משנה נידה א

נידה פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ראשון ("שמאי אומר") · >>

פרקי מסכת נידה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

שמאי אומר, כל הנשים דיין שעתן.

הלל אומר, מפקידה לפקידה, ואפילו לימים הרבה.

וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת.

כל אשה שיש לה וסת, דיה שעתה.

והמשמשת בעדים, הרי זו כפקידה, וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה.

משנה ב

כיצד דיה שעתה, היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות, ופרשה וראתה, היא טמאה וכולן טהורות.

אף על פי שאמרו, מטמאה מעת לעת, אינה מונה אלא משעה שראתה.

משנה ג

רבי אליעזר אומר, ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה, וזקנה.

אמר רבי יהושע, אני לא שמעתי אלא בתולה, אבל הלכה כרבי אליעזר.

משנה ד

איזו היא בתולה, כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי שנשואה.

מעוברת, משיודע עוברה.

מניקה, עד שתגמול את בנה.

נתנה בנה למניקה, גמלתו או מת, רבי מאיר אומר, מטמאה מעת לעת.

וחכמים אומרים, דיה שעתה.

משנה ה

איזו היא זקנה, כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה.

רבי אליעזר אומר, כל אשה שעברו עליה שלש עונות, דיה שעתה.

רבי יוסי אומר, מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות, דיין שעתן.

משנה ו

ובמה אמרו דיה שעתה, בראייה ראשונה.

אבל בשניה, מטמאה מעת לעת.

ואם ראתה הראשונה מאונס, אף השניה דיה שעתה.

משנה ז

אף על פי שאמרו דיה שעתה, צריכה להיות בודקת, חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר.

ומשמשת בעדים, חוץ מיושבת על דם טוהר, ובתולה שדמיה טהורים.

ופעמים צריכה להיות בודקת, בשחרית ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה.

יתירה עליהן כהנות, בשעה שהן אוכלות בתרומה.

רבי יהודה אומר, אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה.

משנה מנוקדת

משנה נידה א ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) שמאי אומר:

כל הנשים - דיין שעתן.

הלל אומר:

מפקידה לפקידה - אפילו לימים הרבה.

וחכמים אומרין:

לא כדברי זה, ולא כדברי זה, אלא -

מעת לעת - ממעטת על יד מפקידה לפקידה,

ומפקידה לפקידה - ממעטת על יד מעת לעת.

כל אשה שיש לה וסת - דייה שעתה.

המשמשת בעדים - הרי זו כפקידה,

ממעטת על יד מעת לעת,

ועל יד מפקידה לפקידה.

(ב) כיצד דייה שעתה?

היתה יושבת במיטה, ועסוקה בטהרות,

פרשה וראת -

היא - טמאה,

וכולן - טהורות.

אף על פי שאמרו מטמא מעת לעת -

אינה מונה - אלא משעה שראת.

(ג) רבי אליעזר אומר:

ארבע נשים דיין שעתן -

בתולה, ומעוברת, מניקה, וזקנה.

אמר רבי יהושע:

לא שמעתי - אלא בתולה,

אבל הלכה - כדברי רבי אליעזר.

(ד) איזו היא בתולה?

כל שלא ראת דם מימיה,

אף על פי נשואה.

ומעוברת - משייוודע עוברה.

מניקה - עד שתגמול את בנה.

נתנה בנה למניקה וגמלתו, או מת -

רבי מאיר אומר: מטמא מעת לעת.

וחכמים אומרין: דייה שעתה.

(ה) איזו היא זקנה?

כל שעברו עליה שלש עונות, סמוך לזקנתה.

רבי אלעזר אומר:

כל אשה שעברו עליה שלש עונות - דייה שעתה.

רבי יוסי אומר:

מעוברת ומניקה, שעברו עליהן שלש עונות - דיין שעתן.

(ו) במה אמרו דייה שעתה?

בראייה ראשונה.

אבל בשניה - מטמא מעת לעת.

אם ראת את הראשונה מאונס - אף השניה דייה שעתה.

(ז) אף על פי שאמרו דיין שעתן -

צריכה להיות בודקת -

חוץ מן הנידה, והיושבת על דם טוהר.

והמשמשת בעדים -

חוץ מיושבת על דם טוהר, ובתולה שדמיה טהורים.

פעמים שהיא צריכה להיות בודקת -

בשחרית, ובין השמשות,

ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה.

יתרות עליהן הכוהנות - בשעה שהן אוכלות בתרומה.

רבי יהודה אומר: אף בשעת עברתן מלאכל בתרומה.

פירושים

משנה נידה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב