אחת, שתים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש, אַרְבַּע –
הִזְמִין אֵל לְךָ אִשָּׁה – בְּחַר-בָּהּ!
 
אַל תִּתְמַהְמָהּ, אַל תְּאַחֵר,
שֶׁמָּא יְקַדֶּמְךָ אַחֵר.
 
אַף אָנֹכִי דְּבַשׁ מָצָאתִי –
אַךְ-לֹא בָא אֶל-פִּי וּשְׂפָתִי.
 
שְׁתַּיִם הָיוּ לָאַלְמָנָה:
אַחַת שְׁחֹרָה וְאַחַת לְבָנָה.
 
לֹא עֲלָמוֹת – מַרְגָּלִיּוֹת,
פְּרֵדוֹת נָאוֹת וִיפֵיפִיּוֹת,
 
אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פְנֵיהֶן –
וַאֲנִי אָהַבְתִּי שְׁתֵּיהֶן.
 
אַךְ אֵין מַגִּיד, אַךְ אֵין פּוֹתֵר,
מִי מֵהֶן אָהַבְתִּי יוֹתֵר.
 
עָבְרָה עֵת, לֹא אֵדַע כַּמָּה,
וָאֶתְמַהְמָהּ, וָאֶתְמַהְמָהּ.
 
פִּתְאֹם בָּא הַשֵּׁד וַחֲטָפָן –
שֵׁד גְּדָל-בְּלֹרִית וְשֵׁד גְּדָל-שָׂפָם.
 
וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי, גֹּלֶם,
רַוָּק זָקֵן עַד הָעוֹלָם.
 
וּמִכָּאן לְכָל-הַנְּעָרִים
מוּסַר הַשְׂכֵּל וּמֵישָׁרִים:
 
אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹש, אַרְבַּע –
הִזְמִין אֵל לְךָ אִשָּׁה – בְּחַר-בָּהּ!
 
אַל תִּתְמַהְמָהּ, אַל תְּאַחֵר,
שֶׁמָּא יְקַדֶּמְךָ אַחֵר.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.