קטגוריה:חגי ב טז

<< · מ"ג חגי · ב · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶל־עֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶל־הַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים׃

מִדְהֲוֵיתוּן עָלִין לַעֲרֵימַת עַסְרִין וְהַוְיָא עַסְרָא עָלִין אַתּוּן לְמַעֲצַרְתָּא דְבָהּ חַמְשִׁין גַרְבִין דַחֲמַר וַהֲוָיָא עַסְרִין:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"מהיותם בא אל ערמת עשרים" - מהיות לכם מארה משולחת במעשיכם כאשר עד הנה שהיו מעמידים כרי הראוי למוד מתוכו כ' סאין ולא היה מוצא אלא עשרה

"בא אל היקב" - הוא בור שלפני הגת והיין יורד לתוכו

"לחשוף חמשים פורה" - לשאוב ממנו חמשים מדות שמודדין בהם יין בגיתות ושמם פורה

"לחשוף" - למלאות כמו לחשוף מים מגבא (ישעיהו ל) וכן חשפי שובל (שם טז)

"והיתה עשרים" - לא שנשתלחה ביין מארה יותר מן הדגן אלא שאדם טועה באומד מדת היקב לפי שהוא עמוק אבל הכרי עומד לפניו ובמשנת אבות דרבי נתן שנינו טעם למה לא אמר ביין מדה מועטת כמו שאמר בדגן כגון לחשוף עשרים וחמש פורה והיה עשרה למדך שהיין מדה יתירה לעולם וכשהיין לוקה סימן רע לעולם ולפי שהיין צריך להיות הרבה מנה בו מניין יותר