איכה רבה ג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · איכה רבה · ג · יא · >>


יא.    [ עריכה ]

כי לא יזנח לעולם ה' כביכול לא שבק ולא שביק, כי אם הוגה ורחם כרוב חסדיו. אמר רבי שמעון בן לקיש: משהקדוש ברוך הוא מתיאש מן הצדיקים בעולם הזה, הוא חוזר ומרחם עליהם. הדא הוא דכתיב: כי אם הוגה ורחם וגו' כי לא ענה מלבו ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: בשני מקומות פעלו ישראל. באחד פעלו בפיהם ולא בלבם, ובאחד פעלו בלבם ולא פעלו בפיהם. ואלו הן: סיני ובבל. בסיני פעלו בפיהם ולא בלבם, הדא הוא דכתיב: (תהלים ע"ח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו וגו' בבבל פעלו בלבם ולא בפיהם, הדא הוא דכתיב: כי לא ענה מלבו. אמר הקדוש ברוך הוא: יבא פה שבסיני ויכפר על פה שבבבל, ויבא לב שבבבל ויכפר על לב שבסיני. אף על פי כן, ויגה בני איש, הביא עליהם איש צר ואויב, זה המן והגה את מכתן. ל לדכא תחת רגליו וגו' זה נבוכדנצר. שכתוב בו: (דניאל ב') די דיירין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך, והשלטך בכלהון אנת הוא ראשה די דהבא: