המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"והיה לאבק על כל ארץ מצרים" - על דעת רבותינו (שמו"ר י ו) היה מן הפיח ההוא אבק יורד על כל ארץ מצרים והיה האבק ההוא כשיורד על האדם ועל הבהמה בכל ארץ מצרים מעלה בהן שחין ואבעבועות כי היה חם שורף ואולי היה הרוח מכניס אבק גם בבתים ואין ניצל ממנו ונכון הוא וכן ירד פעמים רבות בימי הבצורת כדמות אבק ברדת הטל וכתיב (דברים כח כד) יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וכן יתכן לומר על דרך הפשט כי פירוש והיה לאבק שיהיה האבק אשר יעשה מן הפיח במקומו נותן שחין על כל ארץ מצרים שהלקה את האויר לעשות כן וגזרת עליון היא
ג] "והיה לאבק על כל א"מ". שכל הארץ נתמלאה מן האבק הזה, ד] והיה על האדם לשחין פורח אבעבועות ואח"כ אמר ויהי שחין אבעבועות פורח, כי שחין של מצרים היה
לח מבחוץ ויבש מבפנים כמו שאמרו ב"ק דף פ' ע"ב ובבכורות דף מ"א, ובמ"ש והיה מציין הוית השחין בעת שיתהוה שזה מציין במלת על שבא עליהם שנתהוה תחלה שחין פורח
הוא היבש מבפנים ועליו נתהוו אבעבועות שהוא הלח שמבחוץ, ובמ"ש ויהי שחין מציין התמדתו איך שנמצא אח"כ בתמידות שהי' באדם שמציין המציאות באדם ובבהמה היה
אבעבועות מבחוץ ותחתם פורח באדם שהוא היבש בפנים:
