אילת השחר (מלבי"ם)/פרק נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אילת השחר (מלבי"ם) · פרק נ· >>

כלל תקיב[עריכה]

שם "הויה" נקרא בו מצד שמהוה את הכל. ושם "אלקים" נקרא בו מצד הכוחות שגבל במדה ובגבול. ועל כן שם "הויה" רחמים ושם "אלקים" דין.

ושם "אלקים" שבא בכינוי אל ישראל מורה ההשגחה הפרטיית ביחוד (אחרי ס' קל, וסימן קנא). ולא נמצא שם "אלקים" בכינוי אל יחיד, רק אל נביא או מלך (ויקרא ס' רנח . אמור ס' לב)

כלל תקיג[עריכה]

חוקים הם הנמוסים הכוללים שאין להם טעם. וחוקי ה' כוללים לרוב מצות שבין אדם למקום. והמשפטים הם בין אדם לחברו ויש להם טעם.

וגם בא שם "חוקים" על המדרשות, מצד שדרושי תורה שבעל פה בנוים על כללי הלשון וחוקיהם . (שמיני סימן מ . אחרי ס' קלב, וסימן קלג, וסימן קלד, וסימן קלט, וסימן קמ, וסימן קמב . בהר ס' לה . בחקותי סימן ב)

וכן בא שם "חוקים" על חוקי הטבע הכוללים שגבל ה' בעולמו (קדושים סימן מז)

כלל תקיד[עריכה]

יש הבדל בין זכירה ובין פקידה; שהפקידה היא על ידי בקרת המעשים. ובזה משתתף עם הוראות אחרות שיש לפעל זה על החשבון ועל הפקדון ועל ההנחה במקום (אחרי סימן קמח).

כלל תקטו[עריכה]

הקדושה תאמר -- ( א ) על הפרישות מדברי חול, ( ב ) על ההתנשאות על דרכי הטבע והחומר (שמיני ס' קסח).

ויש בקדושה מדרגות רבות (קדושים ס' א[1], וסימן ק)

כלל תקטז[עריכה]

יש הבדל בין ירא שאחריו מלת "את", ובין ירא שאחריו מ"ם.    "ירא את" מתירא מהעצם עצמו, ו"ירא מן" מתירא מסבת העצם (קדושים סימן ד).

כלל תקיז[עריכה]

יש הבדל בין משפט ובין צדק. המשפט הוא כפי שורת הדין, והצדק ישקיף על הענין והנידון והנדונים וכפי צורך הזמן והמקום והיושר וכדומה (קדושים סימן כב).

וכשבא שם "צדק" לתאר שם "משפט" -- יכוין שהמשפט לא יהיה נלוז מן הצדק והאמת (קדושים ס' לט).

כלל תקיח[עריכה]

פעל עשק לדעת חז"ל עיקר הנחתו על התוספות והיתור. והונח על כובש שכר שכיר מצד שיאמר להשכי‏[2] שהכסף שרוצה בשכרו הוא יותר מן המגיע לו, ומזה נטה אהלו אל כל מיני כובשי שכר שכיר . (קדושים סי' כט).

כלל תקיט[עריכה]

יש הבדל בין "שכר" ובין "פעולה".

  • בשם "פעולה" ישקיף על פרטי המלאכות אשר פעל ועשה, ובשם "שכר" ישקיף על הרווח לבד.
  • או כגון ששכרו לזמן וישקיף לפי מה שהתנה עמו; האומן יקבל בעד הפעולה והשכיר לפי שכר הקצוב.
  • ויש עוד הבדל שה'שכר' מיוחס רק אל מי ששכרוהו, לא אל מה שפעל על ידי אמצעי. וה'פעולה' תתיחס גם במה שפעל על ידי אמצעי . (קדושים סימן ל)

כלל תקכ[עריכה]

שם "חרש" מובא תאומי על הבלתי שומע ועל המחריש (קדושים ס' לד).

וכן שם "עור" מובנו תאומי אל שתום העין ועל עור הלב. ונגד עור הלב בא פעול פקח. ולכן יפרט כמה פעמים לומר "עור עיניו" להוציא עורון הלב (קדושים סימן לה).

ושם "עור" כולל גם מעין אחת. וכן שם "פסח" -- גם על רגל אחד; אם לא בשמפרש "את עיני צדקיהו עור", "והוא פסח על שתי רגליו".

"והצולע" נשמטה יריכו והולך על צלע אחד. והפסח דולג. ושניהם יהיה גם מתולדה. אבל "נכה רגלים" דוקא על ידי הכאה (אמור סימן מז)

כלל תקכא[עריכה]

[ הוד והדר ]     ה'הדר' הוא היופי החצוני המיוחד לכל דבר שבו נהדר במינו, וה'הוד' הוא הענין הפנימי הצוריי המיפה את הדבר מצד צורתו (קדושים ס' לח, וסימן פ. ועיין אמור ס' קצו).

וגדר נשיאת פנים הוא שמיתר איזה פשע ורוע ענין שיש בו ומעביר עליו (קדושים סימן לז)

כלל תקכב[עריכה]

יש הבדל בפעל יכח בין אם בא אחריו שימוש הלמ"ד או מלת "עם" או מלת "את".

  • "יכח לפלוני" או "יכח עם פלוני" הוא ויכוח על פי דרכי השכל; ו"יכח עם פלוני" -- שניהם מתוכחים יחד ומחליפים דבריהם זה עם זה.
  • אבל "יכח את" הוא קרוב לענין מוסר, שמוכיחו על חטא פרטי שעשה

( קדושים סימן מג )

כלל תקכג[עריכה]

ויש הבדל בין מוסר ל-תוכחה.    המיסר כופה להמיוסר, אם בשוטים או בדברים, ובא מן הגדול א' להקטן, ונקשר לרוב עם העתיד. והמוכיח הוא לרוב בראיות, ובא לרוב על העבר (קדושים סימן מג)

כלל תקכד[עריכה]

[ נקם , נטר ]  "הנקמה" היא בפועל ו"הנטירה" היא בלב.

ויש הבדל בין [ נוטר לשומר ונוצר ] . שה'נוטר' היא רק בדברים הגיונים. (קדושים סימן מד)

כלל תקכה[עריכה]

[ שונא אויב צר ]

  • השנאה נעלמת
  • האויב איבתו גלויה ואינו מציר בפועל
  • והצר מציר בפועל

( קדושים ס' מב, וסימן מד . בחקותי ס' כד )

כלל תקכו[עריכה]

פעל ’אהב’ נקשר תמיד עם "את". ומה שכתוב "ואהבת לרעך כמוך" היינו שיאהב להגיע לחברו מה שרוצה להגיע לעצמו. שזה ההבדל בין מלת "את" -- שמורה על עצם הפעול, ובין הלמ"ד -- שמורה ההגעה אל הדבר (קדושים סימן מה)

כלל תקכז[עריכה]

פעל ’בקר’ בא על המעיין על הדבר לדעת טבעו ותכונתו.    ויש 'ביקור' הגיוני שהיו מבקרים את הנלקה בבית דין ומודיעים חטאו על ידי קריאה (קדושים ס' נד).

ולא יצדק 'ביקור' על הדרישה והחיפוש אם נמצא הדבר; רק על העיון בדבר הנמצא (תזריע ס' קלה).


  1. ^ נלע"ד דצ"ל 'קדושים סימן ב' -- ויקיעורך
  2. ^ כנראה שצריך להגיה כאן "להשכיר" - ויקיעורך