משנה מדות ד
מדות פרק ד', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< · משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק רביעי ("פתחו של") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
פתחו של היכל, גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות.
וארבע דלתות היו לו, שתים בפנים ושתים בחוץ, שנאמר (יחזקאל מא, כג) "ושתים דלתות להיכל ולקדש".
החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כותל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות.
רבי יהודה אומר, בתוך הפתח היו עומדות, וכמין איצטרמיטה היו ונקפלות לאחוריהן, אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה, חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן, שנאמר (יחזקאל מא, כד) "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות דלתות, שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת".
משנה ב
ושני פשפשין היו לו לשער הגדול, אחד בצפון, ואחד בדרום.
שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל, שנאמר (יחזקאל מד, ב) "ויאמר אלי יי השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יי אלהי ישראל בא בו והיה סגור".
נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס להתא, ומהתא להיכל.
רבי יהודה אומר, בתוך עביו של כותל היה מהלך, עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופתח את החיצונות מבפנים ואת הפנימיות מבחוץ.
משנה ג
ושלשים ושמונה תאים היו שם, חמשה עשר בצפון, חמשה עשר בדרום, ושמונה במערב.
שבצפון ושבדרום, חמשה על גבי חמשה, וחמשה על גביהם.
ושבמערב, שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהם.
ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו.
ובקרן מזרחית צפונית היו חמשה פתחים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.
משנה ד
התחתונה, חמש, ורובד שש.
והאמצעית, שש, ורובד שבע.
והעליונה, שבע, שנאמר (מלכים א ו, ו) "היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה".
משנה ה
ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולים לגגות התאים.
היה עולה במסיבה ופניו למערב.
הלך על כל פני הצפון, עד שהוא מגיע למערב.
הגיע למערב, והפך פניו לדרום, הלך כל פני מערב עד שהוא מגיע לדרום.
הגיע לדרום, והפך פניו למזרח, היה מהלך בדרום, עד שהוא מגיע לפתחה של עליה, שפתחה של עליה פתוח לדרום.
ובפתחה של עליה היו שני כלונסות של ארז, שבהן היו עולים לגגה של עליה.
וראשי פספסין מבדילים בעליה בין הקדש לבין קדש הקדשים.
ולולין היו פתוחין בעליה לבית קדש הקדשים, שבהן היו משלשלין את האומנים בתיבות, כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדשי הקדשים.
משנה ו
וההיכל מאה על מאה, על רום מאה:
האוטם שש אמות, וגבהו ארבעים אמה, אמה כיור, ואמתים בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה, [וגובה של עליה ארבעים אמה, ואמה כיור, ואמתים בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה], ושלש אמות מעקה, *ואמה כלה עורב.
רבי יהודה אומר, לא היה כלה עורב עולה מן המדה, אלא ארבע אמות היה מעקה.
משנה ז
מהמזרח למערב מאה אמה: כותל האולם חמש, והאולם אחת עשרה, כותל ההיכל שש, ותוכו ארבעים אמה, אמה טרקסין, ועשרים אמה בית קדש הקדשים, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש.
מן הצפון לדרום שבעים אמה: כותל המסיבה חמש, והמסיבה שלש, כותל התא חמש, והתא שש, כותל ההיכל שש, ותוכו עשרים אמה, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש, ובית הורדת המים שלש אמות, והכותל חמש אמות.
האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון, וחמש עשרה אמה מן הדרום, והוא היה נקרא בית החליפות, ששם גונזים את הסכינים.
וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו, ודומה לארי, שנאמר (ישעיה כט, א) "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד", מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו.
- גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה,
- וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת.
- גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה,
- וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ,
- שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כג):
- "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ".
- הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח,
- לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל,
- וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת,
- לְכַסּוֹת אַחַר הַדְּלָתוֹת;
- שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בְּזָהָב,
- חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָיוּ עוֹמְדוֹת,
- וּכְמִין אִצְטְרָמִיטָה הָיוּ,
- וְנִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן:
- אֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה,
- וְאֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה,
- חֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן,
- וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן,
- שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כד):
- "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת
- "שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת
- "וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת":
- אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם.
- שֶׁבַּדָּרוֹם –
- לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם;
- וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל,
- שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, ב):
- "וַיֹּאמֶר אֵלַי ה'
- "הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ
- "וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ
- "כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ
- "וְהָיָה סָגוּר".
- נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ
- וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ
- וְנִכְנַס לְהַתָּא,
- וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ,
- עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים;
- וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים,
- וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ:
- חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּצָּפוֹן,
- חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּדָּרוֹם,
- וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב.
- שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם,
- חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה,
- וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶם;
- חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה,
- וְשֶׁבַּמַּעֲרָב,
- שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה,
- וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶם.
- שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה,
- וּשְׁלֹשָׁה פְּתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד,
- אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין,
- וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל,
- וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו.
- וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים,
- אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין,
- וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו,
- וְאֶחָד לַמְּסִבָּה,
- וְאֶחָד לַפִּשְׁפָּשׁ,
- וְאֶחָד לַהֵיכָל:
- וְרוֹבֵד שֵׁשׁ;
- וְהָאֶמְצָעִית, שֵׁשׁ,
- וְרוֹבֵד שֶׁבַע;
- וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַע.
- שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, ו):
- "הַיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ
- "וְהַתִּיכוֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ
- "וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּה":
- מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית
- לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,
- שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִים לְגַגּוֹת הַתָּאִים.
- מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית
- הָיָה עוֹלֶה בַּמְּסִבָּה וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.
- הִלֵּךְ עַל כָּל פְּנֵי הַצָּפוֹן,
- עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמַּעֲרָב.
- הִגִּיעַ לַמַּעֲרָב, וְהָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם,
- הִלֵּךְ כָּל פְּנֵי מַעֲרָב,
- עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַדָּרוֹם.
- הִלֵּךְ כָּל פְּנֵי מַעֲרָב,
- הִגִּיעַ לַדָּרוֹם,
- וְהָפַךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח.
- הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדָּרוֹם,
- עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה,
- שֶׁפִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה פָּתוּחַ לַדָּרוֹם.
- וּבְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה
- הָיוּ שְׁנֵי כְּלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז,
- שֶׁבָּהֶן הָיוּ עוֹלִים לְגַגָּהּ שֶׁל עֲלִיָּה.
- הָיוּ שְׁנֵי כְּלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז,
- וְרָאשֵׁי פִּסְפְּסִין מַבְדִּילִים בָּעֲלִיָּה
- בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
- וְלוּלִין הָיוּ פְּתוּחִין בָּעֲלִיָּה
- לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,
- שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאֻמָּנִים בְּתֵבוֹת,
- כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ עֵינֵיהֶן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:
- מֵאָה עַל מֵאָה,
- עַל רוּם מֵאָה.
- מֵאָה עַל מֵאָה,
- הָאֹטֶם שֵׁשׁ אַמּוֹת,
- וְגָבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה;
- אַמָּה כִּיּוּר,
- וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה,
- וְאַמָּה תִּקְרָה,
- וְאַמָּה מַעֲזִיבָה.
- וְגֹבַהּ שֶׁל עֲלִיָּה אַרְבָּעִים אַמָּה,
- וְאַמָּה כִּיּוּר,
- וְאַמָּתַיִם בֵּית דִּלְפָה,
- וְאַמָּה תִּקְרָה,
- וְאַמָּה מַעֲזִיבָה.
- וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מַעֲקֶה,
- וְאַמָּה כַּלֵּה עוֹרֵב.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- לֹא הָיָה כַּלֵּה עוֹרֵב עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה,
- אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת הָיָה מַעֲקֶה:
- לֹא הָיָה כַּלֵּה עוֹרֵב עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה,
- כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ,
- וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה.
- אַמָּה טְרַקְסִין,
- וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְהַתָּא שֵׁשׁ,
- וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ.
- כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ,
- מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה.
- כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ,
- וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ.
- כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ,
- וְהַתָּא שֵׁשׁ.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְתוֹכוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְהַתָּא שֵׁשׁ,
- וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ,
- וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת,
- וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת.
- כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ,
- הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו
- חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן,
- וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם;
- וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת,
- שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.
- חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן,
- וְהַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו,
- וְרָחָב מִלְּפָנָיו,
- וְדוֹמֶה לַאֲרִי;
- שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כט, א):
- "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד".
- מָה הָאֲרִי
- צַר מֵאַחֲרָיו
- וְרָחָב מִלְּפָנָיו,
- אַף הַהֵיכָל
- צַר מֵאַחֲרָיו
- וְרָחָב מִלְּפָנָיו:
נוסח הרמב"ם
(א) פתחו של היכל -
- גובהו - עשרים אמה,
- ורוחבו - עשר אמות.
- וארבע דלתות היו לו -
- שתים בפנים ושתים בחוץ,
- שנאמר: "ושתים דלתות להיכל ולקודש" (יחזקאל מא כג).
- החיצונות -
- נפתחות לתוך הפתח - לכסות עוביו של כותל,
- והפנימיות -
- נפתחות לתוך הבית - לכסות אחר הדלתות,
- שכל הבית טוח בזהב - חוץ מאחר הדלתות.
- רבי יהודה אומר:
- בתוך הפתח היו עומדות,
- וכמין ארצפמיטא - היו נקפלות לאחוריהן,
- אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה,
- חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן,
- שנאמר: "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות דלתות,
- שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת" (יחזקאל מא כד).
(ב) ושני פשפשין היו לו לשער הגדול -
- אחד בצפון, ואחד בדרום.
- שבדרום - לא נכנס בו אדם מעולם,
- ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל,
- שנאמר: "ויאמר אלי ה', השער הזה סגור יהיה" וכו' (יחזקאל מד ב).
- נטל את המפתח - ופתח את הפשפש,
- נכנס להתא - ומן התא להיכל.
- רבי יהודה אומר:
- בתוך עוביו של כותל היה מהלך,
- עד שנמצא עומד בין שני שערים,
- ופתח את החיצונות - מבפנים,
- ואת הפנימיות - מבחוץ.
(ג) ושלשים ושמונה תאים היו שם -
- חמישה עשר - בצפון,
- וחמישה עשר - בדרום,
- ושמונה - במערב.
- שבצפון ושבדרום - חמישה על גבי חמישה, וחמישה על גביהן.
- שבמערב - שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהן.
- ושלשה פתחים - היה לכל אחד ואחד,
- אחד לתא מימין, ואחד לתא מהשמאל,
- ואחד לתא שעל גביו.
- ובקרן מזרחית צפונית - היו חמישה פתחים,
- אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו,
- ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.
(ד) התחתונה חמש - ורובד שש,
- האמצעית שש - ורובד שבע,
- והעליונה שבע,
- שנאמר: "היציע התחתונה חמש באמה רוחבה,
- והתיכונה שש באמה רוחבה,
- והשלישית שבע באמה רוחבה" (מלכים א ו ו).
(ה) ומסיבה -
- היתה עולה מקרן מזרחית צפונית - לקרן צפונית מערבית,
- שבה היו עולין לגגות התאים.
- היה עולה במסיבה - ופניו למערב,
- הלך על כל פני הצפון - עד שהוא מגיע למערב,
- הגיע למערב - הפך פניו לדרום,
- הלך את כל פני המערב - עד שהוא מגיע לדרום,
- הגיע לדרום - הפך פניו למזרח,
- היה מהלך בדרום - עד שהוא מגיע לפתחה של עליה,
- שפתחה של עליה - פתוח לדרום.
- ובפתחה של עליה -
- היו שם שתי כלונסות של ארז,
- שבהן היו עולין - לגגה של עליה.
- ובראשיהן - פסיפסין,
- מבדיל בעליה - בין קודש, ובין קודש הקדשים.
- ולולין - היו פתוחין בעליה לבית קודש הקדשים,
- שבהן משלשלין את האומנין - בתיבות,
- כדי שלא יזונו את עיניהם - מבית קודש הקדשים.
(ו) ההיכל -
- מאה על מאה - על רום מאה.
- האוטם - שש אמות,
- גובהו - ארבעים אמה,
- אמה - כיור,
- אמתיים - בית דילפא,
- אמה - תקרה,
- אמה - מעזיבה,
- גובהה של עליה - ארבעים אמה,
- אמה - כיור,
- אמתיים - בית דילפא,
- אמה - תקרה,
- ואמה - מעזיבה,
- ושלש אמות - מעקה,
- ואמה - כולה עורב.
- רבי יהודה אומר:
- לא היה כולה עורב עולה מן המידה,
- אלא ארבע אמות - היה מעקה.
(ז) מן המזרח למערב - מאה אמה,
- כותל האולם - חמש,
- והאולם - אחת עשרה.
- כותל ההיכל - שש,
- ותוכו - ארבעים אמה,
- ואמה - טרקסין,
- ועשרים אמה - בית קודשי הקדשים.
- כותל ההיכל - שש,
- והתא - שש,
- וכותל התא - חמש.
- מן הצפון לדרום - שבעים אמה,
- כותל מסיבה - חמש,
- והמסיבה - שלש.
- וכותל התא - חמש,
- והתא - שש.
- וכותל ההיכל - שש,
- ותוכו - עשרים אמה.
- כותל ההיכל - שש,
- והתא - שש,
- וכותל התא - חמש.
- ובית הורדת המים - שלש אמות,
- והכותל - חמש אמות.
- והאולם עודף עליו -
- חמש עשרה אמה מן הצפון,
- וחמש עשרה אמה מן הדרום,
- והוא היה נקרא - בית החילפות,
- ששם גונזין את הסכינין.
- וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו - דומה לארי,
- שנאמר: "הוי אריאל אריאל, קרית חנה דויד" (ישעיהו כט א),
- מה הארי - צר מאחריו, ורחב מלפניו,
- אף ההיכל - צר מאחריו, ורחב מלפניו.
(א) [ח] *הערה 1: כל העזרה היתה -
- אורך - מאה ושמונים ושבע,
- על רוחב - מאה ושלשים וחמש.
- מן המזרח למערב - מאה ושמונים ושבע.
- מקום דריסת רגלי ישראל - אחת עשרה אמה.
- מקום דריסת רגלי הכהנים - אחת עשרה אמה.
- והמזבח - שלשים ושתים.
- ובין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה.
- וההיכל - מאה אמה.
- ואחת עשרה אמה - לאחורי בית הכפורת.
(ב) מן הצפון לדרום - מאה ושלשים וחמש.
- הכבש והמזבח - ששים ושתים.
- מן המזבח לטבעות - שמונה אמות.
- מקום הטבעות - עשרים וארבע.
- מן הטבעות לשולחנות - ארבע.
- מן השולחנות לננסין - ארבע.
- מן הננסין לכותל העזרה - שמונה אמות.
- והמותר - בין כבש לכותל ומקום הננסין.
(ג) שש לשכות היו בעזרה -
- שלש בצפון, ושלש בדרום.
- שבדרום - לשכת המלח, לשכת הפרווה, ולשכת המדיחין.
- לשכת המלח - שם היו נותנין מלח לקרבן.
- לשכת הפרווה - שם היו מולחין עורות הקדשים,
- ועל גגה היה בית טבילה - לכוהן גדול ביום הכיפורים.
- לשכת המדיחין - שם היו מדיחין קרבי קדשים,
- ומשם מסיבה עולה - לגג בית הפרווה.
(ד) שבצפון - לשכת העץ, ולשכת הגזית, ולשכת הגולה.
- לשכת העץ -
- אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.
- אבא שאול אומר: לשכת כוהן גדול היתה אחר שתיהן,
- וגג שלשתן - שוה.
- לשכת הגולה - שם היה בור הגולה,
- והגלגל נתון עליו,
- ומשם מספקין מים - לכל העזרה.
- לשכת הגזית - שם היתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת, ודנה את הכהונה,
- שכל כוהן שנמצא בו פסול -
- לובש שחורים, ומתעטף שחורים - ויוצא והולך לו.
- ושלא נמצא בו פסול -
- לובש לבנים, ומתעטף לבנים - ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים,
- ויום טוב היו עושין - שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן,
- וכך היו אומרין: "ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן".
- שכל כוהן שנמצא בו פסול -
- לשכת העץ -
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם. הלכה זו הינה פרק נפרד בנוסח הדפוס עם חלוקה למשניות א-ד.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה מדות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב