תולדות תנאים ואמוראים/א/רב אדא בר אהבה
רב אדא בר אהבה[עריכה]
ובירושלמי בר אחא, אחוה, אחווה, זמן לידתו נזכר קידושין כב: שרבי קודם פטירתו אמר, אקרא דאגמא (עיר קרובה לפומבדיתא כב"מ פו.) איכא בבבל אדא בר אהבה יש בה, היום יושב בחיקו של אברהם אבינו, ובל"ס הצדק מה שמביא רש"י שאז נולד ר"א בר אהבה וכן הוא בב"ר פ"נח-ב יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה.
ובזה ידוע לנו שנולד לערך תקה לשטרות.
הוא היה תלמידו הגדול דרב כדמצינו רב אדא בר אהבה אמר רב ברכות מב:, עירובין ז: נט:, ביצה יג:, כתובות כד. מ. סב:, גיטין כו:, ב"ב קע., מכות כג:, שבת פ"א ה"ב ספי"ד, סוף שקלים, ב"ק פ"ד ה"ב, שבועות פ"ו ה"ב, קידושין פ"א ה"ו, ובברכות מב: כשנפטר רב הלכו תלמידיו בתריה כי הדדי ישבו לאכול לחם ולא ידעו הדין בזימון, קם רב אדא בר אהבה אהדר קרעיה לאחוריה וקרע קריעה אחרינא אמר נח נפשיה דרב וברכת מזונא לא גמרינן.
וכפי הנראה היה גם שמואל רבו, וכן שמע הלכות בשם ר' יוחנן כאשר אמר ע"ז מ. מתלתא קראי שמיע לי מרב ושמואל ור' יוחנן. והנה מלבד גודל תורתו היה חסיד ומלומד בנסים כאשר העיד עליו רבו כתענית כ: ההיא אשיתא רעועה דהואי בנהרדעא דלא הוה חליף רב ושמואל תותה, יומא חד איקלע רב אדא בר אהבה להתם א"ל שמואל (לרב) ניתא מר ונקיף א"ל לא צריכנא האידנא דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש זכותיה ולא מסתפינא, והאמת כן כי חסידותו היה עד להפליא כאשר יסופר עליו ברכות כ. שפ"א ראה אשה אחת לבושה כרבלתא (בגד שעטנז) בשוקא והוא סבר דבת ישראל היא קם קרע מינה, ואח"כ נמצא שהיא נכרית והוצרך לשלם ד' מאה זוזי, ושאלה מה שמה ואמרה "מתון" אז השיב בדרך הצחות מתון מתון ד' מאה זוזי שויא.
ובנזיר נז: ששאל פ"א לר"ה לדידך מאל מגלח, וב"ק פ. שאל ל"ה דידך מאי (מי שומר בהמה דקה שלך) והשיב לו "חובה אשתי" א"ל חוב תקברון לבניה והיה כשגגה שיוצאה מלפני השליט וכל שניה לא איקיים זרעא לר"ה מחובה.
ובתענית כ: יסופר שר"ה היה לו חמרא בבית רעוע ובעי לאפנייה והתיירא שמא תפול הבית, ועייליה לרב אדא ב"ר להתם ומשכיה בשמעתא עד דפנייה, בתר דנפיק נפל הבית ור"א בר אהבה הרגיש בזה ואיקפד.
וברכות ה: יסופר שפ"א נתחמץ יינו דר"ה ד' מאה חביות ועל רב אדא בר אהבה ורבנן אצלו וא"ל לעיין מר במיליה א"ל ומי חשודנא בעינייכו? א"ל מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא? וכשמצאו החטא והוא קיבל עליו שלא לעשות עוד כן אמרו שהמחומץ נעשה יין, ובירושלמי תענית ספ"ג יסופר כד הוה בעי ייחות מטרא הוה שלח חד מסאניה, כד הוה שלח תריהון הוה עלמא טייף.
וזכה לאריכות חמים וכששאלוהו במה הארכת ימים השיב מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני, ולא הרהרתי במבאות המטונפות, ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפלין, ולא ישנתי בב"המד לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא ששתי בתקלת חברי, ולא קראתי לחברי בחניכתו, ובירשולמי תענית ספ"ג, אמרו עוד מעלות שמימיו לא קדמו אדם לב"הכנס, ולא הניח אדם בב"הכנס ויצא, ולא שמח בתקלת חברו ולא באת קללת חברו על מטתו ולא הלך אצל מי שהיה חייב לו.
חבריו היו כל גדולי דור השני, ר"ה כברכות כב. שא"ל ר"ה לרב חסדא, רב אדא ב"ר קאי כוותיך, ובעירובין עח. שקלו וטרו יחד בהלכה, מחלוקתן פסחים פ. נדרים פא. ובירושלמי שם פ"ט ה"א.
רב כהנא חולק עמו ברכות מג..
ורב נחמן שהיה אז גדול הדור קיבל ממנו הלכות רב כעירובין נט:, ב"ק כד., קידושין נד:, ובמנחות מב. ר"נ אשכחיה דרמי חוטי וקמברך לעשות ציצית א"ל הכי אמר רב ציצית אין צריכה ברכה, נראה שצ"ל שרב אדא ב"א אמר כן לר"נ, וכן מצינו חגיגה כה. ששקיל וטרי עם ר"נ.
מקומו הקבוע היה בפומבדיתא ושם הרביץ תורה ברבים עם חתנו רב חנא כיבמות קי: אר"נ אשכחתיה לרב אדא בר אהבה ולרב חנא חתניה דיתבי וקמקוו אקוותא בשוקא דפומבדיתא ואמרי וכו'. וכל גדולי הדור היו תלמידיו כר' אבא ב"ב קע. ר' בא בר המנונא בשמו ברכות פ"א ה"ב-ז:, גיטין פ"ח סה"ג, קידושין פ"א ה"ו, ר' אבא בר זבדי אמר בשמו שבת פ"א ה"ב, רב אידי בר גרשום בשמו כריתות ט., רב ביבי משמיה עירובין עה:, רב המנונא שאלו גיטין פא:, אמר בשמו שבועות פ"ו ה"ב, כתובות פ"ד ה"ה, קידושין פ"א ה"ו, רב המנונא סבר אר"א בר אהבה כתובות מ., גיטין כו: פא:, ר' חונה (הוא ר' הונא תלמידו דרב חונא) בשמו עירובין פ"ד ה"ג.
ר' יעקב בר אחא ר' בא בר המנונא בשמו גיטין פ"ח סה"ג, ר' חייא בר אבין שאלו שבת קמ., רב חיננא בר אידי בעי מיניה פסחים עה., ויתיב קמיה כע"ז ז..
רב מלכיה משמיה כע"ז לה:, וביצה כח: איתא ר"א בר אהבה אמר רב מלכיה אך גרסת הב"ח והגר"א להיפוך.
ר' שמואל בר חלפתא (או תחליפא) משמיה ברכות פ"ג סה"ה.
מקורותיו הפרטים מצינו שבת קלה. ויבמות פ"ח ה"א שנולד לו בן מהול ואהדריה אתליסר מהולאי עד דשווייה כרות שפכה ואמר תיתי לי דעבדי אדרב, ור"נ א"ל שגם אדשמואל עבר, וגם בת היה לו שנשאת לרב חנא כיבמות קי:.