אילת השחר (מלבי"ם)/כלל רכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלת "לא" תתפרש פעמים שלילה ופעמים אזהרה. והיינו, במקום שהיה עולה על הדעת שהוא מצוה, יתפרש שהיא שלילה. כמו "לא יבדיל" פירושו אין צורך להבדיל, דהוה אמינא שמצוה להבדיל בחטאת העוף. וכמו שכתב הרמב"ם בשרשיו למניין המצוות . ( ויקרא ס' צ, ויקרא ס' שלג ).

וכן הציווי היא לפעמים רשות. ופליגי בזה ר' ישמעאל ורבי עקיבא (בסוטה דף ג) במה שכתוב "לה יטמא", "לעולם בהם תעבודו", "וקנא את אשתו".

ולכן שני מאמרים הבאים זה אחרי זה, שהאחד אזהרה והשני ציווי הסותר אל האזהרה -- אינו מצוה רק רשות. כמו "שלש שנים יהיה לכם ערלים..ובשנה החמישית תאכלו את פריו" . ( ויקרא ס' קלח )