קטגוריה:משלי כא כה
נוסח המקרא
תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות
תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת.
תַּאֲוַ֣ת עָצֵ֣ל תְּמִיתֶ֑נּוּ
כִּֽי־מֵאֲנ֖וּ יָדָ֣יו לַעֲשֽׂוֹת׃
תַּאֲוַ֣ת עָצֵ֣ל תְּמִיתֶ֑/נּוּ כִּֽי־מֵאֲנ֖וּ יָדָ֣י/ו לַ/עֲשֽׂוֹת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מאנו" - לא רצו.
מצודת דוד
"תאות" - התאווה שעצל מתאוה לנוח על משכבו היא תמית אותו, כי מאנו ידיו לעשות מלאכה להתפרנס בה, ומה א"כ אם כן יאכל? והרי הוא מת ברעב.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: התאווה שעצל מתאוה לנוח על משכבו היא תמית אותו, כי מאנו (לא רצו) ידיו לעשות מלאכה להתפרנס בה, ומה אם-כן יאכל? והרי הוא מת ברעב.
תרגום ויקיטקסט: התאווה של אדם עצל תישאר בלתי-ממומשת עד יום מותו, כי הוא ממאן (לא מוכן) לעשות את הפעולות הדרושות כדי להשיג את הדברים שהוא מתאווה להם -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא כה.
דקויות
איך התאוה של העצל ממיתה אותו?
1. באופן מילולי, התאוה לנוח גורמת למותו של העצל ברעב (מצודות).
2. על-דרך הדרש, "העצל מן התורה ומן המצוות... הולך אחרי תאוותו בהבלי העולם, שהם מצד המוות" (רמ"ד ואלי).
3. ולדעתי, המשמעות מושאלת: התאוה של העצל תישאר לא-ממומשת עד לאחר מותו של העצל, התאוה כביכול תקבור את העצל ותישאר בחיים אחריו, "ימות וישאר עם התאוה ההיא" (רלב"ג), כי אינו מוכן להתאמץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כא כה"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.