משנה סוכה ג ז

כדי שיאחז שנים בידו אחת. ה"ג רש"י. ופירש שני אתרוגים בידו אחת. וטעמא מפרש התם בגמרא. דכיון דמצות לולב בימין ואתרוג בשמאל [דהני תלתא מצות והאי חדא מצוה גמרא דף ל"ז] וזמנין דמחלפי ליה שנותנין לו אתרוג בימין ולולב בשמאל ואתי לאפוכינהו מיד ליד ולאחוז האתרוג והלולב באחת מידיו עד שיחליף ואי הוי גדול יותר מדאי שמא יפול מידיו ואתי לאפסולי שיארע בו נקב. והר"ן כתב שגרסא זו אינה נכונה דלפי איזה ענין ישער ר"י שהוא כשיעור שיאחז שני אתרוגים בידו אחת והלא א"צ לכך לפיכך הגירסא כמו שנמצא במשניות ישנות כדי שיאחז שניהם בידו אחת. כלומר הלולב והאתרוג מטעמא דכתיבנא. ולכאורה משערינן בכל אדם כפי מה שהוא. אלא דממ"ש במשנה ו' פ"ג דר"ה יש להוכיח דבאדם בינוני משערינן:

רבי יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו. ה"ג לרש"י. וכן הוא בטור וטעמא דר"י לא חייש לדילמא מפיך להו ולגירסת הר"ן רבי יוסי אומר אפי' בשתי ידיו. כלומר שיאחז שניהם [הלולב והאתרוג] זה בידו אחת וזה בידו אחת ולא חייש כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לו) (על המשנה) שנים. ה"ג רש"י. ופירוש שני אתרוגים בידו אחד. וטעמא מפרש בגמרא דכיון דמצות לולב בימין ואתרוג בשמאל וזימנין דמחלפי ליה כו' ואתי להפכינהו מיד ליד ולאחוז האתרוג והלולב בידו עד שיחליף ואי הוי גדול יותר מדאי שמא יפול מיד ואתי לאפסולי שיארע בו נקב. והר"נ מקיים הגירסא במשניות ישנות, שניהם בידו אחד. כלומר הלולב והאתרוג, מטעם הנזכר:

(לז) (על המשנה) אפילו אחד. וטעמא דר"י לא חייש לדלמא מפיך להו. ולגירסת הר"נ אפילו בב' ידיו כלומר שיאחז שניהם זה בידו אחד וזה בידו אחד ולא חייש כו':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

{{דה מפרש|שיעור אתרוג קטן. כו' ביד פ"ז דהלכות לולב סי' ח' ומייתי לה בגמ' דפרקין דף ל"א:

ר"מ אומר באגוז ר' יהודה אומר כביצה: גמ' אמר רפרם בר פפא כמחלוקת כאן כך מחלוקת באבנים מקורזלות דתניא בשבת שלש אבנים מקורזלות מותר להכניסן לבית הכסא וכמה שיעורן ר"מ אומר כאגוז ר' יהודה אומר כביצה דכביצה נמי חזיא לקנוח: ונ"מ סימן לברייתא שלא תחליף בברייתא דברי ר"מ לר' יהודה ודר' יהודה לר"מ. ועיין בקולון שרש ס"ב וקאמר התם ר' יהודה אומר בכביצה אבל בכאגוז כשר בדיעבד בדליכא אחרינא ואפי' כפול לרבנן דר' עקיבא דס"ל בברייתא בגמ' אתרוג הבוסר כשר ע"כ בקיצור:

ובגדול כדי שיאחוז. וכו': גמ' במוגהת תניא א"ר יוסי מעשה בר' עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו א"ל ר' יהודה משם ראיה אף הם אמרו לו אין זה הדר: וכתב הר"ן ז"ל ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת ר' יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו כך היא הגרסא במקצת הנוסחאות אבל אינה נכונה דלאיזה ענין ישער ר' יהודה שהיא כשיעור שיאחוז שני אתרוגים בידו אחת והלא אינו צריך לכך לפיכך עיקר הגרסא כמו שנמצא במשניות ישנות ובגדול כדי שיאחוז שניהם (הגהה גם ה"ר יהוסף ז"ל הסכים לגירסא זו מטעם זה עצמו דמלת שניהם קאי אאתרוג ואלולב) בידו אחת כלומר הלולב והאתרוג דכיון דאמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל זימנין דמיחלף ליה כלומר שאוחז אתרוג בימין ולולב בשמאל וצריך להפכן מיד ליד ולפיכך צריך שיוכל להחזיק בידו אחת הלולב והאתרוג באותה שעה ואי לא איכא למיחש שמא יפול מידו ויארע בו נקב ויפסל ור' יוסי אומר אפי' בשתי ידיו כלומר שיאחוז שניהם זה בידו אחת וזה בידו אחת ולא חייש לדילמא מפיך להו והכי איתא בירוש' דגרסי' התם א"ל ר' יוסי וכי נאמר וכפות תמרים שיהא צריך ליטול שניהם כאחת שאתה משער בכך והלא לא נאמר אלא כפות אפי' זה בידו אחת וזה בידו אחת ע"כ. ור' יוסי דאמר אפי' בשתי ידיו לאו דוקא שיוכל ליטול שניהם בשתי ידיו אלא אפי' הוא צריך שתי ידיו לאתרוג אחד בלבד או שהוא צריך ליטלו על כתפו יצא דכיון דאין מעכבין זה את זה בשיש לו נוטל הלולב ואח"כ נוטל האתרוג והיינו דפרכי' בגמ' לר' יוסי ממה שאמרו לו לר' עקיבא כשהביא אתרוגו על כתפו אין זה הדר דאלמא ר' יוסי מכשיר אפי' באתרוג שהוא גדול כמה ע"כ וכן כתב הגרסא ג"כ רבינו זרחיה הלוי ז"ל בשם מר בר רב האי גאון ז"ל אבל רש"י ז"ל לעיל בפירקין דף ל"א גריס שנים בידו אחת שפירש וז"ל שני אתרוגים בידו אחת שבמקום האחד יאחוז הלולב כשיהפכם: ולפי פי' רש"י גם במילתיה דר' יוסי גרסי' ר' יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו וכן גריס בטור ולפי פי' הר"ן ז"ל וגרסתו ל"ג מלת אחד אלא ה"ג אפי' בשתי ידיו. כן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל: