משנה כלאים ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כלאים פרק ח', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק שמיני ("כלאי הכרם") · >>

פרקי מסכת כלאים: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

כלאי הכרם אסורין מלזרוע ומלקיים, ואסורין בהנאה.

כלאי זרעים, אסורים מלזרוע ומלקיים, ומותרין באכילה, (וכל שכן בהנאה).

כלאי בגדים מותרין בכל דבר, ואינן אסורין אלא מללבוש.

כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים , ואינן אסורים אלא מלהרביע.

כלאי בהמה אסורים זה בזה.

משנה ב

בהמה עם בהמה וחיה עם חיה, בהמה עם חיה וחיה עם בהמה, טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה, טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה, אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג.

משנה ג

המנהיג סופג את הארבעים, והיושב בקרון סופג את הארבעים.

רבי מאיר פוטר.

והשלישית שהיא קשורה לרצועות, אסורה.

משנה ד

אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון, ולא את הלובדקים לגמלים.

רבי יהודה אומר, כל הנולדים מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור, מותרין זה עם זה.

וכן הנולדים מן החמור, אף על פי שאביהם סוס, מותרין זה עם זה.

אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדים מחמור אסורים זה עם זה.

משנה ה

הפרוטיות אסורות, והרמך מותר.

ואדני השדה, חיה.

רבי יוסי אומר, מטמאות באהל כאדם.

הקופד וחולדת הסניים, חיה.

חולדת הסניים, רבי יוסי אומר, בית שמאי אומרים, מטמא כזית במשא, וכעדשה במגע.

משנה ו

שור בר, מין בהמה.

ורבי יוסי אומר, מין חיה.

כלב, מין חיה.

רבי מאיר אומר, מין בהמה.

חזיר, מין בהמה.

ערוד, מין חיה.

הפיל והקוף, מין חיה.

ואדם מותר עם כולם למשוך ולחרוש ולהנהיג.

(א) כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה.
כִּלְאֵי זְרָעִים, אֲסוּרִים מִלִּזְרֹעַ וּמִלְּקַיֵּם, וּמֻתָּרִין בַּאֲכִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן בַּהֲנָאָה.
כִּלְאֵי בְּגָדִים מֻתָּרִין בְּכָל דָּבָר, וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבֹּשׁ.
כִּלְאֵי בְּהֵמָה מֻתָּרִים לְגַדֵּל וּלְקַיֵּם, וְאֵינָן אֲסוּרִים אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ.
כִּלְאֵי בְּהֵמָה אֲסוּרִים זֶה בָּזֶה.
(ב) בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וְחַיָּה עִם חַיָּה,
בְּהֵמָה עִם חַיָּה וְחַיָּה עִם בְּהֵמָה,
טְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה,
טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה וּטְהוֹרָה עִם טְמֵאָה,
אֲסוּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ וּלְהַנְהִיג.
(ג) הַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים,
וְהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
רַבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר.
וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לָרְצוּעוֹת, אֲסוּרָה.
(ד) אֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס,
לֹא לְצִדְדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן.
וְלֹא אֶת הַלֻּבְדְּקִים[1] לַגְּמַלִּים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

כָּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר,
מֻתָּרִין זֶה עִם זֶה.
וְכֵן[2] הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶם סוּס,
מֻתָּרִין זֶה עִם זֶה.
אֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס עִם הַנּוֹלָדִים מֵחֲמוֹר,
אֲסוּרִים זֶה עִם זֶה.
(ה) הַפְּרוּטִיּוֹת אֲסוּרוֹת,
וְהָרַמָּךְ מֻתָּר.
וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל כְּאָדָם.
הַקֻּפָּד וְחֻלְדַּת הַסְּנָיִים, חַיָּה.
חֻלְדַּת הַסְּנָיִים,
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מְטַמֵּא כַּזַּיִת בְּמַשָּׂא, וְכָעֲדָשָׁה בְּמַגָּע.
(ו) שׁוֹר בָּר, מִין בְּהֵמָה.
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִין חַיָּה.
כֶּלֶב, מִין חַיָּה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִין בְּהֵמָה.
חֲזִיר, מִין בְּהֵמָה.
עָרוֹד, מִין חַיָּה.
הַפִּיל וְהַקּוֹף, מִין חַיָּה.
וְאָדָם מֻתָּר עִם כֻּלָּם,
לִמְשֹׁךְ וְלַחֲרֹשׁ וּלְהַנְהִיג.


נוסח הרמב"ם

(א) כלאי הכרם אסורין מלזרוע, ומלקיים, ואסורין בהנאה.

כלאי זרעים אסורין מלזרוע, ומלקיים, ומותרין באכילה.
כלאי בגדים מותרין לכל דבר, ואינן אסורין אלא מללבוש.
כלאי בהמה מותרין לגדל, ולקיים, ואינן אסורין אלא מלהרביע.
כלאי בהמה אסורין זה עם זה.


(ב) במה דברים אמורים? - בהמה עם בהמה, וחיה עם חיה, בהמה עם חיה, וחיה עם בהמה, טהורה עם טהורה, וטמאה עם טמאה.

טהורה עם טמאה, וטמאה עם טהורה - אסורין לחרוש, ולמשוך, ולהנהיג.


(ג) המנהיג - סופג את הארבעים.

היושב בקרון - סופג את הארבעים.
רבי מאיר, פוטר.
השלישית, שהיא קשורה לרצועות - אסורה.


(ד) אין קושרין את הסוס, לא בצדדי הקרון, ולא לאחר הקרון.

ולא את הלובדקס, לגמלים.
רבי יהודה אומר: כל הנולדין מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור, מותרין זה עם זה;
וכל הנולדין מן החמור, אף על פי שאביהן סוס, מותרין זה עם זה;
אבל הנולדין מן הסוס, עם הנולדין מן החמור, אסורין זה עם זה.


(ה) הפרוטיות - אסורות.

והרמך - מותר.
ואדני השדה - חיה.
רבי יוסי אומר: מטמאות באוהל, כאדם.
הקופד, וחולדת הסניים - חיה.
חולדת הסניים - רבי יוסי אומר, בית שמאי אומרים: מטמאה כזית במשא, וכעדשה במגע.


(ו) שור בר - מין בהמה.

רבי יוסי אומר: מין חיה.
הכלב - מין חיה.
רבי מאיר אומר: מין בהמה.
החזיר - מין בהמה; והערוד - מין חיה; הפיל והקוף - מין חיה;
ואדם מותר בכולן, לחרוש ולמשוך.


פירושים

  1. ^ נ"א הַלֻּבְדְּקִיס
  2. ^ נ"א וְכָל