משנה זבחים ח
זבחים פרק ח', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< · משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק שמיני ("כל הזבחים") · >>
פרקי מסכת זבחים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות, או בשור הנסקל, אפילו אחד בריבוא, ימותו כולם.
נתערבו בשור שנעבדה בו עבירה, או שהמית את האדם על פי עד אחד, או על פי הבעלים, ברובע, ובנרבע, ובמוקצה, ובנעבד, ובאתנן, ובמחיר, ובכלאים, ובטרפה, וביוצא דופן, ירעו עד שיסתאבו, [ויימכרו] ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין.
נתערב בחולין תמימים, יימכרו החולין לצריכי אותו המין.
משנה ב
קדשים בקדשים מין במינו, [זה] יקרב לשם מי שהוא [וזה יקרב לשם מי שהוא].
קדשים בקדשים מין בשאינו מינו, ירעו עד שיסתאבו, ויימכרו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה, ובדמי היפה שבהן ממין זה, ויפסיד המותר מביתו.
נתערבו בבכור ובמעשר, ירעו עד שיסתאבו, וייאכלו כבכור וכמעשר.
הכל יכולין להתערב, חוץ מן החטאת ומן האשם.
משנה ג
אשם שנתערב בשלמים, [ירעו עד שיסתאבו].
רבי שמעון אומר, שניהם יישחטו בצפון, וייאכלו כחמור שבהן.
אמרו לו, אין מביאין קדשים לבית הפסול.
נתערבו חתיכות בחתיכות, קדשי קדשים בקדשים קלים, הנאכלין ליום אחד בנאכלים לשני ימים, ייאכלו כחמור שבהן.
משנה ד
איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה, רבי אליעזר אומר, יתן למעלן, ורואה אני את בשר החטאת מלמעלן כאלו הוא עצים.
וחכמים אומרים, תעובר צורתן ויצא לבית השריפה.
משנה ה
איברין באיברי בעלי מומין, רבי אליעזר אומר, אם קרב ראש אחד מהן, יקרבו כל הראשין.
כרעו של אחד מהן, יקרבו כל הכרעים.
וחכמים אומרים, אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן, יצא לבית השריפה.
משנה ו
דם שנתערב במים, אם יש בו מראה דם, כשר.
נתערב ביין, רואין אותו כאילו הוא מים.
נתערב בדם בהמה או בדם חיה, רואין אותו כאילו הוא מים.
רבי יהודה אומר, אין דם מבטל דם.
משנה ז
נתערב בדם פסולין, יישפך לאמה.
בדם תמצית, יישפך לאמה.
רבי אליעזר מכשיר.
אם לא נמלך ונתן, כשר.
משנה ח
דם תמימים בדם בעלי מומים, יישפך לאמה.
כוס בכוסות, רבי אליעזר אומר, [אם] קרב כוס אחד, יקרבו כל הכוסות.
וחכמים אומרים, אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן, יישפך לאמה.
משנה ט
הניתנין למטה שנתערבו בניתנין למעלה, רבי אליעזר אומר, יתן למעלה, ורואה אני את התחתונים למעלה, כאילו הן מים, ויחזור ויתן למטה.
וחכמים אומרים, יישפכו לאמה.
ואם לא נמלך ונתן, כשר.
משנה י
הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת, יינתנו מתנה אחת.
מתן ארבע במתן ארבע, יינתנו במתן ארבע.
מתן ארבע במתנה אחת, רבי אליעזר אומר, יינתנו במתן ארבע.
רבי יהושע אומר, יינתנו במתנה אחת.
אמר לו רבי אליעזר, והרי הוא עובר על בל תגרע.
אמר לו רבי יהושע, והרי הוא עובר על בל תוסיף.
אמר לו רבי אליעזר, לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו.
אמר לו רבי יהושע, לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו.
ועוד אמר רבי יהושע, כשנתת, עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך.
וכשלא נתת, עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך.
משנה יא
הניתנין בפנים שנתערבו עם הניתנין בחוץ, יישפכו לאמה.
נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים, כשר.
בפנים וחזר ונתן בחוץ, רבי עקיבא פוסל, וחכמים מכשירים.
שהיה רבי עקיבא אומר, כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל, פסול.
וחכמים אומרים, חטאת בלבד.
רבי אליעזר אומר, אף האשם, שנאמר (ויקרא ז) כחטאת כאשם.
משנה יב
חטאת שקיבל דמה בשני כוסות, יצא אחד מהן לחוץ, הפנימי כשר.
נכנס אחד מהן לפנים, רבי יוסי הגלילי מכשיר בחיצון, וחכמים פוסלין.
אמר רבי יוסי הגלילי: מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ, לא עשה את המשואר כיוצא; מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים, אינו דין שלא נעשה את המשואר כנכנס?
נכנס לכפר, אף על פי שלא כיפר, פסול, דברי רבי אליעזר.
רבי שמעון אומר, עד שיכפר.
רבי יהודה אומר, אם הכניס שוגג, כשר.
כל הדמים הפסולין שניתנו על גבי המזבח, לא הרצה הציץ אלא על הטמא, שהציץ מרצה על הטמא, ואינו מרצה על היוצא.
- אוֹ בַּשּׁוֹר הַנִּסְקָל,
- אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא,
- יָמוּתוּ כֻּלָּם.
- נִתְעָרְבוּ בְּשׁוֹר שֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה,
- אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד,
- אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים,
- בְּרוֹבֵעַ, וּבְנִרְבָּע,
- וּבְמֻקְצֶה, וּבְנֶעֱבָד,
- וּבְאֶתְנָן, וּבִמְחִיר,
- וּבְכִלְאַיִם, וּבִטְרֵפָה, וּבְיוֹצֵא דֹּפֶן,
- יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,
- (וְיִמָּכְרוּ,)
- וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין.
- אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד,
- נִתְעָרֵב בְּחֻלִּין תְּמִימִים,
- יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין:
- זֶה יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא,
- וְזֶה יִקְרַב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא.
- קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ,
- יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,
- וְיִמָּכְרוּ,
- וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה,
- וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה,
- וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ.
- נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר,
- יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,
- וְיֵאָכְלוּ כַּבְּכוֹר וּכַמַּעֲשֵׂר.
- הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְעָרֵב,
- חוּץ מִן הַחַטָּאת וּמִן הָאָשָׁם:
- יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן,
- וְיֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן.
- אָמְרוּ לוֹ:
- אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל.
- נִתְעָרְבוּ חֲתִיכוֹת בַּחֲתִיכוֹת,
- קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים קַלִּים,
- הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד בְּנֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים,
- יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן:
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- יִתֵּן לְמַעְלָן,
- וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת מִלְמַעְלָן כְּאִלּוּ הוּא עֵצִים.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- תְּעֻבַּר צוּרָתָן וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם קָרַב רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן,
- יִקְרְבוּ כָּל הָרָאשִׁין;
- כַּרְעוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן,
- יִקְרְבוּ כָּל הַכְּרָעַיִם.
- אִם קָרַב רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
- יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
- אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
- אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָּם,
- כָּשֵׁר.
- אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָּם,
- נִתְעָרֵב בְּיַיִן,
- רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
- נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה אוֹ בְּדַם חַיָּה,
- רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם:
- יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה.
- בְּדַם תַּמְצִית,
- יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה;
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר.
- אִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן,
- כָּשֵׁר:
- יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה.
כּוֹס בְּכוֹסוֹת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם קָרַב כּוֹס אֶחָד,
- יִקְרְבוּ כָּל הַכּוֹסוֹת;
- אִם קָרַב כּוֹס אֶחָד,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
- יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה:
- אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- יִתֵּן לְמַעְלָה,
- וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, כְּאִלּוּ הֵן מַיִם,
- וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה;
- וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן, כָּשֵׁר:
- יִנָּתְנוּ מַתָּנָה אֶחָת.
- מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע,
- יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע.
- מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע;
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תִּגְרַע.
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף.
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- לֹא נֶאֱמַר בַּל תּוֹסִיף,
- אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ.
- לֹא נֶאֱמַר בַּל תּוֹסִיף,
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- לֹא נֶאֱמַר בַּל תִּגְרַע,
- אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ.
- לֹא נֶאֱמַר בַּל תִּגְרַע,
- וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- כְּשֶׁנָּתַתָּ,
- עָבַרְתָּ עַל בַּל תּוֹסִיף וְעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדְךָ;
- וּכְשֶׁלֹּא נָתַתָּ,
- עָבַרְתָּ עַל בַּל תִּגְרַע וְלֹא עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדְךָ:
- כְּשֶׁנָּתַתָּ,
- יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה.
- נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים,
- כָּשֵׁר.
- בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ,
- רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל,
- וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים.
- שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- כָּל הַדָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְכַפֵּר בַּהֵיכָל, פָּסוּל;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- חַטָּאת בִּלְבַד.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אַף הָאָשָׁם,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז, ז): "כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם":
- יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ,
- הַפְּנִימִי כָּשֵׁר.
- נִכְנַס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים,
- רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן,
- וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי:
- מָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ,
- לֹא עָשָׂה אֶת הַמְּשֹׁאָר כְּיוֹצֵא;
- מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים,
- אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְּשֹׁאָר כְּנִכְנָס?
- מָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ,
- נִכְנַס לְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּפֵּר,
- פָּסוּל,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
- עַד שֶׁיְּכַפֵּר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג, כָּשֵׁר.
- פָּסוּל,
- כָּל הַדָּמִים הַפְּסוּלִין שֶׁנִּתְּנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
- לֹא הִרְצָה הַצִּיץ,
- אֶלָּא עַל הַטָּמֵא;
- שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא,
- וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא:
- לֹא הִרְצָה הַצִּיץ,
נוסח הרמב"ם
(א) כל הזבחים -
- שנתערבו בחטאות המתות,
- או בשור הנסקל,
- אפילו אחד בריבוא - כולם ימותו.
- נתערבו בשור שנעברה בו עבירה,
- או שהמית את האדם - על פי עד אחד, או על פי הבעלים,
- ברובע ובנרבע, ובמוקצה, ובנעבד,
- ובאתנן, במחיר, ובכלאים,
- ובטריפה, וביוצא דופן -
- ירעו עד שיסתאבו,
- וימכרו - ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין.
- נתערב בחולין תמימים -
- ימכרו החולין - לצריכי אותו המין.
(ב) קדשים בקדשים, מין במינו -
- זה יקרב לשם מה שהוא,
- וזה יקרב לשם מה שהוא.
- קדשים בקדשים, מין בשאינו מינו -
- ירעו עד שיסתאבו, וימכרו,
- ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה,
- ובדמי היפה שבהן ממין זה,
- ויפסיד המותר מביתו.
- ירעו עד שיסתאבו, וימכרו,
- נתערבו בבכור, ובמעשר -
- ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו כבכור וכמעשר.
- הכל יכולין להתערב - חוץ מן החטאת, ומן האשם.
(ג) אשם שנתערב בשלמים -
- רבי שמעון אומר: שניהם ישחטו בצפון - ויאכלו כחומר שבהן.
- אמרו לו: אין מביאין קדשים לבית הפסול.
- נתערבו חתיכות בחתיכות,
- קודשי קדשים בקדשים קלים,
- הנאכלין ליום אחד בנאכלין לשני ימים -
- יאכלו כחומר שבהן.
(ד) אברי חטאת שנתערבו באברי עולה -
- רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
- ורואה אני את בשר חטאת מלמעלן - כאילו הוא עצים.
- וחכמים אומרין: תעבור צורתו - ויצא לבית השריפה.
- רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
(ה) איברים באברי בעלי מומין -
- רבי אליעזר אומר:
- אם קרב ראש אחד - יקרבו כל הראשים,
- כרעו של אחד - יקרבו כל הכרעים.
- וחכמים אומרין:
- אפילו קרבו כולן חוץ מאחד מהן - יצא לבית השריפה.
- רבי אליעזר אומר:
(ו) דם שנתערב במים -
- אם יש בו מראה דם - כשר.
- נתערב ביין -
- רואין אותו - כאילו הוא מים.
- נתערב בדם בהמה, או בדם החיה -
- רואין אותו - כאילו הוא מים.
- רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.
(ז) נתערב בדם פסולין - ישפך לאמה.
- בדם תמצית - ישפך לאמה.
- ורבי אליעזר - מכשיר.
- ואם לא נמלך, ונתן - כשר.
(ח) דם תמימין בדם בעלי מומין - ישפך לאמה.
- כוס בכוסות -
- רבי אליעזר אומר: אם קרב כוס אחד - יקרבו כל הכוסות.
- וחכמים אומרין: אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן - ישפך לאמה.
(ט) הניתנין למטן שנתערבו בניתנין למעלן -
- רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
- ורואה אני את הניתנין למעלן, כאילו הן מים - ויחזור ויתן למטן.
- וחכמים אומרין: ישפכו לאמה.
- ואם לא נמלך, ונתן - כשר.
- רבי אליעזר אומר: יתן למעלן,
(י) הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת - ינתנו מתנה אחת.
- מתן ארבע במתן ארבע - ינתנו מתן ארבע.
- מתן ארבע במתנה אחת -
- רבי אליעזר אומר: ינתנו מתן ארבע.
- ורבי יהושע אומר: ינתנו מתנה אחת.
- אמר רבי אליעזר:
- והרי הוא עובר על "בל תגרע" (ראה דברים יג א).
- אמר רבי יהושע:
- והרי הוא עובר על "בל תוסף" (ראה שם).
- אמר רבי אליעזר:
- לא נאמר "בל תוסף" - אלא כשהוא עצמו.
- אמר רבי יהושע:
- לא נאמר "בל תגרע" - אלא כשהוא עצמו.
- ועוד אמר רבי יהושע:
- כשנתת - עברת על "בל תוסף", ועשית מעשה בידך,
- וכשלא נתת - עברת על "בל תגרע", ולא עשית בידך.
(יא) הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ - ישפכו לאמה.
- נתן בחוץ, וחזר ונתן בפנים - כשר.
- בפנים, וחזר ונתן בחוץ -
- רבי עקיבה - פוסל.
- וחכמים - מכשירין.
- שהיה רבי עקיבה אומר: כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל - פסולין.
- וחכמים אומרין: החטאת בלבד.
- רבי אליעזר אומר: אף האשם - שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז ז).
(יב) חטאת שקיבל דמה בשני כוסות -
- יצא אחד מהן לחוץ - הפנימי כשר.
- נכנס אחד מהן לפנים -
- רבי יוסי הגלילי - מכשיר בחיצון.
- וחכמים - פוסלין.
- אמר רבי יוסי הגלילי:
- מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ, לא עשה את המשואר - כיוצא,
- מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים, אינו דין שלא נעשה את המשואר - כנכנס.
- נכנס לכפר -
- אף על פי שלא כיפר - פסול,
- דברי רבי אלעזר.
- רבי שמעון אומר: עד שיכפר.
- רבי יהודה אומר: אם הכניס שוגג - כשר.
- אף על פי שלא כיפר - פסול,
- כל הדמים הפסולין שניתנו על גבי המזבח -
- לא ריצה הציץ - אלא על הטמא,
- שהציץ מרצה על הטמא - ואינו מרצה על היוצא.
- לא ריצה הציץ - אלא על הטמא,
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה זבחים, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב