אבן עזרא על שיר השירים ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על שיר השיריםפרק ב' • פסוק א' |
א • ג • ד • ה • ו • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שיר השירים ב', א':

אֲנִי֙ חֲבַצֶּ֣לֶת הַשָּׁר֔וֹן שׁוֹשַׁנַּ֖ת הָעֲמָקִֽים׃


הפעם הראשונה[עריכה]

"חבצלת" - יש אומרים שהוא ורד, ויש אומרים שהוא צמח אחר נכבד יש לו ריח טוב, ועינו כעין שחרות. "שושנת" - יש אומרים שהוא צמח לבן, ויש לו ריח טוב, והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש, ויתכן להיותו כן, יהיה פירושו מן שש, כי לעולם היא ששה עלים לבנים, גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה, ויהיה פירוש (שיר השירים ה יג): "שפתותיו שושנים" בריח, לא בעין.

הפעם השנית[עריכה]

"אני" - לכן אני עתה בחוץ כמו חבצלת השרון, ואין מריח.

הפעם השלישית[עריכה]

לכן אני עתה כמו חבצלת שהיא בשרון, שהיא מקום מישור, כל אדם ישיגנה, וכשושנה בעמק, רגל תרמסנה, ואני מתפחדה.