ביאור:אורח חיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אורח חיים

בלשון ימינו, הביטוי "אורח חיים" משמעו "האופן שבו אדם בוחר לנהל את חייו".

בלשון התנ"ך, הביטוי "אורח חיים" בדרך-כלל מנוגד ל"מוות" או "שאול", ומשמעותו היא, כנראה, משמעותו היא, כנראה, "דרך שמובילה לחיים (ולא למוות)", "אופן התנהגות המאפשר לאדם לחיות חיים בריאים":

  • (תהלים טז יא): "כי לא תעזב נפשי לשאול , לא תתן חסידך לראות שחת . תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח"= תודיע לי באיזו דרך ללכת כדי לחיות חיים טובים.
  • (משלי ב יט): "כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה; כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים"= מי שבא אל אישה זרה, יתמכר לפיתוייה, ויהיה לו קשה מאד לחזור לדרך של חיים תקינים ובריאים ( פירוט ).
  • משלי ה ו: " "רגליה ירדות מות , שאול צעדיה יתמכו." "ארח חיים פן תפלס - נעו מעגלתיה לא תדע" " = האישה הזרה תמנע ממך לשקול את מעשיך בצורה שתביא אותך לחיים תקינים ( פירוט ).
  • (משלי י יז): "ארח לחיים שומר מוסר, ועוזב תוכחת מתעה"= מי שזוכר ומתייחס ברצינות לדברי מוסר ותוכחה שאומרים לו, יזכה ללכת בדרך של חיים טובים, ולא יתעה מהדרך.
  • (משלי טו כד): "ארח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה"= המשכיל מנהל חיים בריאים שכוללים התעלות והתקדמות תמידיים ( פירוט ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-22.


תגובות[עריכה]

מאת: אלדד

אורח חיים: כמשמעותו כן הוא, אם קוראים אותו כ-אורֵח.

האדם הוא אורח בחיים. אין לי מה להוסיף, רק לחשוב.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/orxxyim