משנה עירובין ז ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ז · משנה ז | >>
נתמעט יד האוכל, מוסיף ומזכה, ואין צריך להודיע.
נתוספו עליהם, מוסיף ומזכה, וצריך להודיע.
משנה מנוקדת
נִתְמָעֵט הָאֹכֶל, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה,
- וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.
- נִתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה,
- וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ:
נוסח הרמב"ם
נתמעט האוכל -
- מוסיף, ומזכה - ואינו צריך להודיע.
- ניתוספו עליהן -
- מוסיף, ומזכה - וצריך להודיע.
פירוש הרמב"ם
כלל זה הדין הוא, שאם יהיה השיתוף ממין אחד ואפילו אבד כולו אין צריך להודיע, ואם היו מינין הרבה וחסרו מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע, ואם נאבד כולו צריך להודיע.
וזה הוא כשיש לבית שני פתחים בשני מבואות, לפי שכשעשה עירוב עם אנשי זה המבוי נאסר עליו התשמיש במבוי אחר, ולפיכך צריך להודיע אליו כדי שנדע באיזה מבוי משני המבואות רוצה להשתמש.
אבל אם אין לו פתח אלא באותו מבוי בלבד אין צריך להודיע, כי העיקר אצלנו "זכין לאדם שלא בפניו, ואין מחייבין אותו אלא בפניו":
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
נתמעט האוכל - משעורו המפורש לקמן במתניתין:
מוסיף ומזכה - אם בא להוסיף משלו אפילו ממין אחר שאינו ממין השתוף הראשון, מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיען, כיון שנשאר קצת מן המין הראשון אינו נראה כמערב בתחלה . אבל אם נותן ממין השתוף הראשון אפילו כלה לגמרי מביא מאותו המין ומזכה ואינו צריך להודיען:
נתוספו עליהם דיורים מוסיף ומזכה וצריר להודיע - ודוקא בזמן שיש לחצר ב' פתחים לב' מבואות, שכשעושה עירוב עם אנשי מבוי זה אסור להשתמש במבוי אחר, לפיכך צריך להודיע, דלמא לא ניחא להו לקנות ברוח זו ולהניח יד ברוח שכנגדה. אבל אם אין לו פתח אלא למבוי זה שנשתתפו בו תחלה אינו צריך להודיע, דזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו:
פירוש תוספות יום טוב
נתמעט האוכל. מע"ש השני. הר"ר יונתן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על המשנה) נתמעט. מע"ש השני. רי"כ:
(טו) (על הברטנורא) דכל המערב לאחרים בתחלה צריך להודיע משום דלמא חובה היא לו כדמפרש בסיפא:
(טז) (על הברטנורא) כ"כ הר"מ. והשיגו הר"א שהרי יוכל להשתתף גם עם האחרת למאי דפסקינן הלכה כר"ש בג' חצירות שבפ"ד מ"ו ותירץ הה"מ דאה"נ דלא משום שיהא אסור באחרת נגעו בה אלא דחובה לו ואינו רוצה להשתתף בשתיהן:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
נתמעט האוכל: ביד בפ"ה דהלכות עירובין סי' ו' ובטור א"ח סי' שס"ח. ובגמ' במאי עסקינין דקתני בנתמעט אין צריך להודיע אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפי' כָלֵה נמי אלא בשני מינין אפי' נתמעט נמי לא דתניא כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע משני מינין צריך להודיע איבעית אימא ממין אחד ומאי נתמעט נתמטמט דהיינו כלה לגמרי ואיבעית אימא משני מינין ודוקא נקט נתמעט וברייתא כלה דוקא נקט אבל נתמעט אפי' משני מינין אין צריך להודיע:
נתוספו עליהם וכו': תרתי קתני מוסיף ומזכה אם משלו מערב וצריך להודיע אם משלהן מערב רש"י ז"ל. אבל שם ביד משמע דמפרש דחדא קתני מוסיף ומזכה משלו וצריך להודיע אע"פ שהעירוב שלו משום דדילמא לא ניחא להו בהאי פתח: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל ובנתוספו דיורין אם משלו מוסיף על ככרות העירוב ומשים בכלי אחד אין צריך להודיע לדיורין הנוספים ואם משלהן צריך להודיעם אם יתרצו בעירוב ע"כ: ובגמ' אמר רב חסדא זאת אמרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה דתנן בסוף פירקין א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לא תימא האי בד"א לפרושי אתי. ופרכינן פשיטא דשמעי' מינה דחלוקין דהא בעירובי חצרות נקיט ואתי וקתני וצריך להודיע. ומשני מהו דתימא לעולם ר' יהודה בההוא מפרש הוא ומתני' דהכא בחצר שבין שתי מבואות דלא ידעינן בהי ניחא ליה אבל בחצר של מבוי אחד אימא לא קמ"ל רב חסדא דבמבוי אחד עסיקי' וכן צ"ל לר' יוחנן דסבר דכל מקום ששנה ר' יהודה אימתי לפרש בא ובד"א בא לחלוק אבל לר' יהושע בן לוי דאמר כל מקום ששנה ר' יהודה במשנתנו אימתי ובמה איננו אלא לפרש דברי חכמים מוקמינן מתני' לדידיה בחצר שבין שתי מבואות דאפשר דאינו זכות לו אלא חובה ורבינו עובדיה ז"ל פירש אליבא דהלכתא דהכי פסיק שמואל כר' יהודה והלכה מכלל דפליגי:
תפארת ישראל
יכין
נתמעט האוכל: משיעור המפורש במ"ח:
ואין צריך להודיע: דדוקא בתלתא לריעותא, שמערב משלהן, וממין אחר, וכבר כלה הראשון, אז צריך להודיע. מיהו באותו שבת שנתקלקל, א"צ תיקון בנשתייר כ"ש (שס"ח):
נתוספו עליהם: דיורין:
מוסיף ומזכה וצריך להודיע: מיירי שהדיורין שנתוספו דרים בבית שפתוח לב' חצרות להכי אף במוסיף משלו, שמא ימאנו בני החצר לערב עם אלו ששייכי' גם לחצר אחרת:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת