ירושלמי יומא ה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ה · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה




דף כד עמוד א[עריכה]

מתניתין הוציאו לו את הכף ואת המחתה וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו וכך היתה מידתן נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שני הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קדש הקדשים וביניהן אמה ר' יוסי אומר לא היה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר (שמות כו) והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים:

גמרא ולא כבר תנינתה נטל את המחתה ועלה לראש המזבח כיני מתניתא את הכף ואת הבזך מהו כף מגיס א"ר יוסה הדא אמרה כלי חול הוא אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי כפרה דאיתפלגון פיטמה בחולין ר' יוסה בן חנינה אמר פסולה רבי יהושע בן לוי אמר כשירה מ"ט דר' יוסי בר חנינה קודש היא שתהא הבאתה בקודש מ"ט דר"י בן לוי קודש היא שתהא באה מתרומת הלישכה א"ר יוסה בי רבי בון אתיא דר' יוסי בן חנינה כשמואל ודריב"ל כר' יוחנן דתנינן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור רבי יוחנן אמר קטורת א"ר הישעיה תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת ודר' יוסי בן חנינה כשמואל דא"ר חונה בשם שמואל מכתשת עשו אותה כלי שרת לקדש א"ר יוסה בי רבי בון אמרה רבי הונה קומי רבי יוסה דבר שקדש בכלי נפדה אמר ליה ולאו שמואל הוא ושמואל אמר קל הוא במותר דאיתפלגון הותירו תמידין שמואל אמר נפדין כתמימין רבי יוחנן אמר נפדין כפסולי המוקדשין הותירו שעירים על דעתיה דשמואל

דף כה עמוד א[עריכה]

אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת על דעתיה דרבי יוחנן רבי זעירא אמר ירעו א"ר שמואל בר רב יצחק מקייצים בה את המזבח וקשיא יש חטאת קריבה עולה א"ר יוסה שנייא היא שאין קרבנות צבור נקבעין אלא בשחיטה א"ר חנניה בן תרדיון תניי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות. (ויקרא ב) מלא קומצו יכול מלא קומצו מבורין ת"ל בקמצו או בקמצו יכול יקמוץ בראשי אצבעותיו תלמוד לומר מלא קומצו הא כיצד חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת ומוחק באצבעו מלמעלן למטן תמן את אמר מלא קומצו בקמצו והכא את אמר מלא קומצו רבי יעקב בר אחא רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מה להלן קומץ החסר פסול והכא קומץ החסר פסול

דף כה עמוד ב[עריכה]

חפנים מהו שיעשה ככלי שרת לקדש אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו מהו שיעשה מדה לחפניו בכל חפנים משערין או אין משערין אלא בחפניו. רבי יהושע בן לוי שאל חפן ומת אחר מהו שיכנס בחפניו. אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקדש הדא אמרה חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו ועושין מדה לחפניו ואין מעשרין בכל חפנים. אין תימר חפנים לא עשו אותן ככלי שרת לקודש הדא אמרה חפן ומת אחד נכנס בחפניו אחר חופן ונותן לתוך חפניו ואין עושין מידה לחפניו ומשערין בכל חפנים הגדול לפי גודלו אפילו כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין והקטן לפני קוטנו אפילו כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים הילוך בזר מהו חזקיה אמר הילוך בזר כשר רבי ינאי אמר הילוך בזר פסול מתניתא פליגא על רבי ינאי קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו

דף כו עמוד א[עריכה]

ושמאלו לא כזר היא תיפתר שהיתה שמאלו כלפי לפנים אמר ר' בא ואפילו תימר כלפי לחוץ שניא היא הילוך בזר ושנייא היא מאיליו אמר ר' זעירה פשיטת יד לא עשו אותה כהילוך מתניתא פליגא על ר' ינאי נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר א"ר ביבי תיפתר שהיה מתגלגל כלפי לפנים א"ר בא ואפילו תימר כלפי לחוץ שנייא היא הילוך בזר שנייא שהיא הילוך מאיליו א"ר זעירה פשיטת יד עשו אותה כהילוך מתניתא פליגא על רבי ינאי נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו שנייא היא שאינו יכול לעשותו יתלה אותו בזרוע אינה דרך כבוד ויחליף סברין מימר אם החליף פסול ויחתי אם החתי מימינו לשמאלו כשר ואמר אוף תמן ויחתי תמן אם החתי פסול אם החליף פסול ברם הכא אם החתי כשר אם החליף פסול הכל מודין שאם הכניסן אחת אחת כיפר אלא שהוא עובר משום הכנסה יתירה על איזה מהן הוא עובר חברייא אמרי על האחרונה א"ל ר' יוסי אומר לו היכנס ואת אמר הכין אלא על הראשונה תמן תנינן השתחוה או ששהא כדי השתחויה על אי זו מהן הוא עובר חברייא אמרי על הראשונה אמר לו רבי יוסי אומר לו צא ואת אמר הכין אלא על האחרונה: וביניהן אמה: אמר רבי הילא זכר לדבר כהיא דתנינן תמן אמה טרקסין עשרים אמה לבית קודש הקדשים מהו אמה

דף כו עמוד ב[עריכה]

טרקסין ר' יונה בוצריא אמר טרקסון מה מבפנים מבחוץ א"ר יוסי מן מה דכתיב (מלכים א ז) וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי הדא אמרה מבפנים א"ל ר' מנא והכתיב (דברי הימים ב ג) ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה הוי מבחוץ מ"ט דרבנן (שמות כו) והבדילה הפרכת לכם וגומר. מהעבד לה רבי יסי בין קדש הקדשים שלמעלן לקדש קדשים שלמטן ולית לרבנן כן אית לן כהיא דתנינן וראשי פסיפסין מבדיל בעלייה בין קדש לבין קדש הקדשים: