תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אסי חבירו דר' אמי
ר' אסי חבירו דר' אמי[עריכה]
(ובירושלמי נקרא ר' יסא-ייסא-יסה).
על ר' אסי זה מצינו בפירוש כשהיה בבבל הכיר את שמואל כעירובין פ"ו ה"ח ושקלים פ"ב ה"ד א"ר יסה עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל, וכן מצינו ב"מ מג. ר' אסי אמר רב יהודה וזה היה כשהיה בבבל והיה בימי עלומיו. וכן מצינו ר' אסי אמר רבה בר ירמיה (תלמידו דרב ושמואל). והיה קטן מר"ה כמו"ק כה. כשהובא ארונו של ר"ה לא"י אמרו ר' אמי ור' אסי כי הוינן התם לא הוה לן לדלויי רישין מיניה.
ובירושלמי ברכות פ"ב ה"ח יסופר כשבא ר' יסא לא"י רצה לרחוץ בחמי טבריא ופגע בו לץ אחד והכהו על צוארו ואמר בדרך שחוק שעדיין צוארו רפה וצריך לחזק אותו, ובסוף נתפס הלץ ללסטים ונתנו עול על צוארו וכשיצא ר' אסי ממרחץ פגע באותו הלץ א"ל ארור המזל שלך ולא כתיב ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם.
ובקידושין לא: יסופר הסיבה שעלה לא"י שהיה לו אם זקנה אמרה לו בעינא גברא דשפיר כוותך (שהיתה מטורפת) שבקה והלך לא"י שמע דקאזליה אבתריה אתא קמיה דר' יוחנן (ובל"ס היה בינתיים משך זמן כמה שנים שבתוך כך למד לפני ר' חנינא ושאר רבותיו עד שבא לפני ר' יוחנן אבל באגדה יסופר זה ביחד אך המקרים שהיו לבסוף), ושאלו אם מותר לו לצאת (ור' יוחנן סבר שדעתו לחזור לבבל) א"ל המקום יחזירך לשלום אתא לקמיה דר"א א"ל דלמא כועס עלי ר"י - אדהכי והכי (לאחר שיצא מא"י) שמע לארונה דקאתי אמר אי ידעי לא נפקי. ובירושלמי ברכות פ"ג ה"א יסופר המעשה שר' יסא שמע שאתת אימיה לבוצרה ושאל לר"י, א"ל אם מפני סכנת דרכים צא, אי משום כיבוד אם איני יודע וכו'.
ובסוכה פ"ג ה"ד ר' יסא כד סלק להכא וכו', וכן בסוף ערלה אמר לר"י אלו לא סלקית לא"י אלא לשמוע דבר זה די.
וכתבירו ר' אמי קיבל מר' חנינא כדמצינו ר"א אסי א"ר חנינא סנהדרין מג:, מנחות נ:, ובגיטין לט: א"ר חנינא א"ר אסי צ"ל להיפוך כגרסת הרי"ף. ר' אסי אריב"ל ברכות כט:, יבמות כח:, משמיה דריב"ל שבת כה:, חולין צח., ברכות פ"ג ה"ד, נזיר פ"ו ה"ט.
ר' אסי א"ר ינאי נדה יב..
וכן אמר ר' אסי א"ר מני קידושין יג., ב"ב נט:, חולין כא., קידושין פ"א ה"ג. והחכם שפ"ר בח"ב צד 436 יאמר שזה ר' אסי שאמר בשם ר' מני הוא ר' יוסי בר' בון והוא היה המסדר הירושלמי וכל דבריו טעות הם ולא עיין בכל המקומות שהוא ר' אסי חבירו דר' אמי ור' מני הוא הראשון שהיה בזמן ר' יוחנן כמבואר בערכו.
וכן אמר בשם ר' מנא בר תנחום כתרומות פ"ה ה"ד, עירובין פ"ו ה"ג, וב"ק קיב: אמר רב אשי א"ר שבתאי צ"ל ר' אסי וכן הוא ברי"ף והרא"ש והדק"ס וכן הוא בירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט.
אבל רבו המובהק אשר ישב כל ימיו לפני היה ר' יוחנן, כדמצינו יתיב ר' אסי קמיה דר"י פסחים קו., ובחולין נה: אמר לר"י למדתנו רבינו, ובשבת מה: אמרו בפירוש ר' אסי תלמידו דר' יוחנן, ובחגיגה יג. א"ל ר' אלעזר ר' יוחנן רבך, וקרא לר"י מר כגיטין לז., ב"ב קל:, בעי מר"י גיטין עד:, קידושין סב., ב"מ עג., ע"ז נח:, מעילה ז..
ר' אסי אר"י שבת כ. מד. מז. קכה., עירובין יב. יב:, פסחים כד: עה:, יומא כד: כז: פס:, ביצה לה: לז:, ר"ה יב:, תענית ד: כט:, חגיגה כב:, מו"ק ג: ו. י. יג:, יבמות סז: פב: ק:, כתובות פה., נדרים פב:, גיטין כג: נ: עח:, קידושין יג. לט. ס., ב"מ עב:, ב"ב ג. ח. נה. פד:, סנהדרין מא:, מכות יט:, ע"ז נח:, חולין קג:.
ור"י קרי ליה דרדקי כשבת קמה:, והיה משמש לר"י ככתובות סב. וכן יספר הלכה למעשה מה שאירע קמיה דר"י כיבמות סה: קא:, ובירושלמי אמר בשם ר"י בכמה מקומות.
והיה חביב מאוד בעיני רבו עד שיסופר בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג שאחד בא לפני ר' יוחנן וסיפר לו חלום שראה הרקיע נופל ואחד מן תלמידיו הסמיכה שלא תפול והעביר לפניו כל תלמידיו והכיר את ר' אסי. (וזה כעין מליצה שהוא היה מעיקרי תלמידיו). ובכתובות יז: כשנסמכו ר' אמי ור' אסי שרו להו הכי כל מן דין סמוכו לנא. ונתגדל כ"כ עד שנעשה לתלמיד חבר לר' יוחנן. כי ביבמות צו: כשבאו ר' אמי ור' אסי לפייס את ר' יוחנן עבור ר' אלעזר כעס עליהם ואמר חברותא נמי. וזה היה בשנים הראשונות שישבו לפניו. ובמעילה ו: מצינו שא"ל ר' אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה, ור"ז קראו אז רבי ולא כעס עליו, והלשון הזה אך מתלמיד חבר ולא מתלמיד לרבו.
וכן אמר בשם ר"ל כשבת מה. סג., חולין צח., בכורות כה..
וביומא מג: ר"א אסי כי הוו בה ר"י ור"ל בפרה לא מסקי וכו'.
חבריו[עריכה]
הריש והראשון היה ר' אמי למדו יחד כברכות ח., שבת י., ונסמכו יחד. ולשניהם קראו כהני דארעא דישראל, וגם בהיותם בבבל היו יחד, ונתמנו לדייני א"י ביחד ותמיד מצינו אותם ביחד כאשר כבר הארכתי בערך ר' אמי.
ר' אבא כגיטין פ"ב ה"ו אתא עובדא קומי ר' אמי - א"ל ר' אבא - א"ר אסי אילוליא ר' בא כבר היינו באין להתיר א"א. וכשבת מה: שניהם איקלעו לבי ר' אבא דמן חיפא.
ר' אבא בר ממל היה גדול ממנו כדמצינו חולין קכט. שאמר ר' אסי לר"ז אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לר' אבא בר ממל ואמר לי וכו'.
ר' אבא בר זבדא היה גדול מר' אסי כר"ה פ"ב ה"ה, סנהדרין פ"א ה"ב ר' אבא ב"ז פתח ור' חייא (בר אבא) ור' אסי ור' אמי חתמין.
ר' אבהו כדמובא בערך ר' אמי, וביבמות סה: ר' אחא בר חנינא א"ר אבהו א"ר אסי וכן צ"ל שם קא. ובל"ס היה ר' אסי קשיש הרבה מר' אבהו אבל שניהם היו תלמידי דר' יוחנן.
ר' אלעזר אף שמצינו ברכות כז: ר' אסי אר"א וכן צ"ל נדה סג. (ושם בטעות רב אשי וצ"ל ר' אסי), אבל היו חברים כברכות טז. שר' אמי ור' אסי קא קטרין לו חופה. ובקידושין א"ל ר"א לר' אסי.
ובחגיגה יג. א"ל ר' אסי לר"א תא אגמרך מעשה מרכבה א"ל אי זכאי גמירתא מר' יוחנן רבך. (ומה שקראו רבך ולא רבן זה יען שר"י למד לרב אסי מעשה מרכבה ור' אלעזר לא רצה שא"ל לא קשאי עדיין).
ובחולין קג. בעי מיניה ר"א מר' אסי, ואמרי שם שר"א לא הוצרך לשאול מר' אסי אך ר' אסי גמריה איעקר ליה ואתא ר"א לאדכוריה וא"ל ר' אלעזר, מופת הדור לא זימנין סגיאין אמרת קמיה דר"י וכו', ובעירובין מז., בכורות ג. ר"א לא על לבי מדרשא אשכחיה לר' אסי וכו'.
זעירי בר חמא היה אישפזיכניה כיומא עח..
ר' חייא בר אבא, היו תמיד ביחד כעירובין סה: ששניהם איקלעו לההוא פונדק, ובחולין מט. איקלעו לאתריה דר' מלוך. ומו"ק י. יג: שניהם אמרו משמיה דחזקיה ור"י. ובעירובין לב: ישבו ביחד, וביבמות כה: א"ל ר' אסי הכי אמר ריב"ל, וביומא עג. ארחב"א, ור' אמי ור' אסי אהדרינהו לאפייהו. ובחגיגה פ"א ה"ז ששלח ר"י נשיאה את שלשתן לעבור בכל ערי ישראל לתקן להן סופרין. ובר"ה פ"ב ה"ה ראב"ז פתח ור"ח (בר אבא) ור' אמי ור' אסי חתמין. ובעירובין פ"ו ה"ד ר' חייא ור' אמי ור' אסי סלקון לחמתא דגדר ושאלון לר' חייא בר יוסף - שמע ר' יוחנן ואמר יפה עשיתם. ובשבת לב: חולק רחב"א ור' אסי (ושם ר' יוסי וצ"ל ר' אסי). ובכלאים פ"א סה"א ר' יסא ור"ח בר ווא אשכחון כתיב אפנקסיה דר' הלל בר ר' אלם.
ר' חייא בר אבין, בסוכה לה. חולק עם ר' אסי.
ר' חנינא (חברון דרבנן) בזמנו כמו"ק כה..
ר' חנינא בר יוסף עירובין סה: חולק עם ר' אסי אך היה זקן מר' אסי.
ר' יוסי בר' חנינא ב"ק מב: א"ר הא מלתא מפי דגברא רבה שמיע לי ומנו ריבר"ח.
ר' יעקב בר אידי כדמובא בערך ר' אמי.
ר' יצחק נפחא היה גדול מר' אסי כב"ק ס: שישב קמיה וקראו מר.
ר' מלוך, ר' אסי ורחב"א ור"ז איקלעו לגביה ושאלוהו אי אמר הלכה וכו' חולין מט..
רבה בר רב נתן חבירו כעירובין לב:.
ר' שילא איש כפר תמרתא, במגילה טז. א"ר אסי דרש ר' שילא וכו'.
רב שמואל בר רב יצחק עם ר' אסי ברכות פ"ב סה"א, ור' אסי אמר בשמו כתמיד לא:.
תלמידיו ואומרי מאמריו[עריכה]
ר' אבא בר ביזנא בשמו ב"ק פ"ה ה"ז.
ר' אבין, בקידושין מד. ר' אסי שאל לר' זירא אם ר' אבין בר סמכא הוא.
ר' אושעיא בעי מר' אסי מנחות ג:, אמר ר' אסי שבת יח..
ר' אחא בשמו ברכות פ"ד ה"ד, בכורים פ"א ה"ג.
ר' אחא בר עויא יתיב קמיה דר' אסי ב"ב נו., א"ר אסי פסחים כד:, חולין נ:.
ר' אחא בר חנינא א"ר אסי שבת מה:, סנהדרין מא:.
ר' אחי היה ממונה על גיטין בימיו כגיטין ה:.
ר' אילא בשם ר' יסא גיטין פ"א ה"ד, ומו"ק כה. משמע שהיה כתבר לר' אסי.
אשיאן בר יקים שאל לר' יסא יבמות פי"א ה"ז.
ר' ביבי א"ר אסי שבת יד., שבועות ו:, מכות יט: כא:, ור' אמי ור' אסי איקלעו לגביה כשבת עד..
בר הדיא בעי לאתוי גיטא - אתא לקמיה דר' אמי ור' אסי גיטין ה:.
ר' ברכיה בשמו ב"ר ספע"ז, ובאיכ"ר פ"ד-יח ר' חלפו בר זביד ור' ברכיה בשם ר' איסי.
גמליאל זוגא שאל לר' יסא ירושלמי סוף תרומות והוא ר' אסי כשבת רפ"ב.
ר' זירא, כי סליק ר"ז אשכחיה לר' אסי גיטין עד., קידושין ד:, חולין עה:, בעי מר' אסי שבת עא. קל: וכן נדה נד: א"ל ר"ז לר' אסי זימנין סגיאין בעא מינך וכו'. וב"ב פד: א"ל ר"ז שמא לא שמע רבי וכו'. ובחולין ו. קראו ר"ז מר. ובירושלמי שבת פ"א ה"ב, קידושין פ"א ה"ז-טז: א"ל ר"ז לר' יסא חכים רבי לבר פדא? ופסחים קו. יתיב ר"ז קמיה, ובע"ז טז: ר"ז א"ר אסי, אבל מצינו חולין קז: כי סליק ר"ז אשכחיה לר' אמי ור' אסי - אמר תרי גברי רברבי כוותייכו ליטעו בדרב ושמואל? ובע"ז טז: א"ל ר' זירא לר' אסי ולא סבר לה מר וכו' א"ל ר' אסי פתיא אוכמא מינאי ומינך תסתיים שמעתא. ומזה אנו רואים כשבא ר"ז לא"י היה כבר גדול הדור אבל יען שר' אסי ישב כל ימיו לפני ר"י ועוד קיבל מרבותיו דר"י, ור"ז היה תלמידו דר' יהודה בבבל לכן נחשב כתלמיד חבר לר' אסי.
ר' חייא בר גמדא אר' אסי מגילה לא:.
ר' חיננא בשמו. תמיד לא:.
רב חנינא סבא א"ר אסי פסחים עה..
רב יהודה בר שילא א"ר אסי אר"י שבת מד. קכו. קמב:, יבמות פב:. זבחים כב., ובנדה סג. ר"י בר שילא אמר רב אשי אר"א צ"ל ר' אסי.
רב יהודה בר שמואל א"ר אסי יבמות פב:.
רב יהושע בריה דרב אידי איקלא לבי ר' אסי תענית יב: אך הוא ט"ס וצ"ל לבי רב אשי.
רב יוסף א"ר אסי שבת קכה:.
ר' יעקב א"ר אסי קידושין יג..
ר' יעקב בר אחא א) א"ר אסי תענית כז:, מו"ק כז., זבחים קטז:, ובסוף פתיחתא דאיכה-לג.
ר' יעקב בר זבדי בעי לפני ר' יוסי פסחים פ"ה ה"ד, הקשה קומי ברכות פ"ב רה"ו.
רבי יעקב בו סוסיי קומי ר' יוסי פסחים פ"ד רה"ט.
ר' יעקב דרומאי אמר קומי ר' יסא שבת פ"י ה"ה, אמר בשמו מע"ש פ"ג ה"ד, יבמות רפ"א-ג..
ר' ירמיה בעי מר' אסי גיטין מד., חולין כא..
רב משרשיה בריה דרב אמי אמר לר' אסי אסברא לך קידושין ס. ונראה שצ"ל להיפוך.
נחמיה חתניה דבי נשיאה אמר אנא חזיתיה לר' אמי ור' אסי דמטו עורקמא דמיא וכו' יומא עח..
רב נחמן. בעירובין לב: יתיב ר' חייא בר אבא ור' אסי בר רב נתן ויתיב רב נחמן גבייהו, וזה ידוע כשהיה ר' אסי בא"י עדיין לא נולד ר"נ או שהיה ילד קטן כי ר' אסי עלה לא"י בימי רב שקיבול עוד מר' חנינא כמבואר לעיל, ור"נ לא היה בא"י, לכן א"א לומר כדעת הגאון בעל דורות הראשונים ח"ב צד רלט בהערה קבב שזה היה קודם שעלה ר' אסי לא"י.
אבל קרוב מאוד לומר שחזר ר' אסי לבבל לזמן קצר כתבירו ר' אמי ור"א ואז ישבו יחד. וכן מצינו שבת קיט. שאמר ר"נ (בר יצחק הוא ט"ס) אילו איקלע ר' אמי ור' אסי מי לא וכו'. והלשון משמע שהכיר אותם. ויותר נראה שצ"ל ויתיב ר"נ בר כהן גבייהו וזה היה בא"י (כי ר"נ בר כהן היה ירושלמי ככתובות קה:) וכן מצינו חולין ח: אר"נ בר כהן (לגרסת שיטה מקובצת ודק"ס) א"ר אסי אני ראיתי את ר"י שאכל משחיטת כותי.
ר"נ בר יצחק א"ר אסי חולין ה:.
ר' סימון בשמו יבמות פ"א ה"ו.
רב עוירא דרש משמיה ברכות כ:, פסחים קיט:, גיטין ז., סוטה ד:, חולין פד:.
ר' פדת (בנו של ר' אלעזר) היה אמורא שלו כמפורש מגילה פ"ד סה"ד.
ר' פנחם בשם ר' אסי יבמות פי"א סה"ב.
רבה בריה דרבר"ה א"ר אסי חולין עו..
רבה א"ר אסי שבת קלה., חולין עו. לגרסת דק"ס.
רבב"ח אמר הוה קאימנא קמיה דר' אמי ור' אסי חולין קו..
ר' שבתי ור' חסידא אעלון עובדא קומי ר' יסא נזיר ספ"ב.
שמותא בר' חנינא, מו"ק פ"א ה"ח, ר' יסא הורי לו.
ר' תנחום א"ר אסי ברכות כט:.
ר' תנחום בר מרי בשמו כתובות פ"ח ה"י.
ממעשיו הפרטים מצינו שמלאכתו היתה שהיה עושה בגדי פשתן כדמוכח כלאים פ"ג ה"ג. והיה עסקן לידע הטבעיות כויק"ר רפי"ט. שלקח אפרוחין דעורב ושם אותם בקדרה וסתם הקדירה ג' ימים ואח"כ פתח ומצא שמצאתיהן נבראו יתושין ומזה התפרנסו, וקרא עליהן הפסוק מי יכין לעורב צידו.
ובכלאים פ"ט ה"ג שר' אסי צם שמונים יום לראות את ר"ח רבה לסוף חזי ליה וכהו עיניו.
ובשבת קיט. שהוא ור' אמי הוו כמתפי ועיילי לכבוד שבת. וכבר בארנו באריכות בערך ר' אמי שהיו שניהם שוין בחכמה ושניהם היו דייני דא"י וכשנפטר ר"י ור"א היו שניהם גדולי הדור. ובאמת מצינו שהיה לו אמורא להשמיע תורתו לרבים כמגילה פ"ד סה"י שר' פדת היה אמורא שלו, אבל ר' אסי לא רצה לקבל עליו עול הרבנות כדמובא בתנחומא הישן משפטים אך בשעת פטירתו התחרט ע"ז והיה בוכה.
ולכן מצינו באגרת דרש"ג ח"ג פ"ד שאחרי ר' יוחנן מלך ר' אמי, ולא הזכיר את ר' אסי.
וכפי הנראה שר' אסי נפטר קודם ר' אמי, כי ר' אסי מצינו שנפטר בטבריא כירושלמי ע"ז פ"ג ה"א כך דמך ר' יסא נפל קיסטולין דטבריא, אבל ר' אמי בסוף ימיו הלך עם ישיבתו לקיסרין תחת כנפי ר' אבהו, ור' יהודה נשיאה ב' נשאר בטבריא וזה שאמרו ר"ה כ. שלח ליה רי"נ לר' אמי הוו יודעין שכל ימיו של ר' יוחנן היה מלמדנו וכו'. וכן ביצה כז. שר"י נשיאה שלח ההוא בוכרא לקמיה דר' אמי, ור' אסי לא נזכר שם.
וכן נזכר פטירתו מו"ק כה: כשמת ר' אסי איעקרו כל אילניא. וברכות פ"ג ה"א-כ: שר' חייא בר אבא קיבל אבילותא כשנפטר ר' יסא, ואעפ"כ אכל בשר ושתה יין שלא נהג אנינות. (ואפשר יען שהיה חבירו. והוא סובר מו"ק כה: שאפילו רבו שלמדו חכמה אינו יושב עליו אלא יום אחד). ולכן הורה לנעול בו ביום כמו"ק פ"ג ה"ז, ולאחר פטירתו עיילו רבנן לנקטינהו לשמעתיה כקידושין יג..