משנה יבמות ה ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ה · משנה ג | >>
נתן גט ועשה מאמר, צריכה גט וחליצה.
נתן גט ובעל, צריכה גט וחליצה.
נתן גט וחלץ, אין אחר חליצה כלום.
חלץ ו ועשה מאמר, נתן גט, ובעל, או, בעל ז ועשה מאמר, נתן גט, וחלץ, אין אחר ח חליצה כלום.
אחת יבמה אחת ליבם אחד, ואחת שתי יבמות ליבם אחד.
משנה מנוקדת
נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר,
- צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה.
- נָתַן גֵּט וּבָעַל,
- צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה.
- נָתַן גֵּט וְחָלַץ,
- אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
- חָלַץ,
- וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וּבָעַל,
- אוֹ בָּעַל,
- וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וְחָלַץ,
- אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
- וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וְחָלַץ,
אַחַת יְבָמָה אַחַת לְיָבָם אֶחָד,
- וְאַחַת שְׁתֵּי יְבָמוֹת לְיָבָם אֶחָד:
נוסח הרמב"ם
נתן גט, ועשה מאמר - צריכה גט וחליצה.
- נתן גט, ובעל - צריכה גט וחליצה.
- נתן גט, וחלץ - אין אחר חליצה כלום.
- חלץ - ועשה מאמר,
- נתן גט - ובעל,
- או בעל - ועשה מאמר,
- נתן גט - וחלץ,
- אין אחר חליצה כלום.
- אחד יבמה אחת,
- ואחד שתי יבמות.
פירוש הרמב"ם
( ראו משנה ב )
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
נתן גט ועשה בה מאמר צריכה גט וחליצה - דגט דחי קצת ד ושייר קצת ומאמר קני שיורא דגט, הלכך צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו:
נתן גט ובעל - אסור לקיימה, שמשעה שנתן גט קיימא עליה בלא יבנה, ה וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו:
אין אחר חליצה כלום - הא מתניתין ר' עקיבא היא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין. ואינה הלכה, אלא הלכה כחכמים שאומרים יש אחר חליצה כלום, ואם קידשה אחר חליצה ט צריכה הימנו גט:
אחד יבמה אחת ליבם אחד ואחד שתי יבמות ליבם אחד - שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר ביאה שבתחלה כלום ואין אחר חליצה כלום:
פירוש תוספות יום טוב
נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה כו'. כתב הרע"ב דגט דחי קצת ושייר קצת וכו' ומה"ט אפילו רבן גמליאל מודה דיש מאמר אחר גט ויש גט אחר מאמר וכן ביאה יש אחר מאמר וכן אחר גט. כדאיתא בגמרא:
נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה. כ' הר"ב שמשעה שנתן גט קיימא עליה בלא יבנה. ומ"מ לא הוה גט כחליצה לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליה בלאו גמור ואפילו לרבי עקיבא דמתני' כוותיה מודה דקדושין תפיס בה:
חלץ ועשה מאמר. כתבו התוספות לא הוה צריך למיתני דכיון דתנא נתן גט וחלץ דאין אחר חליצה כלום אע"ג דחליצה פסולה היא כ"ש דאחר חליצה כשירה אין אחריה כלום אלא כל הענינות שונה ע"כ. ולי נראה דאי משום הא לא איריא דאיכא למימר דאצטריך דלא תימא דוקא גט וחליצה אין אחריה כלום משום דכי אמר רחמנא חליצה ביבמה מלבד גט הוא דקאמר דהא משום הכי אמרו בגט דמהני ביבמה. כמ"ש בר"פ בשם התוספות:
חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. או או קתני ועשה מאמר או נתן גט או בעל. וגט דלאחר חליצה לא הוה צריך למתני לאשמעינן דלאו כלום. דלמאי אהני. לתסרו בקרובותיה הא מתסר וקאי מחמת חליצה. אלא איידי דבעי למתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמעינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבמה ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמרא. רש"י:
או בעל ועשה מאמר או נתן גט או חלץ. ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למתני דלמאי להני דאפילו מאמר אחר מאמר ביבמה אחת מאי מהני אלא איידי דתנא רישא חלץ ועשה מאמר דאצטריך לאשמעינן כר"ע דאין קדושין תופסין כו'. והכי מפרש בגמרא. רש"י:
אין אחר חליצה כלום. ארישא אחלץ ועשה מאמר כו' [קאי] ואלישנא י .........פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על הברטנורא) ומה"ט אפילו ר"ג מודה דיש מאמר אחר גט ויש גט אחר מאמר וכן ביאה יש אחר מאמר וכן אחר גט כדאיתא בגמרא:
(ה) (על הברטנורא) ומ"מ לא הוי גט כחליצה לאפקועיה כולה זיקה הלכך לא עמדה עליה בלאו גמור ואפילו לר"ע דמתניתין כוותיה מודה דקדושין תפסי בה:
(ו) (על המשנה) חלץ כו'. או או קתני ועשה מאמר או נתן גט או בעל וגט דלאחר חליצה לא הוה צריך למתניתין לאשמועינן דלאו כלום דלמאי אהני לתסור בקרובותיה הא מתסר וקאי מחמת חליצה אלא איידי דבעי למתני גט דאחר בעילה לאשמועינן דאין לאחר ביאה כלום תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמרא. רש"י:
(ז) (על המשנה) או בעל כו'. (ה"נ או או קתני) ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למתני דאפילו אחר מאמר ביבמה אחד מאי מהני אלא איידי דתני רישא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך לאשמעינן כר"ע דאין קדושין תופסין כו' והכי מפרש בגמרא. רש"י:
(ח) (על המשנה) אין אחר חליצה כו'. ארישא אחלץ ועשה מאמר כו' קאי ואלישנא דסיפא או בעל כו' הוה שייך למתני אין אחר ביאה כלום. ולישנא קלילא הוא למתני חדא והתרת יבמה לשוק עדיפא ליה למתני. גמרא:
(ט) (על הברטנורא) וכן בהא דאין אחר ביאה כלום לרבנן נמי משכחת לה דיש אחריה בב' יבמות ויבם א' א"נ בב' יבמים שאם בעל האחת וקידש הוא או אחיו השנייה תפיס כדמסקי הרי"ף והרא"ש דלא הוה צרה אחר בעילה אלא עשה דבית אחד כו' ולאו הבא מכלל עשה עשה. ולגירסת התוספ' דף י"א בלאו. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
חלץ ועשה מאמר וכו': פי' חלץ תחלה ואח"כ עשה מאמר או נתן גט אחר חליצה או בעל לאחר חליצה קתני סיפא אין אחר חליצה כלום או בעל וכו' פי' בעל תחלה ואח"כ עשה מאמר או נתן גט אחר בעילה אי חלץ אחר בעילה אין אחר בעילה כלום הר"ס ז"ל ופשוט הוא. ולשון ה"ר יהוסף ז"ל נתן גט ובעל פי' או נתן גט או בעל ובעבור שאין חילוקי דינים כלל אומרם בבבא אחת ע"כ:
נתן גט ועשה מאמר: אח"כ באותה יבמה עצמה צריכה גט וחליצה דאפי' ר"ג מודה דיש מאמר אחר גט דמספקא ליה אי גט דחי אי לא ודילמא גט לא דחי ואהני מאמר יבמין בה וכ"ש לרבנן דאמרי גט דוחה קצת ומשייר קצת אהני מאמר למיקני שיורא דגט וצריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו ויבומי לא דמגט קמא קיימא עליה בלא יבנה:
נתן גט ובעל: אסור לקיימה דקם עליה בלא יבנה וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו גט לביאתו אפי' לר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין דהא הך כולה מתני' ר' עקיבא היא כדמפ' בגמ' הכא מודה דתפסי קדושי ביאה דגט לאו כחליצה דמי לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליו בלאו גמור וחליצה לזיקתי ובגט לחודיה לא מיפטרא כשאר כונס את יבמתו שיכול לפטרה בגט משום דהך ביאה פסולה הואי משום גט קמא ולא קניא לגמרי:
אין לאחר חליצה כלום: ואע"ג דחליצה פסולה היא דאי בעי יבומי לא מצי אפ"ה דחיא לגמרי ואין לאחריה כלום דאי הדר ומקדש לה במאמר או בביאה לא בעיא גט וכר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין נמוקי יוסף: בפי' ר"ע ז"ל צריך לכתוב סי' הגימ"ל קודם לשון המתחיל נתן גט ועשה מאמר:
חלץ ועשה מאמר וכו': והביאוה תוס' ז"ל בפ"ק דב"ק דף י"ד ובגמ' חלץ ועשה מאמר האי מתני' דקתני דלא תפיס מאמר אחר חליצה ר' עקיבא היא אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום וכמו שפי' ר"ע ז"ל. ור' ס"ל בברייתא בגמ' אימתי יש אחר חליצה תפיסת קדושין בזמן שקדשה ישראל לשם אישות בקדושין גמורים ולא במאמר יבמים דודאי קדושין תופסי' בחייבי לאוין אבל קדשה לשם יבמות אינן קדושין שהרי אין כאן צד יבום והוו להו קדושי טעות ופי' נמוקי יוסף ז"ל לשם יבמות שאמר לה הרי את מקודשת לי בזיקת יבמין ואחר חליצה אין כאן צד יבום הלכך אינה צריכה גט למאמרו ע"כ. וכתב הרב אלפס ז"ל והא נמי דתנן בסוף פירקי' אבל לא אחר בעילה כלום ותנן נמי הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום אליבא דר"ע היא אבל לרבנן הבעילה נמי יש אחריה כלום כגון שתי יבמות הבאות מבית א' שנפלו לפני שני אחין ובא א' מהן על אחת וחזר הוא או אחיו וקדש את צרתה צריכה ממנו גט דקיימא לן דחייבי עשה היא וכסברת רב אחא בפ' קמא דפליג ארבינא דאמר בכרת וקיי"ל כרב אחא דמיקל ע"כ. ועיין עוד שם וגם בהרא"ש ז"ל ותוסיף לקח. ובירוש' נתן גט וחלץ אין לאחר חליצה כלום ולא כבר תנינן אין לאחר חליצה כלום בגין נתנינה דבתרה אחד יבמה אחת ואחד שתי יבמות ע"כ וכן תרצו בגמ' בסוף פירקי' אכמה בבות דמתני' דבפירקי' דתננהו איידי:
חלץ ועשה מאמר או נתן גט: אחר חליצה או בעל אחר חליצה אינו כלום כדתני בסיפא אין אחר חליצה כלום שאין מאמר וביאה תופסין בה אחר חליצה כר' עקיבא וגט דאחר חליצה לא הוה צריך למיתני לאשמועי' דאין כלום דלמאי ליהנו לאיתסורי בקרובותיה הא מיתסר וקאי מחמת חליצה אלא איידי דבעי למיתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמועי' דאין לאחר ביאה זיקת יבמין ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפר' בגמ':
או בעל ועשה מאמר או נתן גט: אחר ביאה אי חלץ אחר ביאה אין לאחר ביאה כלום זיקת יבמין דגט שנתן אחר מאה מגרש לה כאשתו גמורה ולא בעיא חליצה ואם רצה להחזיר מחזירה וחליצה שעשה אחר ביאה אינה מועלת כלום דאין עליה זיקת יבמין ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למיתני דפשיטא לן דלא מהני דלמאי ליהני הא אפי' מאמר אחר מאמר ביבם אחד ויבמה אחת בתרא כמאן דליתיה דמי דמאי קעביד הא מיתסר וקאי בקרובותיה אלא איידי דתנא ברישא חלץ ועשה מאמר דאיצטרך לאשמועי' כר"ע דאין קדושין תופסין בחליצתו תנא נמי בעל ועשה מאמר והכי מפר' בגמ':
אין אחר חליצה כלום: ארישא קאי וכדפרישית לעיל ואלישנא דסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר או נתן גט וחלץ הוה שייך למיתני אין אחר ביאה כלום ומפ' דלישנא קלילא הוא למיתני חדא והתרת יבמה לשוק עדיפא ליה למיתני רש"י ז"ל וכתבתי ג"כ ובסמוך בסי' ה':
אחד יבמה אחת ואחד שתי יבמות: גרסי' וכדכתיבנא ומ"מ מן הירוש' אינו מוכרח למחוק הספרים וגם דמפי' רש"י ז"ל משמע דגריס ליה כמו שהוא כתוב בספרים. ובגמ' מתני' דלא כבן עזאי דתניא בן עזאי אומר יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם א' ומתני' קתני עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין. ויש נוסחא אחרינא במילתא דבן עזאי אלא שלזו הגירסא הסכים רש"י ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
צריכה גט: לבעילתו הפסולה:
חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל: ר"ל או שאחר חליצה נתן גט או בעל:
נתן גט: או נתן גט או חלץ אחר בעילתו:
אין אחר חליצה כלום: וה"ה בסיפא אין אחר ביאה כלום כלומר כל מה שעשה אחר שבעלה לא הועיל כלום, רק היא כאשתו וצריכה גט. ומתני' ר"ע היא דס"ל אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, להכי אין מאמר מועיל אחר חליצה. ואנן קיי"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין [(שו"ע אה"ע, יח)]:
ואחת שתי יבמות ליבם אחד: שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר חליצה או אחר ביאה כלום. ולדידן אחר חליצה, אפילו בה מהני קדושין או ביאה, וצריכין גט, מדקיי"ל קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל אחר ביאה נהי דבה אין אחריה כלום, בצרתה מהני קדושין או ביאה, בין מהיבם בין מאחיו, דמדאין הצרה אסורה רק מלאו הבא מכלל עשה, דבית א' הוא בונה ולא ב' בתים, הו"ל עשה ותפס בה קדושין [(שו"ע אה"ע קע, יב) וי"ג]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת