שמות רבה א ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · א · ל · >>

ל.    [ עריכה ]

וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְגוֹ' רבי יהודה אומר בן עשרים שנה היה משה באותה שעה אמרו לו עדין אין אתה ראוי להיות שר ושופט עלינו לפי שבן ארבעים שנה לבינה ורבי נחמיה אמר בן ארבעים שנה היה אמרו לו ודאי שאתה איש אלא שאי אתה ראוי להיות שר ושופט עלינו ורבנן אמרי אמרו לה והלוא בנה של יוכבד אתה והיאך קורין לך בן בתיה ואתה מבקש להיות שר ושופט עלינו נודיע עליך מה עשית למצרי. הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר אתה מבקש לא נאמר אלא אתה אומר מכאן אתה למד ששם המפורש הזכיר על המצרי והרגו כיון ששמע כן נתירא מלשון הרע וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר רבי יהודה בר רבי שלום בשם רבי חנינא הגדול ורבותינו בשם רבי אלכסנדרי אמרו היה משה מהרהר בלבו ואומר מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות כיון ששמע דבריו אמר לשון הרע יש ביניהן היאך יהיו ראוין לגאולה לכך אמר אכן נודע הדבר עתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים: