ירושלמי סנהדרין ה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ה · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה א משנה[עריכה]

היו בודקין אותו בשבע חקירות באי זו שבוע באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום ר יוסי אומר באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום מכירין אתם אותו והתריתם בו העובד ע"א את מה עבד ובמה עבד

הלכה א גמרא[עריכה]

ולא תנינן באי זה יובל שאין הדבר מצוי אשכח תני רבי שמעון בן יוחי אומר אף באי זה יובל וקיימונה בהוא דעאל ובהוא דנפק מניין לשבע חקירות תנא שמואל הזקן קומי רבי אחא ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון א"ל לא תהא קרא ואזיל אלא ודרשת וחקרת ושאלת היטב והוגד לך ושמעת ושאלת היטב היטב היטב לגזירה שוה ליתן כל אחת ואחת שמועה שאלה דרישה וחקירה ר יצחק מקשי לה הוון תפיסין בחד ליסטים דטיבריא אמרין כדון קטול כדון קטל ומניין לזה שבע חקירות איסי אמר דטיבריא אמרין כדון קטול כדון קטל ומניין לזה שבע חקירות איסי אמר כל זמן שאלו העדים יכולין להזדמם על אותה עדות אין ההורג נהרג מכירין אתם אותו מה היה עכו"ם או ישראל היה נישמעינה מהדא דמר ר יוחנן נהרג מטיבריא לציפורי חזקה שישראל היה התריתם בו מניין להתרייה ר שמואל בר נחמן בשם ר יונתן ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא א"ר בון קין נשא אחותו הבל נשא אחותו חסד עשיתי עם הראשונים שיבנה עולם מהן כי אמרתי עולם חסד יבנה תני ר"ש בן יוחי אומר ע"פ שנים עדים יומת המת המת מת אלא להודיעו באי זו מיתה מת תני ר יודה בי ר אלעאי אומר וכי יזיד איש על רעהו להורגו בערמה שיערימוהו באיזו מיתה מת היתה מיתתו בחמורה והתרו בו בקלה יכיל מימר אילו הוה ידע שמיתתו בחמורה לא הוה עבד הדא מילתא היתה מיתתו בקלה והתרוהו בחמורה על דעתיה דר יודן בי רבי אילעאי שיערימוהו באי זו מיתה מת היו מתרין בו ושותק מתרין בו ומרכין בראשו אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ראוהו שופך דם אמרו לו הוי יודע שבן ברית הוא והתורה אמרה שופך דם האדם באדם דמו ישפך אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ראוהו מחלל שבת אמרו לו הוי יודע שהוא שבת והתורה אמרה מחלליה מות יומת אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ר חייה בר גמדא שאל מקושש משום מאי מיחייב משום תולש או משום קוצר נישמעינה מהדא ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו מלמד שמצאוהו תולש עצים מן הקרקע ר חייה בר גמדא שאל מקושש במה הוא מיתתו בסקילה נישמעינה מהדא יודעין היו שמקושש חייב מיתה ולא היו יודעין במה היתה מיתתו אשכח תני ר חייה הוצא את המקלל מחוץ למחנ במה היתה מיתתו בסקילה את מה עבד לפעור או למרקוליס ובמה עבדה בעבודתה עבדה או בעבודת גבוה נישמעינה מהדא מעשה שבאו שנים ואמרו ראינו זה עובד ע"א ואין אנו יודעין פעור היה או מרקוליס היה דנין אותו בשתיהן ובאי זו מזדכה פוטרין אותו