קטגוריה:ויקרא ז טז
נוסח המקרא
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל.
וְאִם־נֶ֣דֶר ׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קׇרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת־זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃
וְ/אִם־נֶ֣דֶר׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קָרְבָּנ֔/וֹ בְּ/י֛וֹם הַקְרִיב֥/וֹ אֶת־זִבְח֖/וֹ יֵאָכֵ֑ל וּ/מִֽ/מָּחֳרָ֔ת וְ/הַ/נּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖/נּוּ יֵאָכֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם נִדְרָא אוֹ נְדַבְתָּא נִכְסַת קוּרְבָּנֵיהּ בְּיוֹמָא דִּיקָרֵיב יָת נִכְסְתֵיהּ יִתְאֲכִיל וּבְיוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וּדְיִשְׁתְּאַר מִנֵּיהּ יִתְאֲכִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִם נִדְרָא אוֹ נְדַבְתָּא נִכְסַת קוּרְבָּנֵיהּ בְּיוֹמָא דְיַקְרֵיב יַת נִכְסְתֵיהּ יִתְאֲכֵיל וּבְיוֹם מָחֳרָן וּמַה דְמִשְׁתַּיֵיר מִנֵּיהּ יִתְאֲכֵיל בְּפַנְיָא: |
רש"י
"וממחרת והנותר ממנו" - בראשון יאכל (ס"א והנותר ממנו יאכל) וי"ו זו יתירה היא ויש כמוה הרבה במקרא כגון ואלה בני צבעון ואיה וענה (בראשית לו) תת וקדש וצבא מרמס (דניאל ח, יג)
מפרשי רש"י
[יב] (ואם האכל יאכל כו') [וי"ו זו יתירה היא]. והרמב"ן פירש שהכתוב בא לומר שלא תאמר דמצוה לאוכלו בשני ימים, דכתיב "ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת", לכך אמר "והנותר" דרך מקרה, אבל לא שיהיה נותר בכוונה. וכתב שכן דרשו בתורת כהנים, דכך אמרינן; "ביום הקריבו את זבחו יאכל" מצוה לאכול ביום ראשון, יכול כולו, תלמוד לומר "וממחרת", יכול מצוה לאכול בשני ימים, תלמוד לומר "והנותר", אם הותיר הותיר. יכול אם הותיר כולו לב' ימים יהא פסול, תלמוד לומר "יאכל":
[יג] יכול אם יאכל ממנו בג' יפסול. ואין קשיא איך אפשר שיהיה נפסל למפרע, דהא זב וזבה סותרים למפרע אף על פי שהיו בחזקת היתר, הכי נמי אף על פי שהיה בחזקת כשרות יפסל למפרע, תלמוד לומר "המקריב אותו לא יחשב לו", 'בשעת הקרבה וכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ – בָּרִאשׁוֹן, יֵאָכֵל. וָ"ו זוֹ יְתֵרָה הִיא, וְיֵשׁ כָּמוֹהָ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא, כְּגוֹן "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה" (בראשית לו,כד); "תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" (דניאל ח,יג).
רשב"ם
ביום הקריבו: ביום שהקריב הוא כבר את זבחו יאכל לאחר הקרבה:
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק יב (עריכה)
[ו] "ואם נדר או נדבה זבח קרבנו" -- הרי זה בא ללמד על הנאכלים לשני ימים שנאכלים לשני ימים.
אין לי אלא שלמים; מנין לרבות את החגיגה?
- ארבה את החגיגה הבאה בזמנה. מנין
(חגיגה הבאה מחמת פסח)חגיגה הבאה תשלומין? שלמים הבאים בתוך המועד? שלמים הבאים לאחר המועד? - תלמוד לומר 'נדר' - "ואם נדר או נדבה".
[ז] מתוך שנאמר (דברים טז, ד) "ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" -- למד על חגיגת י"ד שנאכלת לשני ימים ולילה אחד.
- יכול ליום ולילה אחד?
- תלמוד לומר "ביום הראשון לבקר"-- הרי בקר שני אמור.
- או אינו אלא בקר ראשון [ו]מה אני מקיים חגיגה הנאכלים לשני ימים - חוץ מזו...
- תלמוד לומר 'נדר' - "ואם נדר או נדבה".
[ח] ומנין לרבות את התמורות ואת הולדות? תלמוד לומר "זבח".
מנין לרבות את בכור ואת המעשר? תלמוד לומר "קרבנו".
[ט] "ביום הקריבו את זבחו יֵאָכֵל וממחרת" -- אין לי אלא אכילתן לשני ימים; מנין שאף תחלת זביחתן לא יהיה אלא על מנת להאכל לשני ימים? תלמוד לומר (ויקרא י"ט, ה'-ו') "וכי תזבחו זבח שלמים ליהו-ה...ביום זבחכם יֵאָכֵל וממחרת" - שאין תלמוד לומר - אלא אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לזביחה; שאף תחלת זביחתן לא תהיה אלא על מנת להאכל לשני ימים.
[י] אין לי אלא שלמים; מנין לכל הנאכלים לשני ימים שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל לשני ימים? תלמוד לומר "וכי תזבחו זבח שלמים"-- לרבות כל הנאכלים לשני ימים שלא תהא תחלת זביחתן אלא על מנת להאכל לשני ימים.
[יא] "ביום הקריבו את זבחו יֵאָכֵל"-- מצוה לאכל ממנו ביום הראשון.
יכול ליום אחד? תלמוד לומר "וממחרת".
אי "ממחרת" יכול מצוה לאכלו לשני ימים? תלמוד לומר "והנותר" -- אם הותיר, הותיר.
[יב] אי "והנותר", יכול אם הותירו כולו יהיה פסול? תלמוד לומר "..יֵאָכֵל"-- ואפילו כולו.
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- במדבר יח יח (15 דפים)
ו
דפים בקטגוריה "ויקרא ז טז"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.