קטגוריה:שיר השירים ז ו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים
המהדורה המנוקדת: רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים.
פרשני המקרא
רש"י
"ודלת ראשך" - קליעת שערות נזירייך נאה במצותה כקליעת ארגמן דלת ראשך על שם שהקליעה מודלת על גובה הראש
"מלך אסור ברהטים" - שמו של מקום קשור בתלתלים שנאמר (במדבר ו) נזר אלהיו על ראשו
"רהטים" - קורנ"ץ בלע"ז כן קורין לתלתלי האזורות שקושרין בהן החגורות ד"א מלך אסור ברהטים הקב"ה נקשר באהבה במצות ובריצות שאתם רצים לפניואבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ברהטים - כמו ברהטים בשקתות המים והם מקומות עשויות להתחבר שם המים:
ודלת - בלשון ישמעאל קצה השער:
ראשך עליך ככרמל - זהו נחמיה בן חושיאל שהוא מבני יוסף:
ודלת ראשך - זהו אליהו:
מלך אסור ברהטים - הוא המשיח שהוא אסור כאשר העתיקו קדמונינו כי ביום שחרבה ירושלם נולד:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ו) "וראשך" עליך הדומה ככרמל ביופיו והדרו ודלת ראשך כצבע ארגמן הלא מלך אסור ברהטים. הלא המלך שלמה אסור ברהטיהם בכבלי האהבה ולא יוכל להתנענע בלעדה כאסור בזיקים:
מליצה:
(ו) "ראשך". והנה הראש אשר הוא עליך. ר"ל מהותך העצמי. העצם הנבדל האלהי הרוחני שהוא הנפש עצמו שהוא הראש לכולם, ועז"א עליך, כמו שאת בעצמך הלא הוא דומה לכרמל המלא פרי ותנובה, כן את מלאה חכמה ודעת אלהים וכל קדש, וכן דלת ראשך השערות והתלתלים שהם האורות המחשביות הבוקעים מעצמות הנפש ומתגלים ממנה (כמ"ש ביאור זה למעלה (ד א' ה' י"א) שהשערות ברוחניות ימליץ התבקעות התעלומה לחוץ) הוא דומה כארגמן, שהוא משל אל העולם הכסא שנקרא ארגמן בפי האלהיים כשם הרוחניים הסובבים את הכסא. והארגמן הוא למטה במדרגה מעולם האורה והאצילות אשר שם מבוע הנפשות הקדושות. והלא המלך שהוא הגוף המולך בעיר הקטנה. אסור ברהטים, בצנורות היוצאות מן הנפש להשקות את הגויה בשקתות ההשכלה והחיים וההרגשה הוא כנאסר בכבליהם ובלעדם לא יזוז ממקומו והוא כאבן דומם אם תסתלק ממנו. (ובמדרש הנעלם פ' ויקרא דף קי"ג ע"ב ר' פנחס אומר הנשמה נטלה מכסא הכבוד שהוא הראש כדקאמר ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן זו הנשמה שהיא דלת הראש מלך אסור ברהטים זה הגוף שהוא אסור בקברים):מדרש רבה
ראשך עליך ככרמל אמר הקב"ה לישראל: ראשך עליך ככרמל הרשים שבכם חביבים עלי כאליהו שעלה להר הכרמל, שנאמר: (מלכים א' י"ח) ואליהו עלה אל ראש הכרמל וישם פניו בין ברכיו. ולמה שם פניו בין ברכיו? אלא אמר לפני הקדוש ברוך הוא: אין לנו זכות, הבט לברית. ודלת ראשך כארגמן אמר הקב"ה: הדלים והרשים שבישראל חביבין עלי כדוד, שנאמר: (זכריה י"ב) והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ויש אומרים כדניאל, דכתיב ביה: (דניאל ה') והלבישו לדניאל ארגונא. מלך אסור ברהטים זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, דכתיב ביה: (תהילים צ"ג) ה' מלך גאות לבש. אסור ברהטים שאסר עצמו בשבועה שהוא משרה שכינתו בתוך ישראל, ברהטים של יעקב אבינו. בזכות מי? ר' אבא בר כהנא ור' לוי חד אמר: בזכותו של אברהם אבינו, שנאמר: (בראשית י"ח) ואל הבקר רץ אברהם. וחד אמר: בזכות יעקב אבינו, שכתוב בו: (שם ל') ויצג את המקלות. אמר רבי ברכיה: מלך זה משה, שנאמר: (דברים ל"ג) ויהי בישורון מלך. ברהטים שנגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל. בשביל מה? ברהטים של מי מריבה, הדא הוא דכתיב: (במדבר כ') המה מי מריבה. ר' נחמיה אמר: מלך, זה משה שנאמר: (דברים ל"ג) ויהי בישורון מלך. אמר הקב"ה למשה: מניתיך מלך על ישראל ודרכו של מלך להיות גוזר ואחרים מקיימין, כך תהא גוזר על ישראל והן מקיימין, הדא הוא דכתיב: (ויקרא כ"ד ב') צו את בני ישראל:
ראו גם
ויקי על הפסוק
ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים
"ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים" (שיר השירים, ז', 6).
על פי הטעמים קוראים רוב המפרשים בהפסק אחרי הארגמן, ואולם תוכן הדברים מורה שצריך להיות שם מקף מחבר, כלומר - זה לא 'מלך אסור ברהטים', כמו שמפרש גם ר' נחמן מברסלב ב"לקוטי מוהר"ן" שלו, אלא - "ארגמן-מלך אסור ברהטים", כלומר - הבד האדום קשור לשלחי-המים או הכדים המלכותיים - וזה אכן דומה ל'דלת ראשה' של הנמענת כאן, שכנראה הייתה אסופה במעין קוקו, או סרט על המצח.
מקורות
על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שיר השירים ז ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.