שולחן ערוך אורח חיים תרכד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

דמבדילים על הכוס ואין מברכים על הבשמים האפילו אם חל להיות בשבת:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

ואין מברכין על הבשמים. כ' מו"ח ז"ל אכן בתשובת מהרי"ל סי' ל"ד כתב לברך על הבשמים כשחל בשבת וכ"כ אבודרהם וכן נ"ל עיקר לענין מעשה מאחר שהמרדכי פסק לברך על הבשמים כניהוג ר"ג מ"ה אפי' חל בחול ואע"פ דבהא לא נהגי' כוותיה מ"מ כשחל בשבת ראוי לנהוג כניהוגו מאחר שרבים סוברין כן וכן פסק מהור"ר שלמה לוריא ועוד נ"ל דלא שייך כאן ספק ברכות להקל מאחר שנהנה מן הבשמים עכ"ל ויש לכאורה לדחות זה שכ' מאחר שנהנה כו' דמ"מ יש כאן הפסק בין ברכת בורא פרי הגפן לברכת המבדיל בבשמים אם אין הכרח להם מ"מ נראה דעדיף טפי לצאת ידי כל הדיעות מלחוש להפסק וראיה מדברי ת"ה סימן קמ"ב לענין קשר"ק שתוקעין בסדרים דבזה נפיק ידי כל הקולות דהיינו או קר"ק או קש"ק ולא חיישינן להפסיק אם קש"ק עיקר הוה התרועה הפסק ואם קר"ק עיקר הוה השברים הפסק דכיון דעכ"פ כבר יצא י"ח לא חיישינן להפסק אע"ג דעיקר התקיעות הם על סדר הברכות הכי נמי כיון דיוצא ממ"נ לא חיישינן להפסק:


 

מגן אברהם

(א) על הבשמים:    וב"ח כ' בשם מהרי"ל ואבודרהם ורש"ל שכשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה:
 

באר היטב

(א) מבדילים:    ומותר ברחיצה ובכולם קודם שיבדיל. מ"א עיין שם.

(ב) הבשמים:    וב"ח כתב בשם מהרי"ל ואבודרהם ורש"ל שכשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה. מ"א וט"ז וכן עיקר.
 

משנה ברורה

(ד) מבדילים וכו':    ובמקומות שמבדילין בבהכ"נ על הכוס בכל מו"ש ויו"ט גם עכשיו יבדיל הש"ץ ויטעים מן הכוס לקטן או אף לגדול מי שהוא מתכוין לצאת בהבדלה זו:

(ה) אפילו אם חל להיות בשבת:    שטעם הברכה כדי להשיב את הנפש מפני הנשמה יתירה שהלכה לה ועכשיו ביוה"כ לא היה בו נשמה יתירה מפני התענית אבל רבים מהאחרונים חולקין ע"ז וסוברין דכשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן חשש ברכה לבטלה כיון שנהנה. ומ"מ אין להורות לצבור כן ולמחות בידם במקום שנהגו בבהכ"נ שלא לברך על הבשמים רק לעצמו בביתו יכול לברך [פמ"ג]. אם חל בשבת אומרים ויתן לך וא"א ויהי נועם ואתה קדוש לפי שחג הסוכות חל באמצע השבוע:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש