תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבא (או בא) בריה דר' פפי
ר' אבא (או בא) בריה דר' פפי[עריכה]
נזכר אך בירושלמי, והרוצים לומר שהוא בנו של רב פפי חתנו של ר' יצחק נפחא טעות הוא בידם כמו שבארנו שם שבימי רב פפי כבר נחרבו ישיבות א"י ובאו כולם לבבל וא"כ איך יהיה בנו בא"י ונזכר אך בירושלמי, וזאת שנית שזה נזכר תמיד בשם "רבי" וחתנו דר"י נפחא בשם "רב" אבל זה ר' אבא היה תלמידו דר' יוסי ב) כנדה פ"ב סה"ח שבעי ממנו, ובגיטין פ"ה ה"א הוא ור' יודן ור' מנא שקלי וטרי לפני ר' יוסי.
ומצינו שאומר הלכה בשם ר' חמא בר חנינא כעירובין ספ"ז.
חביריו מצינו ר' אבא מרי כעירובין פ"ג ה"ג.
ר' יודן כגיטין פ"ה ה"א.
ר' יצחק בר נחמן כעירובין פ"ה ה"ז.
ור' מנא ב) מצינו שדן לפניו בהלכה כשבת רפ"ג.
ובעניני אגדה מצינו אותו תמיד ביחד עם ר' יהושע דסכנין בש"ר לוי כברכות פ"ד ה"א, תענית פ"ד ה"א, יומא פ"ד ה"א, מגילה פ"א הי"א, מו"ק פ"ג ה"ה, סוטה פ"ב ה"ב, וכמה פעמים במדרשים הנובעים מירושלמי.
ומצינו שהיה עבד לה אפטרה כסוטה פ"א ה"ז ופי' המפרשים שהוא ענין דרשה ברבים בשעת הפרידה מחברים או מכנסיה של חכמים כדמצינו ברכות יז. כי הוו מפטרי מהדדי.
מאמריו מצינו מלבד מה שמובא לעיל. ברכות פ"ב ה"ג פ"ו סה"ה, בכורים רפ"ב, עירובין רפ"א ספ"ב פ"ג ה"ג ה"ז פ"י ה"ט, תענית פ"ד ה"א, מגילה פ"ג ה"ד, סוטה פ"א ה"ז, גיטין פ"ה ה"א, נדה פ"ה סה"ה.
האומרים בשמו מצינו אך בפד"כ קסג. ר' אחא בר אבין בר בנימין, אבל בויק"ר פי"-ה גרסא אחרת.