ירושלמי כלאים ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה[עריכה]

הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין בית שמאי אומרי' שלשה תלמין של פתיח ובית הלל אומרי' מלוא העול השרוני וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו

הלכה ד גמרא[עריכה]

רבי זעירא רבי לעזר בשם רבי חייה רובה עושה שתי אמות על שתי אמות ומיצר והולך אפילו כל שהוא אמר רבי יונה הדא דתימר בעשויה משרין משרין אבל בעשויה משר אחד לא בדא ואתיא כיי דאמר רבי ינאי יכיל אנא זרע חקלי חמשין מינין עשרי' וחמשה מיכא ועשרין וחמש' מיכא אף בשתי שורות כן מעתה אפילו בינו לבין חבירו מותר אף בחורבה כן או ייבה כיי דאמרי' ריש לקיש בשם חזקיה ראש תור הבא מחורבה מותר רבי אומר מתחיל בית רובע ומיצר והולך עד שלשה תלמין של פתיח ולית ליה לרבי תבואה בתבואה בית רובע תמן במרובע וכאן במישר ולית לרבנין מישר א"ר יודן סוף מישר לרבי תחילת משר לרבנין ר' לעזר שאל היתה שדה קטנה מהו נישמעינה מן הדא ר' לעזר בר שמעון אבא יוסי בן יוחנן איש ינוח אמר בגדולה חמשים אמות ובקטנה על פי רובה מה אם אלו שנתנו שיעור לגדולה לא נתנו שיעור לקטנה חכמים שלא נתנו שיעור לגדולה לא כל שכן שלא יתנו שיעור לקטנה