קטגוריה:ויקרא כד ז

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ד • פסוק ז' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה

המהדורה המנוקדת:

וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוָה.

המהדורה המוטעמת:

וְנָתַתָּ֥ עַל־הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה וְהָיְתָ֤ה לַלֶּ֙חֶם֙ לְאַזְכָּרָ֔ה אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/נָתַתָּ֥ עַל־הַֽ/מַּעֲרֶ֖כֶת לְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה וְ/הָיְתָ֤ה לַ/לֶּ֙חֶם֙ לְ/אַזְכָּרָ֔ה אִשֶּׁ֖ה לַֽ/יהוָֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְתִתֵּין עַל סִדְרָא לְבוֹנְתָא דָּכִיתָא וּתְהֵי לִלְחֵים לְאַדְכָרָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):	וְתִתֵּן עַל סִידוּרַיָא צְרִיד לְבוֹנְתָּא בְּרִירְתָּא וּתְהֵי לְלַחֲמָא לְאַדְכָּרָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ונתת על המערכת" - על כל אחת משתי המערכות היו שני בזיכי לבונה מלא קומץ לכל אחת

"והיתה" - הלבונה הזאת

"ללחם לאזכרה" - שאין מן הלחם לגבוה כלום אלא הלבונה נקטרת כשמסלקין אותו בכל שבת ושבת והיא לזכרון ללחם שעל ידה הוא נזכר למעלה כקומץ שהוא אזכרה למנחה

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ח] על כל אחת משתי המערכות. לא על מערכה אחת בלבד, דעל שניהם היה נותן, שכך דרשו בתורת כהנים; כתיב כאן "מערכת", וכתיב להלן (שמות מ', כ"ג) "ויערוך עליו ערך לחם הפנים", מה "ערך" דכתיב התם שתים מערכות, דכתיב (פסוק ו) "ושמת אותם שתים מערכת", אף כאן דכתיב "ונתת על המערכת", שעל כל אחת ואחת היה נותן. ומה שפירש כאן על כל אחת ואחת משתי המערכות היה נותן, הוא כרבנן בפרק שתי הלחם (מנחות דף צו.) דעל המערכת בעצמם היה נותן, ולא כאבא שאול דמתניתין (שם) וכרבי דברייתא בגמרא (שם צח.) ובתורת כהנים דהיה נותן הלבונה על השלחן, ודריש "על המערכת" בסמוך למערכת, כדכתיב (במדבר ב', כ') "ועליו מטה מנשה", אלא המקרא יש לפרש כפשוטו. ומה שאמר (רש"י) שהיה מלא קמץ לבונה, דכתיב "והיתה ללחם לאזכרה", וכתיב בפרשת ויקרא (ר' לעיל ב, ב) "וקמץ משם מלא קמצו והקטיר את אזכרתה", מה להלן מלא קמצו, אף כאן מלא קמצו (תו"כ כאן). ומזה הטעם גם כן היה נותן לשני בזיכין, ולא היה על הלחם בלא כלי, שצריך צירוף כלי עד שמצטרפין לקומץ:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת – עַל כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת הָיוּ שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה, מְלֹא קֹמֶץ לְכָל אַחַת.
וְהָיְתָה – הַלְּבוֹנָה הַזֹּאת.
לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה – שֶׁאֵין מִן הַלֶּחֶם לַגָּבוֹהַּ כְּלוּם, אֶלָּא הַלְּבוֹנָה נִקְטֶרֶת כְּשֶׁמְּסַלְּקִין אוֹתוֹ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. וְהִיא לְזִכָּרוֹן לַלֶּחֶם, שֶׁעַל יָדָהּ הוּא נִזְכָּר לְמַעְלָה; כַּקֹּמֶץ, שֶׁהוּא אַזְכָּרָה לַמִּנְחָה.

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ונתת על המערכת לבונה זכה. היו לחם הפנים ולבונה מעכבין זה את זה, כאתרוג עם הלולב או תכלת עם הלבן בזמן שהתכלת מצוי. והבן זה שלכך לא תמצא במנחת סוטה לבונה, וכן במנחת החוטא, הוא שכתוב (במדבר ה) לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה, לפי שמדת הדין מתוחה כנגדה. והיתה ללחם לאזכרה. לפי שלחם הפנים לא היה בו חלק לגבוה אך הלבונה שעליו, שבכל מערכה היו מקטרין הלבונה, ולכך אמרה תורה והיתה הלבונה ללחם לאזכרה, כי מתוך שמקטירים הלבונה שעל הלחם הלחם נזכר למעלה והברכה תחול בו ממנו למזונות העולם. ומזה תבין מה היתה סבת הברכה בלחם הפנים שכל מזונות שבעולם מתברכין בשבילו, והבן זה כי על כן היו י"ב חלות מסודרות על השלחן, ומשם הברכה באה כנגד י"ב מלאכים הסובבים כסא כבודו, ונקראים ארבע מחנות שכינה שמשם העולם מתברך לארבע רוחותיו והם עומדים ג' לכל רוח כענין ארבעה דגלים של מדבר, וכנגדם בכסא שלמה י"ב אריות, והיו בי"ב חלות אלו כ"ד עשרונים, והתעורר לזה.

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק יח (עריכה)

[ה] "ונתת על המערכת"-- יכול מערכה אחת? הריני דן: נאמר כאן "מערכת" ונאמר להלן "מערכת". מה "מערכת" האמור להלן תופס שתים מערכות, אף "מערכת" האמור כאן-- תופס שתים מערכות.

[ו] "לבונה זכה"-- שתהיה ברורה.

"והיתה ללחם"-- חובה ללחם.
"והיתה ללחם"-- מלמד שהיתה מעכבת ומפגלת ופוסלת את הלחם.
"והיתה ללחם"-- אינה על גבי לחם אלא נותנה לשני בזיכים שיש להם שוליים ונותנם על גבי השולחן כדי שלא יבצעו את הלחם.

[ז] "לאזכרה" -- ר' שמעון אומר נאמר כאן "אזכרה" ונאמר להלן (ויקרא ה, יב) "אזכרה". מה "אזכרה" אמורה להלן-- מלא הקומץ, אף כאן-- מלא הקומץ. מלמד שהיא טעונה שני קמצים, מלא הקומץ לסדר הזה ומלא הקומץ לסדר הזה.