אודה שמך עליון

אודה שמך עליון
סוג:	זולת
תת-סוג:	זולת של גזרות[1]
מחבר:	ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח
אקרוסטיכון:	אלעזר הקטן בן יהודה חזק ואמץ
אוצר השירה:	א-1614
מנהגים
נאמרת למנהג וורמייזא בשבת חזון.[2]

סימן: אלעזר הקטן בן יהודה חזק ואמץ

אוֹדֶה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן / נִפְלָאוֹת הִפְלֵאתָה
בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ / כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ
גַּם אָרְכוּ לְנַפְשֵׁנוּ / הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ
   אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה ^{(תהלים מ, יח)} 

דִּבְרֵי הַוּוֹת הִתְיָעֲצוּ בְרֶשַׁע / חֵרְפוּנִי גוֹאֲלִי
הֵם נָטוּ עָלַי רָעָה / לְהַרְחִיקְךָ אֵלִי
וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן / אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי
   לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי ^{(תהלים צד, יז)} 

זָרִים קָמוּ לְהַשְׁמִיד / אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי
חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם / בָּרְחֹבֹת פָּרְשׂוּ מִכְמַרְתִּי
טָמְנוּ שַׁחַת רִשְׁתָּם / עִם לִבִּי דִבַּרְתִּי
   עֶזְרִי וּמָגִנִּי / בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי ^{(ע"פ תהלים כח, ז)} 

יַחַד נִתְקַבְּצוּ כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ / זָמְמוּ לִי בַצָּר
כָּל אוֹיְבֵינוּ לַאֲלָפִים / קְרָאנוּךָ מִמֵּצַר
לִבֵּנוּ חָלָל בְּקִרְבֵּנוּ / הֵן יָדְךָ לֹא תִקְצָר
   זָכַרְתִּי שִׁמְךָ יְיָ / הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר ^{(ע"פ תהלים קיט, נה, תהלים ס, יג)} 

מִצַּר תִּצְּרֵנוּ רָנֵּי פַלֵּט / הִרְאִיתָנוּ קָשָׁה
נֶחְשַׁבְנוּ כְצֹאן טִבְחָה / צְרַפְתָּנוּ לְהִנָּקְשָׁה
סָמַר בְּשָׂרֵנוּ / שְׁמַע קוֹל רְחִישָׁה וּלְחִישָׁה
   רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנוּ יְיָ לְעֶזְרָתֵנוּ חוּשָׁה ^{(ע"פ תהלים מ, יד)} 

עָשִׂיתָ פֶּלֶא הִבְהַלְתָּם / הוּפְרְדוּ קָמֶיךָ
פָּצוּ לַהֲרֹג וְלִשְׁלֹל / לוּלֵי רַחֲמֶיךָ
צָעַקְנוּ הוֹשִׁיעָה נָּא / וְהַט מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ
   עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ ^{(תהלים עט, ט)} 

קוֹל שָׁמַעְתָּ / מֵאָז אַתָּה אָבִינוּ
רְאֵה הֱרִיקוּנוּ בְכָל רִיק / הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ
שׂוֹנְאֵינוּ יִלְבְּשׁוּ כְלִמּוֹת / תּוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרֵינוּ
   נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ ^{(תהלים לג, כ)} 

תְּקַבְּצֵנוּ מִגָּלוּתֵנוּ / תְּסוֹכְכֵנוּ תִסְמֹךְ אֲדֹנָי
אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה / תַּכְנִיעַ זֵדוֹנַי
הָקֵם טִירַת נָוֶה / וְיֶחֱזוּ מְדָנַי
   עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ יְיָ ^{(ע"פ שמואל א ז, יב)} 

בְּנֵה בֵיתְךָ נוֹרָא / קַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ
יְהוֹדוּךָ הַכֹּל / תֶּחְבֹּשׁ מְזוֹרֵנוּ
חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ / וְנֹאמַר אַתָּה נִזְרֵנוּ
   וְעִמָּנוּ אֵל אֱלֹהֵינוּ לְעׇזְרָתֵנוּ ^{(ע"פ דברי הימים ב לב, ח)} 

אוֹיְבֵינוּ פְלִילִים / חֹשְׁבִים דַּאֲבוֹתֵינוּ
הָפֵר עֲצָתָם / תִּתְּנֵנוּ לְרַחֲמִים לִסְבִיבוֹתֵינוּ
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ / הַרְבֵּה טוֹבוֹתֵינוּ
   הֵן יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר ^{(ע"פ תהלים י, יד)}  / עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ

הערות

1. מפאת מבנהו פיוט זה זהה לפיוטי זולת אחרים שנתחברו על פרעות שונות. אבל תוכנו שונה, והוא הודאה על הגאולה מן המצור שכפה המלך אוטו הרביעי על עיר וורמייזא מ-ד' עד ז' באדר ד'תתקס"א (1201), בו השתתפו יהודי העיר ושאר התושבים בהגנתה, וניצחו.
2. בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים בשבת זו "אלהים באוזנינו שמענו".