לדלג לתוכן

אבלה נפשי וחשך תארי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן: א"ב

אָבְלָה נַפְשִׁי וְחָשַׁךְ תָּאֳרִי
בֵּית תִּפְאַרְתִּי כְּנָשַׁף בּוֹ הָאֲרִי
גַּם פְּלֵיטָתִי אֲשֶׁר עָזְבוּ וּשְׁאֵרִי
דֹּעֲכוּ כְּהַיּוֹם בִּשְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי

הָאֵשׁ וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שְׁטָפוּנוּ בְּדָלְקָם
וּבָסְסוּ מִקְדָּשׁ וּבָזְזוּ חֶלְקָם
זִקְנֵי שְׁאֵרִית אֲשֶׁר פָּלְטוּ מִיּוֹם נָקָם
חֻבְּלוּ עַתָּה בְּיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם

טֹרְפוּ דַלַּת עַם הָאָרֶץ
יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה בְּמֶרֶץ
כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים פְּקֻדַּת מַרְגִּיז הָאָרֶץ
לֹהֲטוּ וְלֹא הָיָה בָם גּוֹדֵר גָּדֵר וְעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ

מָה אֲסַפֵּר וְאַנְחוֹתַי עֲצוּמוֹת
נָקְטָה נַפְשִׁי וּמַקְהֵלוֹתַי עֲגוּמוֹת
שְֹרִיגֵנוּ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִיקוֹד אֵשׁ לְתַעֲצוּמוֹת
עוֹד הֵם לֹא נִתְקַיְּמוּ וְנֻתָּשׁוּ בְּחֵמוֹת

פָּנֶיךָ עַד מָתַי מִמֶּנּוּ תַּסְתִּיר
צִוְחָתֵנוּ שְׁמַע וַאֲסִירֵינוּ תַּתִּיר
קָדוֹשׁ בִּיטָה כִּי אֵין בַּעֲדֵנוּ מַעְתִּיר
רְאֵה בְּדַלּוּתֵנוּ וְשִׁבְחֲךָ בְּפֶה נַכְתִּיר

שֻׁדַדְנוּ מִדּוֹר לְדוֹר וּמִקֵּץ לְקֵץ
שֹׁרֶשׁ צֶפַע מְעוֹפֵף אוֹתָנוּ עוֹקֵץ
תַּקִּיף לְמִשְׁפָּטֵנוּ הָעֵר וְהָקֵץ
תְּכַפֵּר לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְתֹאמַר קֵץ