משנה חגיגה ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת חגיגה · פרק ג · משנה ז | >>

הפותח את חביתו והמתחיל בעיסתו על גב הרגל, רבי יהודה אומר, יגמור.

וחכמים אומרים, לא יגמור.

משעבר הרגל, היו מעבירין על טהרת עזרה.

עבר הרגל ביום שישי, לא היו מעבירין, מפני כבוד השבת.

רבי יהודה אומר, אף לא ביום חמישי, שאין הכהנים פנויין.

משנה מנוקדת

הַפּוֹתֵחַ אֶת חָבִיתוֹ וְהַמַּתְחִיל בְּעִסָּתוֹ עַל גַּב הָרֶגֶל,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יִגְמוֹר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא יִגְמוֹר.

מִשֶּׁעָבַר הָרֶגֶל, הָיוּ מַעֲבִירִין עַל טָהֳרַת עֲזָרָה.

עָבַר הָרֶגֶל בְּיוֹם שִׁשִּׁי,
לֹא הָיוּ מַעֲבִירִין,
מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף לֹא בְּיוֹם חֲמִישִׁי,
שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים פְּנוּיִין:

נוסח הרמב"ם

הפותח את חביתו,

והמתחיל בעיסתו - על גב הרגל,
רבי יהודה אומר: יגמור.
וחכמים אומרים: לא יגמור.
משעבר הרגל -
היו מעבירין - על טהרת העזרה.
עבר הרגל - ביום החמישי,
לא היו מעבירין ערב שבת,
מפני כבוד השבת.
רבי יהודה אומר:
אף לא - יום החמישי,
מפני שאין הכהנים פנויים.

פירוש הרמב"ם

כבר ביארתי לך כי "כל ישראל חברים ברגל" ונתנו עם הארץ כתלמיד החכמים ברגל.

וכשנתערב היד בחבית ועיסה ברגל, רבי יהודה אומר כיון שנתת טומאת עם הארץ טהורה ברגל הרי הוא כאילו לא נגע בה עם הארץ לעולם, וגומר לשתותה אחר הרגל כאילו היא טהורה ויעשה בה כל מה שיעשה אדם בדבר טהור. וחכמים אומרים, כי כל מה שעשו בזה אינו אלא ברגל בלבד.

ואמר רבי יהודה אף לא יום חמישי - רוצה לומר אם עבר הרגל ברביעי לא היו מעבירין בחמישי, לפי שהיו טרודים בדישון המזבח.

ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הפותח את חביתו - חבר שפתח חביתו למכור יין בירושלים ברגל, ומשמשו בו עמי הארץ:

לא יגמור - לאחר הרגל. שאע"פ שבשעת הרגל הן טהורין לא שטהרתן טהרה עולמית, אלא שבשעת הרגל הכל חברים, אבל לאחר הרגל טמא מגען למפרע, כדאמרינן במתניתין לאחר הרגל מטבילין כלי העזרה, מפני שנגעו בהן עמי הארץ ברגל. ור"י דאמר יגמור סבר, אם אתה אומר לא יגמור אף הוא לא יתחיל כה ואין מזון מצוי לעולי רגלים. ואין הלכה כר"י:

מעבירין על טהרת העזרה - מעבירין את הכלים ממקומן להטבילן ולטהר את העזרה מטומאת עמי הארץ שנגעו בהן ברגל:

מפני כבוד השבת - שהיו הכהנים צריכין להתעסק בצרכי שבת איש בביתו:

אף לא ליום ה' - אף אם עבר הרגל ליום ה,, אין מטבילין אותן עד לאחר השבת. לפי שאין הכהנים פנויין ליום מוצאי יום טוב להטבילן, שטרודין להוציא את הדשן שעל התפוח באמצע המזבח, שקבצו שם כל ימות הרגל כל דשן של המערכה. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

רבי יהודה אומר יגמור. פי' הר"ב סבר אם אתה אומר לא יגמור. אף הוא לא יתחיל. הכי מפרשינן בגמ' פ"ק דביצה דף י"א. ומש"ה בטהרת העזרה מודה ר"י דמטהרין דהא לא פליג אלא בחמישי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כה) (על הברטנורא) גמרא. ומש"ה בטהרת העזרה מודה דמטהרין דהא לא פליג אלא בה':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הפותח את חביתו וכו' ע"ג הרגל:    נראה שרוצה לומר בעבור מעלת הרגל שכולן בו חברים וכמו שכתבתי בפ"ק דביצה סי' ג'. ואיתה בגמ' שם פ"ק דביצה דף י"א והוא אחד מן הדברים שהתירו סופם משום תחלתם ואליבא דר' יהודה וכדכתיבנא התם בסימן ה': וכתב רש"י ז"ל ויש מפרשים מתני' בעם הארץ ואי אפשר לומר בעם הארץ לא יגמור דמי ציית לן והלא אומר שלך טמא ושלי טהור וימצא לו מחביריו הרבה שימכור להם ואם בא לאסור שלא יקחו חברים ממנו יקחו ולא יקחו מיבעיא ליה ועוד דאמרינן במסכת ביצה שזו היא אחת משלשה דברים שהתירו סופם משום תחלתם ואי בעם הארץ אפי' לא שרית ליה לגמור ניחא ליה במאי דמזבין ברגל עכ"ל ז"ל:

יגמור:    פי' לאכול או לשתות:

על טָהֳרַת:    גרסי' וכדלעיל:

תפארת ישראל

יכין

נט) הפותח את חביתו חבר שפתח חביתו למכור יין בירושלים ברגל וע"י זה משמשו בו הע"ה ברגל:

ס) והמתחיל בעיסתו על גב הרגל שהתחיל למכור קצת מעיסתו ברגל, שממשמשו בו ידי הע"ה אז:

סא) רבי יהודה אומר יגמור ר"ל מותר למכור כל השאר אחר הרגל בחזקת טהרה. דאם לא כן לא יתחיל למכור, ולא יהי' מזון מצוי לעולי רגלים:

סב) וחכמים אומרים לא יגמור דנטמא למפרע ממשמוש הע"ה ברגל, ורק ברגל טהור היה:

סג) משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה ר"ל מעבירין כלי המקדש ממקומן כדי לטהרן בטבילה, מדנגעו בהן הע"ה ברגל:

סד) לא היו מעבירין מפני כבוד השבת מדטרודים הכהנים בבתיהן לצרכי שבת:

סה) רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויין מדצריכים עוד קודם שבת להוציא הדשן מהתפוח שבאמצע המזבח, שנתרבה שם דשן ברגל מקרבנות של כל ישראל:

בועז

פירושים נוספים