באר היטב על יורה דעה רמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך יורה דעה רמג |

סעיף ב[עריכה]


(א) ואח"כ:    נתפשרו הקהל ונמלכו וכו' וכן הוא בתשובת מהר"מ.


(ב) מסים:    וה"ה מכל מיני מכסים. ש"ך. וכתב הרמב"ן דהא דאמרינן בש"ס שאמרו הע"ה נברח מכאן והניחם רבי לברוח היינו היכא שאין הרב יכול לכופן אבל אם היה יכול לכופן דין הוא לכופן דמאחר דשדי מלכא דמי כלילא נתחייבו כולם ליתן ואקרקפתא דגברי ואנכסייהו מנחא עכ"ל.


(ג) ואם:    החרימו ואפילו הכריחוהו וקבל החרם ה"ז כנודרין להרגין ולחרמין וכו' כן הוא בתשובת ר"מ אלשקר שם.


(ד) להתפרנס:    ואפילו הוא מלוה ברבית כללא דמילתא דלאו דוקא כדי חייו בצמצום אלא כל ת"ח העושה תורתו קבע ואינו מתבטל מלימודו כי אם לזון את בניו ובני ביתו ולפרנסם וללבשם ולכל הדברים הצריכים לאדם ואע"פ שהוא עשיר פטור מכל מסים וארנוניות כ"כ מהר"מ אלשקר בתשובה.

סעיף ז[עריכה]


(ה) שירצה:    כתב הב"י סוף סימן של"ד נראה דכשירצה גרסינן הרי"ש בפת"ח דהיינו שיבקש ממנו מחילה ואם ביקש ממנו איזה פעמים ולא נתרצה אפ"ה מתירין לו מאחר שעשה מה שמוטל עליו ואע"ג דבש"ס יומא משמע דלרבו הולך לשאול מחילה אפי' אלף פעמים עד שיתרצה לו היינו לענין שהוא צריך לפייסו אבל לא לענין שלא יתירו לו נדויו עד שיתפייס וע"ל סי' של"ד סמ"ז ועי' בתשו' מבי"ט כמה תשובת מדין המבייש את החכם.