קטגוריה:איוב ג ח
נוסח המקרא
יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן
יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי יוֹם הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן.
יִקְּבֻ֥הוּ אֹֽרְﬞרֵי־י֑וֹם
הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃
יִקְּבֻ֥/הוּ אֹרְרֵי־י֑וֹם הָ֝/עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"אוררי יום" - המקללים את ימיהם לפי שהם מכוונים לקלל קללה מתוך צערם
"העתידים עורר לויתן" - להיות ערירים במחברתם ליחד ליווי שלהם מחברת איש ואשתו מאין בנים ובגמ' ירושלמי ראיתי עורר לויתן לקונן על ליווי שלהם כשימות כמו לא יערער על מתומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יקבהו" - ענין קללה כמו לכה קבה לי (במדבר כב)
"העתידים" - המוכנים כמו להיות עתידים ליום הזה (אסתר ג)
"עורר" - מלשון התעוררות
"לויתן" - ענין אבלות ובירושלמי לא תעורר אשה לויתה במועד (מועד קטן פרק משקין)
מצודת דוד
"יקבהו וגו'" - הספדנים המאררים בהספדם את יום מיתת המת אשר יספדוהו ומוכנים המה לעורר אבלות ולמדו לשונם לארר ולקלל המה יקבוהו את הלילה ההואמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יקבוהו אוררי". הקללה עצמה נקרא אירור, ופרישת הקללה על העצם המקולל בא בלשון נקבה מענין פרישה, ומשתתף עם נקבה שכרך עלי, שפורש ומבאר דבריו היטב:
"ערר". פעל נגזר משם ערירי:
"ולויתן" מענין חיבור, כמו הפעם ילוה אישי אלי, והכינוי מוסב על חבור האיש והאשה לזווג, או שבא על חבור היום והלילה, שאוררי יום יקבו גם הלילה שחבור היום והלילה העתידים יהיה ערירי שלא יוליד תולדות, ור"ל במליצה על המתחבר ומזדווג בהם שיהיה ערירי:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב ג ח"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.