהיו כמוני
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2025-08-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/ei-01-21